נמסיס (כוכב משוער)

תפיסתם של אומנים באשר למראהו של נמסיס כננס אדום הנראה משטח שומם עם השמש במרכז

נמסיס הוא כוכב היפותטי מסוג ננס אדום או ננס חום שהתאוריה בדבר קיומו הועלתה בניסיון להסביר את התופעה המחזורית של הכחדות ביולוגיות שזוהתה בתיעוד הגאולוגי. על פי נאס"א, התאוריה נבדקה והופרכה, ולכן גם אם קיים כוכב שטרם נתגלה החג סביב השמש במרחק של 50,000 עד 100,000 יחידות אסטרונומיות, הרי שהוא אינו הגורם להכחדות ההמוניות.

הטענה בדבר ההתרחשות המחזורית של הכחדות המוניות

בשנת 1984 פורסם מאמר על ידי חוקרי המאובנים דייוויד רופ וג'ק ספקוספי (Raup and Sepkoski), ובו טענו השניים שגילו מחזוריות בקצב ההכחדות ההמוניות שהתחוללו במהלך 250 מיליון השנים האחרונות באמצעות שימוש בצורות שונות של ניתוח סדרות זמן. הצמד התמקד בעיקר בהיקף ההכחדה שתועד במאובנים ממשפחת בעלי-החוליות הימיים, חסרי-החוליות והפרוטוזואונים, ותיעדו 12 אירועי הכחדה שהתרחשו במהלך התקופה הנתונה. הם קבעו כי פער הזמן הממוצע בין כל אירוע הכחדה עמד על 26 מיליון שנים. בזמנו, שניים מתוך אירועי ההכחדה המזוהים (קרטיקון-שלישון ואאוקן) התרחשו בסמוך לאירועי פגיעה גדולים. למרות שרופ וספקוספי לא גילו מה גורם למחזוריות זאת להתקיים הם שיערו כי מדובר בגורם מהחלל החיצון. את האתגר למציאת מנגנון לתופעה לקחו על עצמם במהירות מספר צוותי אסטרונומים.

התפתחות היפותזת נמסיס

שני צוותי אסטרונומים, וויטמאיר וג'קסון, ודביס, הוט ומולר, פרסמו באופן עצמאי באותה מהדורה של כתב העת המדעי "Nature" היפותזות זהות שנועדו להסביר את תאוריית מחזוריות ההכחדה של רופ וספקוספי. היפותזות אלו הציעו כי ייתכן ולשמש יש כוכב-לויה שטרם נתגלה החג סביבה במסלול מאוד אליפטי המפריע באופן מחזורי לכוכבי השביט שנמצאים בעננת אורט ובכך גורם לגידול במספר כוכבי השביט הנכנסים למערכת השמש הפנימית ולגידול באירועי ההתנגשויות בכדור הארץ. היפותזה זו נודעה כהיפותזת נמסיס, על שם אלת הנקמה במיתולוגיה היוונית (או בדימוי מודרני יותר, כהיפותזת כוכב המוות).

אם כוכב זה אכן קיים, טבעו המדויק עדיין אינו ידוע. ריצ'רד א. מולר סבור כי מדובר בננס אדום עם בהירות של בין 7 ל-12, בעוד שדניאל פ. וויטמאיר ואלברט א. ג'קסון מניחים כי מדובר בננס חום. אם מדובר בננס אדום, אז הוא כבר ללא ספק קיים ברשימת הכוכבים, אך טבעו האמיתי יהיה ניתן לגילוי רק על ידי מדידת ההיסט שלו; בשל היותו כוכב החג סביב השמש מהירותו התקנית נמוכה מאוד ולכן הוא חומק מסריקות המבוססות על מהירות תקנית שמצאו כוכבים כמו למשל כוכב ברנרד שהוא בעל בהירות של 9.

אירוע ההכחדה המשמעותי האחרון בכדור הארץ התרחש לפני 5 מיליון שנים, לפיכך מולר מניח כי נמסיס נמצא כיום במרחק של 1-1.5 שנות אור מכדור הארץ, ואף יש לו מושג באיזה אזור בשמיים הוא עלול להימצא, בסמוך לקבוצת הכוכבים "נחש מים", בהסתמך על מסלול הקפה היפותטי הנגזר מהאפסיד המקורי של מספר השביטים הלא-טיפוסיים ארוכי-המסלול שמתאר קשת מסלולית התואמת להיפותזה של מולר.

הפרכת התאוריה

אם נמסיס אכן קיים, אפשר והוא יאותר על ידי סריקות חלל המתוכננות Pan-STARRS או LSST, או על ידי פרויקטים עתידיים דומים. אם נמסיס הוא ננס חום, כפי שטוענים ד"ר דן וויטמאיר ואלברט א. ג'קסון, אז משימת טלסקופ החלל WISE אמורה למצוא אותו בקלות.

בשנת 2011 הודיעה נאס"א כי "ניתוח מדעי עדכני אינו תומך עוד ברעיון שהכחדות על פני כדור הארץ מתרחשות במרווחי זמן קבועים וחוזרים על עצמם, ולפיכך, אין עוד צורך בהשערת הנמסיס." כמובן שעדיין ייתכן שכוכב או עצם אחר אכן מלווה את השמש במסלול האליפטי המשוער, אלא שהוא טרם התגלה. כדי להבדיל בין אובייקט זה ל"נמסיס" הקטלני, אסטרונומים בחרו בשמה של אחותה המיטיבה של נמסיס, "טיכה", אלת המזל. במרץ 2014 הודיעה נאס"א שתצפיות מטלסקופ החלל WISE פוסלות את האפשרות לקיום גוף מסדר גודל של שבתאי ומעלה במערכת השמש החיצונית.

ראו גם

• ניבירו
• טיכה (כוכב לכת משוער)
• כוכב לכת תשיעי (משוער)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נמסיס בוויקישיתוף