נווה המדבר סיווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיווה (נווה מדבר)
واحة سيوة
SiwaShaliToEast.jpg
מראה ממזרח על נווה המדבר סיווה, 2011
מדינה מצריםמצרים  מצרים
מחוז מטרוח
שטח 80 קמ"ר
גובה 19- מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בנווה המדבר 23,000 (2002)
קואורדינטות 29°11′00″N 25°33′00″E / 29.18333°N 25.55000°E / 29.18333; 25.55000קואורדינטות: 29°11′00″N 25°33′00″E / 29.18333°N 25.55000°E / 29.18333; 25.55000
אזור זמן UTC +2
http://www.siwaoasis.com

נווה המדבר סיווהערבית: واحة سيوة) הוא נווה מדבר הנמצא במדבר לוב ובשטחה הריבוני של מצרים במרחק של כ-50 ק"מ מהגבול המשותף עם לוב וכ-560 ק"מ מהבירה קהיר. שטח נווה המדבר משתרע על פני 80 קמ"ר ומתגוררים בו כ-23,000 תושבים. סיווה נחשבת לנקודת היישוב המבודדת ביותר במדינה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נווה המדבר סיווה ממוקם בשקע גאולוגי היורד לעומק של 19 מטרים מתחת לפני הים. אורכו של השקע כ-80 ק"מ ורוחבו כ-20 ק"מ. בשטחו של השקע נובעים כ-1000 מעיינות של מים מתוקים ומליחים. שטחו של האגם הגדול ביותר בתחום נווה המדבר, בירכת סיווה, הוא 32 קמ"ר. מי האגם הם מליחים, ולא חיה בו דגה[1]. העיירה המרכזית בנווה המדבר נקראת גם כן סיווה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בנווה המדבר הוא אקלים צחיח. הטמפרטורה הממוצעת מגיעה לכדי 38 מעלות צלזיוס בחודשי הקיץ ויורדת ל-20 מעלות בחודשי החורף. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על כ-10 מ"מ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ארכאולוגיות מלמדות על כך שנווה המדבר סיווה מיושב ברצף מאז המאה העשירית לפני הספירה. העדויות הראשונות בכתב המעידות על קשר בין ההתיישבות בסיווה לתרבות המצרית העתיקה מתוארכות למאה השביעית לפני הספירה. עוד ידוע על קשרים שהתקיימו בין תושבי נווה המדבר לבין האמפריות היוונית והפרסית. בזמן הכיבוש הרומי שימשה סיווה כיעד להגליית אסירים ומתנגדי שלטון. האירופאי הראשון שהגיע לסיווה בעידן המודרני הוא האנגלי ג'ון וויליאם בראון בשנת 1792.

סיווה סופחה למצרים בידי מוחמד עלי בשנת 1819, זאת למרות שתושבי סיווה הברברים יותר דומים במוצאם ללובים. השלטון המצרי השקיע מאמצים נרחבים לבסס את שליטתו בנווה המדבר לאחד ביקורו של המלך פואד הראשון במקום בשנת 1928. במהלך ביקורו של המלך הוא נחשף למנהגיהם הייחודיים של תושבי המקום, ובהם גם נישואים הומוסקסואליים, ודרש מבאי כחו של השלטון לאכוף את החוק המצרי במקום ביתר שאת עד ליישור הקו של ערכי תושבי המקום עם הנהוג בכלל החברה המצרית של אותה העת.

סיווה שימשה גם כיעד לכיבוש במערכה על צפון אפריקה ושימשה כבסיס לקבוצת המדבר ארוכת הטווח של הצבא הבריטי. העיירה סיווה הופצצה על ידי חיל האוויר האיטלקי שיצא מלוב שהייתה תחת שליטה איטלקית. במהלך ההפצצות נהרגו כמאה מקומיים וחיילים בריטים. במהלך המערכה השתלטו חיילי קורפוס אפריקה הגרמנים בפיקודו של ארווין רומל על נווה המדבר אך נסוגו בהמשך[2].

סיווה נותרה מבודדת במשך תקופה ארוכה עד לקראת סופה של המאה העשרים. במשך תקופה זאת דרך ההגעה היחידה לאזור הייתה על ידי אורחות גמלים. בשנת 1983 העניק נשיא מצרים חוסני מובארכ לתושבי המקום מסוק שישמש אותם לצרכים רפואיים וקשרים עם העולם החיצון. הכביש הסלול הראשון שחיבר בין סיווה לבין עיר החוף מרסא מטרוח נחנך בשנת 1986. למעשה היה כביש זה הראשון שחיבר בין נווה המדבר לעולם החיצון. בעקבות סלילת הכביש גדל באופן ניכר היקף המסחר החקלאי וזרם התיירות הנכנסת לנווה המדבר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי נווה המדבר הם ברובם הגדול ברברים אשר דוברים בשפה ברברית ייחודית למקום הקרויה סיווי. יתר התושבים הם בדואים או ממוצא מצרי.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי המקום הם מוסלמים ברובם המכריע. בימי קדם הייתה הדת המצרית הקדומה הדת השלטת בנווה המדבר. הדת הנוצרית ככל הנראה מעולם לא הגיעה למקום למרות שהייתה הנפוצה במצרים עד עליית האסלאם, ותושבי המקום המשיכו לעבוד את האלים המצרים ובהם האל אמון (בין היתר באורקל המקומי שאף נקרא על שמו - אמוניום), עד השלטת האסלאם במקום בשנת 1150 לספירה.

כלכלה וחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות מהווה את עיקר כלכלתה של סיווה מראשית ההתיישבות בה ועד ימינו. עיקר הגידולים המקומיים הם תמרים וזיתים. ההערכה היא שכיום גדלים בשטח נווה המדבר כ-300,000 עצי דקל וכ-70,000 עצי זית. ענף גידול נוסף בסיווה הוא של המלוכיה נאכלת.

בנוסף לחקלאות קיימת בסיווה תעשיית אריזה ושיווק של מים מינרליים וכן ענף תיירות מתפתח.

תרבות ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבידוד הגאוגרפי של נווה המדבר אפשר התפתחות של תרבות ייחודית למקום שבאה לידי ביטוי במנהגים, חגים, לבוש ואמנות המקומית.

חגים ופסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החג המזוהה ביותר עם סיווה הוא חג הסי'יאהא הייחודי למקום. החג נחגג במשך שלושה ימים שבהם הירח מלא בסביבות החודש אוקטובר בכל שנה. במהלך החג מתאספים כל תושביו הגברים של נווה המדבר על פסגתה השטוחה של גבעה הסמוכה לעיירה סיווה ומתפללים, סועדים, רוקדים ושרים יחדיו. החגיגות שמות דגש על השוויון והאחווה בין תושבי נווה המדבר ללא קשר למעמדם השבטי והחברתי. במהלך החגיגות נערכות סולחות רבות[3].

נישואים ומעמד האשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הסיווית היא מאוד שמרנית בכל הנוגע לנישואים ומעמד האשה. נשים בנווה המדבר אינן מורשות להסתובב בפומבי שלא בלווית גבר בן-משפחה ומחויבות לכסות את עצמן כליל בניקאב והן אינן מורשות להשתתף בחגים המסורתיים. הנישואים בסיווה נערכים לרוב בין בני זוג מאותו השבט. גיל הנישואים הממוצע לבנות עומד על 14[4].

תרבות הומוסקסואלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיווה מהווה מוקד עניין עבור מחקרים אנתרופולוגים וסוציאולוגים מפאת תרבות הנישואים ההומוסקסואליים שהייתה מקובלת בה בעבר. הסברה הרווחת היא שהמסורת התפתחה בעקבות השהות המשותפת והארוכה (שנמשכה לעתים שנים רבות) של גברים צעירים בעורף החקלאי של נווה המדבר בתנאים של בידוד מהחברה בכלל ומנשים בפרט. חוקרים ומבקרים שתיעדו את החיים בנווה המדבר דיווחו על הנורמות המקובלות באזור שכללו תרבות משכב זכר ענפה וטקסי נישואים רבי פאר בין גברים[5]. לנישואים בין גברים יוחסה חשיבות עליונה שבאה לידי ביטוי בתשלום מוהר מוגדל לאבי הנער בסכום שעלה בעשרות מונים על המקובל במקרה של נישואים לנערה. כמו כן הנוהג המקובל היה כי גבר לא יכול להינשא ליותר מגבר אחד, זאת לעומת ארבע נשים שהותרו לו לשאת.

בעקבות ביקורו של המלך פואד הראשון מוגרה תופעת הנישואים החד-מיניים לחלוטין. כיום מתכחשים רוב תושבי המקום למנהגי העבר ואף מפעילים לחץ על חוקרים בני המקום על מנת לשכתב מחדש את ההיסטוריה המקומית בכל הנוגע ליחסם להומוסקסואליות. למרות היותה מוקד עניין לבני הקהילה הגאה, תיירות הומוסקסואלית אינה מתקבלת בעין יפה במקום.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נווה המדבר סיווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Watson, Overview of the Siwa Oasis in Egypt: Part I: Geology and Geography, Tour Egypt
  2. ^ Jimmy Dunn, Egypt: The History of the Siwa Oasis, Tour Egypt
  3. ^ D Firestone, Matthew (2010), Lonely Planet Egypt, ISBN 978-1-74179-314-7
  4. ^ Tour Egypt presents the Siwa Oasis in Egypt
  5. ^ Cline, Walter (1936, p. 43), Notes on the People of Siwa, Menasha, Wisconsin, USA: George Banta Publishing Co