הפיצוץ בנמל ביירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיצוץ בנמל ביירות
Damages after 2020 Beirut explosions 1.jpg
נזקי הפיצוץ בנמל ביירות
סוג שרפה, פיצוץ
תאריך התרחשות 4 באוגוסט 2020 עריכת הנתון בוויקינתונים
במדינות או באזורים לבנוןלבנון נמל ביירות, ביירות, לבנון
גורם מצבור אמוניום חנקתי
הרוגים 177 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 6,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
נעדרים 32 עריכת הנתון בוויקינתונים
חסרי קורת גג 300,000+
נזק 10–15 מיליארד דולר
קואורדינטות 33°54′05″N 35°31′08″E / 33.901388888889°N 35.518888888889°E / 33.901388888889; 35.518888888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב־4 באוגוסט 2020 בשעה 18:08 התרחש פיצוץ בנמל ביירות, בירת לבנון.[1] לפחות 170 איש נהרגו באירוע, למעלה מ־6,000 נפצעו ורבים נעדרים.[2]

הפיצוץ היה דו־שלבי והתרחש במחסן שהכיל 2,750 טון אמוניום חנקתי, שהוחרם בשנת 2014 מספינה שנאלצה לעגון בנמל. הוא הביא לנזק גדול בנמל וניפוץ חזיתות הזכוכית של מבנים ובתים ברוב שכונות ביירות. הנזק השפיע על אלפי בתים קילומטרים ספורים מאתר הפיצוץ. כתוצאה מהפיצוץ נגרמה רעידת אדמה קטנה בעוצמה 3.3 בסולם מגניטודה לפי מומנט,[3] הופסקה אספקת החשמל בכל רחבי ביירות והיא הוכרזה אזור מוכה אסון. במהלך פינוי הפצועים מתו חלקם עקב חוסר מקום בבתי החולים, פצועים קל טופלו בבתי מלון וניתוחים רבים נערכו במסדרונות בתי החולים.

מספר ימים לאחר הפיצוץ התפטר ראש ממשלת לבנון.[4]

לבנון ערב הפיצוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב הפיצוץ, הייתה לבנון שרויה במשבר כלכלי חמור שכלל מחסור בדלק, בחשמל ובמוצרי יסוד. שיעור האבטלה במדינה היה בין 30% ל־50%, וערך המטבע הלבנוני קרס ב־80% בשמונת החודשים שקדמו לפיצוץ. יחס החוב־תוצר של לבנון הגיע למעל 150 אחוזים.[5] ד"ר סאלם אבי-סאלח, רופא נשים וראש ארגון הרופאים בטריפולי, הזהיר כחודש לפני האירוע מפני קריסה מוחלטת של שירותי הבריאות במדינה אם לא יוזרם סיוע כספי מיידי.[6]

המערכה הפוליטית הלבנונית הייתה מתוחה אף היא: שר החוץ נאסיף חתי התפטר, ומפגינים קוראים לביעור שחיתות שלטונית.[7] בנוסף לכך סבלה לבנון מהשלכות משבר מגפת הקורונה העולמי. ימים אחדים קודם לאירוע נטען בכתבה במקור ראשון: "לבנון נתונה במשבר מהגרועים בתולדותיה, ולא נגזים אם נאמר שהוא משבר קיומי. לא פחות".[8]

על כן, עוד קודם הפיצוץ שגרם לנזקים כלכליים כבדים נוספים, לבנון הייתה נתונה במצב כלכלי ופוליטי מהחמורים בתולדותיה.[9]

נמל ביירות היה בטרם הפיצוץ נמל הכניסה העיקרי לסחורות בלבנון, ודרכו עברו כ־70% מהסחורות שנכנסו למדינה. ב־2018 נכנסו דרך הנמל 7.05 מיליון טון סחורות ויצאו כמיליון טון. הכנסותיו באותה שנה היו כ-313 מיליון דולר, אך ב־2019 הן ירדו ל־200 מיליון דולר.[10]

האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־4 באוגוסט 2020, בשעה 18:00 לערך, עלה באש מחסן זיקוקים בנמל ביירות והחלו בו פיצוצים שונים. כבאים הוזעקו למקום ובמהלך עבודתם התפשטה האש להאנגר מספר 12 בנמל, שבו אוחסן אמוניום חנקתי שנפרק בנמל בשנת 2013,[11] ואירע פיצוץ אדיר שיצר גל הדף עצום שהורגש עד למעלה מ־24 ק"מ, על פי ההערכות, הפיצוץ בנמל היה בעוצמה של כקילוטון TNT.[א][12] הדיו נשמעו לאורך עשרות קילומטרים וכן נשמע בישראל וסוריה. ופטריית עשן אדומה לבנה התמרה לגובה מאות מטרים.

מעל 170 בני אדם נהרגו, בהם ככל הנראה כבאים שניסו לכבות את השרפה באיבה, ו־4,000 נפצעו. בין ההרוגים ניזאר נג'ריאן, מזכ"ל מפלגת הפלנגות הנוצריות. בתי החולים בביירות הגיעו לתפוסה מלאה, והצלב האדום העביר את הפצועים הרבים אל בתי חולים מחוץ לביירות.

נזק כבד מאוד נגרם למבני הנמל, כלי רכב ורכוש. בתים רבים סביב הנמל נפגעו, בהם משרדים ממשלתיים, משרדי חברת החשמל הלבנונית שנהרסו כליל ואף בית החולים סנט ג'ורג' שמצוי כ־2 ק"מ מהנמל. כמו כן נפגעו מבנה הפרלמנט הלבנוני, ארמון הנשיאות בבעבדא, ובית ראש הממשלה לשעבר סעד אל־חרירי, הסמוכים לנמל (הוא עצמו לא נפגע). הפיצוץ החריב את הממגורה המרכזית של המדינה.[13] כל החיטה שאוחסנה – 85% ממאגר הדגנים של לבנון – הפכה ללא ראויה לשימוש.[10]

מושל ביירות, מרוואן עבוד, העריך שעד 250 אלף בני אדם נותרו חסרי בית בשל הפיצוץ.[14] הוא הכריז על הבירה כ"עיר אסון", ותיאר את הפיצוץ כ"יותר כמו הפצצה אטומית של הירושימה ונגסאקי". ראש ממשלת לבנון, חסאן דיאב, הכריז על יום המחרת, 5 באוגוסט 2020, כ"יום אבל לאומי".

בעקבות מספר הנפגעים הרב התבקשו האזרחים לתרום דם.

רעידת האדמה שגרם הפיצוץ הורגשה גם בקפריסין השוכנת כ־200 ק"מ ממערב לביירות. חלק מתושבי האי אף שמעו את הפיצוץ.

סיוע בין-לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס בואינג C-17 גלובמאסטר III עם צוות חילוץ של הולנד ממריא מנמל התעופה איינדהובן (אנ') אל עבר ביירות, 5 באוגוסט
בית עיריית תל אביב-יפו מואר בצבעי דגל לבנון לאות הזדהות עם קורבנות הפיצוץ, אוגוסט 2020

ראש ממשלת לבנון חסאן דיאב פנה "בקריאה דחופה לכל המדינות החברות שאוהבות את לבנון, לעמוד לצידה ולסייע לה לאחות את פצעיה".[15]

ישראל פנתה ללבנון באמצעות גורמים בין-לאומיים והציעה להעניק סיוע הומניטרי ורפואי.[16] פרופ' מסעד ברהום מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה פנה לעם הלבנוני בשפה הערבית והציע לסייע בטיפול בנפגעים בארץ, ואליו הצטרפו בתי חולים נוספים בישראל. נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין צייץ בחשבון הטוויטר שלו בעברית ובערבית: "אנו משתתפים בכאבו של העם הלבנוני בשעת אסונו ושולחים יד מושטת לסיוע כן בשעה קשה זו".[17] בית עיריית תל אביב-יפו הואר בצבעי דגל לבנון לאות הזדהות.

מדינות נוספות בעולם הציעו סיוע ללבנון, בהן צרפת, בריטניה ואיראן.[12][18] אמיר קטר הורה לשלוח תרופות וצוותי רפואה שיקימו בתי חולים ארעיים. רוסיה שלחה 5 מטוסי מטען של המשרד למצבי חירום והגנה אזרחית ובהם רופאים, סיוע הומניטרי וציוד. ארצות הברית הודיעה כי שלושה מטוסים המובילים ציוד, מזון וצוותים רפואיים עושים את דרכם למדינה.[19] נשיא צרפת עמנואל מקרון הקים ועידה וירטואלית לגיוס כספים ללבנון, אך אמר שהצעת הסיוע כוללת תמיכה בחקירה עצמאית ושקופה של הפיצוץ.[20]

בעקבות האירוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעי התקשורת מיהרו לפרסם בשם "גורם מדיני" שלישראל אין כל קשר לפיצוץ.[21] כעבור שלושה ימים טען מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, שארגונו לא החזיק נשק בנמל.[22] עם זאת, היומון הגרמני די ולט דיווח כי לפי שירותי ביטחון מערביים, החומר שאוחסן בנמל והתפוצץ נרכש בשנת 2013 בידי חזבאללה ממשמרות המהפכה באיראן.[23]

בלבנון החלה חקירת הפיצוץ, במהלכה נעצרו מנהל הנמל ו-15 מעובדיו.[24]

ב-8 באוגוסט, מספר ימים לאחר האסון, התעמתו מפגינים עם שוטרים במרכז הבירה, ניסו לפרוץ לפרלמנט ודרשו ממנהיגיה של לבנון לקחת אחריות: "תתפטרו או שתיתלו". הם הציבו עמודי תלייה וקראו למדינות זרות להשתלט על ארצם: "אין שום אמון בממשלה". כמה ממתנגדי הממשלה התפטרו מהפרלמנט.[25] למחרת התפטרה שרת ההסברה, ולאחריה הודיעו שרים נוספים על התפטרותם.[26] לבסוף, ב-10 באוגוסט, הוכרז על התפטרות הממשלה.[27]

חודש אחרי האירוע, צוינה דקת דומייה לזכר הנספים באסון.[28]

בעקבות הפיצוץ חזר לפופולריות רבה השיר של פיירוז "לביירות" (لبيروت) שנכתב כשיר אהבה לעיר וקינה בעקבות מלחמת האזרחים.[29]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפיצוץ בנמל ביירות בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להשוואה: פצצת הביקוע הגרעיני "ילד קטן" שהוטלה על העיר הירושימה במלחמת העולם השנייה ב־6 באוגוסט 1945 הייתה בעוצמה של 13 עד 16 קילוטון TNT.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באסם מרווה, Associated Pressפיצוץ ענק בביירות הורג יותר מ-70 ופוצע אלפים, עיתון סן פרנסיסקו כרוניקל, ‏4 באוגוסט 2020 (באנגלית)
    ג'ק חורי ונעה לנדאופיצוץ ענק בנמל ביירות הורג מעל 100 ומשאיר אלפי פצועים, הארץ, ‏5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
    בן הברד ומאריה אבי-חביב, ‏פיצוצים קטלניים הורסים את ביירות, לבנון, ניו יורק טיימס, 5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  2. ^ מהמוט כיאזה, מניין ההרוגים נפגעי הפיצוץ בביירות עולה ל־177, באתר סוכנות אנאד'ולו, 14 באוגוסט 2020 (באנגלית)
    מנדי קוגוסובסקי, בית־חולים שדה שהקימה איראן בביירות טיפל במאות פצועים, באתר IsraelDefense, 14 באוגוסט 2020
    רויטרס‏, זריף בביירות: לבנון תקבע לבד את עתידה; ה-FBI הצטרף לחקירת הפיצוץ, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באוגוסט 2020
  3. ^ פול פ' מרפי וג'דסון ג'ונס, הפיצוץ בביירות הוליד גלים סייסמיים המקבילים לרעידת אדמה בעוצמה 3.3, באתר CNN‏, 5 באוגוסט 2020 (באנגלית)
    עמיר רפפורט, לפיצוץ הענק בביירות קדמו שישה פיצוצים בהפרשי זמן זהים באתר IsraelDefense, 13 באוגוסט 2020
  4. ^ ירון שניידר ועמית ולדמן, ‏ראש ממשלת לבנון הודיע רשמית על התפטרותו: "עשינו מה שיכולנו להציל את המדינה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 באוגוסט 2020‏
  5. ^ דני זקן, ‏אינפלציה דוהרת וחוב ענק: כך הידרדר דירוג האשראי של לבנון לזה של ונצואלה, באתר גלובס, 28 ביולי 2020
  6. ^ סארה אל-דיב, הפסקות החשמל המתרבות בלבנון מוסיפות לקדרות המשבר הכלכלי, באתר Associated Press,‏ 7 ביולי 2020 (באנגלית)
    אוריאל לוי, ‏בארץ הארזים נפלה שלהבת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 ביולי 2020
  7. ^ הלבנונים קורסים: "רעבים, שבורים, אומללים", באתר ynet, 5 ביולי 2020
  8. ^ פזית רבינא, ‏הקורונה בנסיקה, הכלכלה בנסיגה: מי יציל את לבנון?, בעיתון מקור ראשון, 2 באוגוסט 2020
  9. ^ סארה אל-דיב, Associated Pressהמשבר פוגע בבתי החולים בלבנון, שנחשבו בין הטובים במזרח התיכון, ABC, ‏5 ביולי 2020
  10. ^ 1 2 דפנה מאור, הפיצוץ שהפך משבר כלכלי לאסון בקנה מידה היסטורי, באתר TheMarker‏, 5 באוגוסט 2020
  11. ^ רויטרס, העצירה הפתאומית שהובילה לאסון בביירות, באתר ynet, 6 באוגוסט 2020
  12. ^ 1 2 100 הרוגים ו-4,000 פצועים בלבנון: כך נראו החומרים הדליקים שאוחסנו בנמל לפני הפיצוץ, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 באוגוסט 2020‏
  13. ^ מחסור במזון בלבנון, התושבים נגד הממשלה: "הפיצוץ - מכת מוות לביירות", באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2020
  14. ^ דניאל סלאמה, ביירות: רבע מיליון נותרו בלי בית, גם בית החולים נהרס, באתר ynet, 5 באוגוסט 2020
  15. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית טוויטר, 4 באוגוסט 2020
  16. ^ ראש ממשלת לבנון: מי שאחראי לפיצוץ ישלם; ישראל הציעה סיוע ללבנון, באתר מעריב אונליין, 4 באוגוסט 2020
  17. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של ראובן ריבלין ברשת החברתית טוויטר, 4 באוגוסט 2020
    Twitter bird logo.svg ציוץ של ראובן ריבלין ברשת החברתית טוויטר, 4 באוגוסט 2020 (בערבית)
  18. ^ טל שלו ואמיר בוחבוט‏, ישראל הציעה סיוע ללבנון בעקבות הפיצוץ בביירות: "משתתפים בכאבם", באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2020
  19. ^ טראמפ: "מטוסים עם ציוד רפואי בדרך ללבנון", באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
  20. ^ דניאל סלאמה, ועידת סיוע עולמית: "עתיד לבנון על הפרק", באתר ynet, 9 באוגוסט 2020
  21. ^ יום אבל הוכרז בלבנון, גורם מדיני: אין קשר לישראל, באתר "סרוגים", 4 באוגוסט 2020
    גורם ישראלי: לישראל אין קשר לפיצוץ בביירות, רויטרס, 4 באוגוסט 2020 (בערבית)
  22. ^ דניאל סלאמה, נסראללה: אין לנו נשק בנמל, מכירים טוב יותר את חיפה, באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
  23. ^ דני מולכו, דיווח: החומר שהתפוצץ בנמל ביירות – נרכש ע"י חזבאללה מאיראן, חדשות 13, ‏20 באוגוסט 2020
  24. ^ רועי קייס, לבנון: עימותים בין מפגינים לשוטרים מחוץ לפרלמנט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 07 באוגוסט 2020
  25. ^ דניאל סלאמה, חבלי תלייה וגז מדמיע בביירות: חי מהפגנת הלבנונים נגד השלטון, באתר ynet, 8 באוגוסט 2020
    Twitter bird logo.svg ציוץ של רועי קייס ברשת החברתית טוויטר, 8 באוגוסט 2020
  26. ^ ההפגנות בביירות נמשכות - מאות מיידים אבנים וחוסמים כבישים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 באוגוסט 2020‏
  27. ^ רועי קייס, ראש ממשלת לבנון הודיע על התפטרותו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 09 באוגוסט 2020
  28. ^ רועי קייס, דיווח, טויטר, ‏4 בספטמבר 2020
  29. ^ لبيروت / לבירות, שיר יומי בערבית اغنية اليوم بالعربي, ‏7.8.2020