נמל ביירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמל ביירות
Portofbeirutlogo.gif
Hafen von Beirut.jpg
מיקום
מדינה לבנוןלבנון  לבנון
מיקום ביירות עריכת הנתון בוויקינתונים
גוף מים הים התיכון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 33°54′11″N 35°31′04″E / 33.90295°N 35.51778889°E / 33.90295; 35.51778889
פרטים
תאריך פתיחה 1887
מפעיל GEPB
בעלים ממשלת לבנון
מנכ"ל חסן קורייטם
שטח 1.2 קילומטרים רבועים (1,200 דונמים)
רציפים 16
עובדים 639
סטטיסטיקות
כלי שיט שפקדו 2,395 (2009)
תפוסת מטען שנתית 5.8 מיליון טון (2009)
הכנסה שנתית 163,486,146 דולר (2009)
www.portdebeyrouth.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נמל ביירות הוא הנמל העיקרי של לבנון. הוא נמצא בעיר ביירות ומנוהל על ידי מנהלת "רשת הנמל של ביירות" (בצרפתית: Gestion et Exploitation du Port de Beyrouth ‏(GEPB)). בנמל עוגנות כ-3,000 אוניות בשנה.

נמל ביירות הוא נמל הכניסה העיקרי לסחורות בלבנון, עם 70% מהיקף הסחר במדינה. ב-2018 נכנסו דרך הנמל 7.05 מיליון טונות של סחורות, ויצאו כמיליון טונות. הכנסותיו באותה שנה היו 313 מיליון דולר, אך הן ירדו ל-200 מיליון דולר ב-2019.[1] בפיצוץ שאירע בנמל ב-4 באוגוסט 2020 נגרם נזק כבד למתקני הנמל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביירות פעל נמל עוד מהעת העתיקה. את מבנהו הנוכחי קיבל הנמל בסוף המאה ה-19. בשנת 1887 העניקה האימפריה העות'מאנית זיכיון לניהול הנמל לחברה בשם Compagnie du Port, des Quais et des Entrepôts de Beyrouth. החברה בנתה שובר גלים שנחנך ב-1894. הזיכיון שניתן לחברה זו וממשיכותיה פקע בסוף 1990.[2]

מאז תום מלחמת האזרחים בלבנון, עבר הנמל שיקום. נבנו בו תשתיות חדשות כמו מסוף מכולות ושודרגו תשתיות קיימות. שטחו הכולל הוא 1,200,000 מטרים רבועים (1,200 דונמים) ויש בו ארבעה מבדוקים, 16 רציפים ומסוף המכולות החדש לצד רציף 16 אשר מסוגל לטפל בנפח של 700,000 TEU מטען בשנה. בנמל יש אזור סחר חופשי בשטח של 11,200 מטרים רבועים (11.2 דונמים) שזכה להצלחה מאז תום מלחמת האזרחים. באזור המטען הכללי יש 12 מחסנים וסילו לגרעינים שיכול להכיל 120,000 טון.

נמל ביירות נבחר להיות מרכז אזורי של חברות התובלה במכולות השנייה והשלישית בעולם. החברה השווייצרית Mediterranean Shipping Company ‏(MSC) והחברה הצרפתית Compagnie Maritime d’Affrètement - Compagnie Générale Maritime ‏(CMA-CGM). החברה הצרפתית בונה מטה אזורי ליד הנמל.

מסוף המכולות החדש לצד רציף 16 מתופעל על ידי הקונסורציום האמריקאי-בריטי-לבנוני Beirut Container Terminal Consortium ‏(BCTC), אשר מורכב מ-International Maritime Associates ‏(IMA) האמריקאית, Mersey Docks and Harbour Company ‏(MDHC) הבריטית, ו-International Port Management Beirut ‏(IPMB) הלבנונית. המסוף פתח את שעריו בדצמבר 2004. במסוף המכולות ארבעה עגורני מכולות רציף ושמונה עגורני פיגום עם צמיגי גומי. רציף 16 הוא הרציף הארוך ביותר והעמוק ביותר בנמל - אורכו 600 מטרים ועומקו 15.5 מטרים, ועל כן יכולות לעגון בו אוניות המכולה הגדולות ביותר בעולם.

הנמל אינו מחובר למערכת רכבות, אבל הוא אמור להתחבר למערכת הרכבות הלבנונית כאשר זו תופעל מחדש.

הפיצוץ בנמל (2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפיצוץ בנמל ביירות

ב-4 באוגוסט 2020 התפוצץ בנמל מחסן שבו אוחסנו כ-2,750 טונות של אמוניום חנקתי. הפיצוץ זרע הרס ברדיוס גדול בנמל ובסביבתו וגרם ליותר ממאה וחמישים הרוגים, אלפי פצועים ומאות נעדרים. נזק כבד מאוד נגרם למבני הנמל, כלי רכב ורכוש. בתים רבים סביב הנמל נפגעו, ביניהם משרדים ממשלתיים, ומשרדי חברת החשמל הלבנונית שנהרסו כליל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נמל ביירות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הפיצוץ שהפך משבר כלכלי לאסון בקנה מידה היסטורי". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2020. 
  2. ^ History, Port of Beirut