נל האמפריז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נל האמפריז
Nell Humphreys
Nell Humphreys.jpg
לידה 28 באפריל 1871
בלילונגפורד, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 1939 (בגיל 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, אירלנד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קבר נל ודייוויד האמפריז

מרי אלן "נל" המפריז (באנגלית: Mary Ellen "Nell" Humphreys, לבית ריילי; 28 באפריל 1871 - 2 בדצמבר 1939) הייתה מהפכנית אירית, מנהיגה בקומן נה מאן וחברת מועצת העיר דבלין, שהייתה פעילה בתקופת 1916–1923.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמפריז נולדה בבאלילונגפורד, במחוז קרי, לריצ'רד ריילי ואלן מנגאן. היא הייתה אחותו של מנהיג מרידת חג הפסחא של 1916 מייקל אוריילי, שהיה מכונה "ה-אוריילי", ושל הפעילה הרפובליקנית אנו אוריילי.[1] היא נישאה לד"ר דייוויד האמפריז מלימריק בשנת 1895.[2] בניה היו דיק האמפריז, חבר במתנדבים האירים, אשר השתתף במרידת הפסחא, ואמט, אשר גם הוא נעצר במהלך מלחמת העצמאות האירית. בתה, שילה האמפריז, הייתה מנהיגה של קומאן נא מאן ופעילה רפובליקנית.

בעקבות מותו של אחיה בקרב, כשהוא כיסה על הנסיגה ממטה המרידה בבית הדואר המרכזי, נעצרה האמפריז ונכלאה קודם בכלא קילמיינהאם ואחר כך בכלא מאונטג'וי, בהתחלה, היא הייתה בכליאת יום, והרשו לה לשוב לביתה כל ערב, אך לאחר זמן קצר נשארה בכלא.[3] על פי בתה, שילה, היא לא הייתה אז פעילה פוליטית, היא הייתה אלמנה בת 45 שרצתה לטפל בילדיה ובגינתה. למעשה, מעורבותה היחידה בהתקוממות של 1916 הייתה כשהלכה לבית הדואר כדי לנסות ולשכנע את בנה, דיק, בן ה-19, לשוב הביתה. הוא סירב, אך כשפטריק פירס התערב לטובת אמו, הוא נענה לה. עם זאת, הוא בכל זאת נעצר ונכלא לאחר כניעת המורדים. אירועי התקופה עוררו אותה לרדיקליות ולמעורבות גדולה יותר. במכתב לאחותה מהכלא, היא כתבה ""אנחנו מנודים על ידי כמעט כל מכרינו... אך לא אכפת לי מזה. זוהי תקופה נהדרת לחיות בה... תאמרי שאני הרואית ואבסורדית, אבל זה מה שאני מרגישה".[2] היא הפכה את האירית לשפה המדוברת בביתה, הצטרפה לשין פיין, ולסניף ראנלה של קומן נה מאן בשנת 1919[4] ופעלה למען עצמאות אירלנד, ולמען שוויון עבור נשים כפי שהובטח בחוקה האירית שהייתה בבסיס הצהרת העצמאות שהובילה להתקוממות באותה השנה. היא נבחרה למועצת העיר דבלין בשנת 1920. במהלך מלחמת העצמאות, פשטו על ביתה לפחות פעם אחת, עצרו את בנה וחברים רפובליקנים אחרים. במהלך מלחמת האזרחים היא נעצרה וישבה בכלא מנובמבר 1922 עד יולי 1923, ונטלה חלק בשביתות הרעב של האסירים הרפובליקנים, ובפעולות אחרות, כמו הקמת בריקדות בתאים. היא הושמה על כך בבידוד. חלק מהזמן הייתה כלואה יחד עם בתה, שילה, ואחותה, אנו.

הפוליטיקה הרפובליקנית של נל עמדה בסתירה לפוליטיקה המרכזית יותר של משפחת בעלה, ההאמפריז מלימריק, שהיו בעד מדינת אירלנד החופשית, וילדיה גדלו עם קרובי משפחתה מצד אוריילי. היא עמדה בניגוד מוחלט לפוליטיקה הפרו-בריטית (בעד איחוד אירלנד תחת שלטון בריטי) של סביבתה האמידה בדרום דבלין.[5]

זמן קצר לפני מותה ב-1939 היא הזמינה חלון ויטראז' של הארי קלארק עבור כלא מאונטג'וי, שם הייתה אסירה פוליטית החלון נמצא שם עדיין, בבית התפילה. החלון הוקדש לנשות קומן נה מאן.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]