נפש העולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נפש העולםלטינית: Anima mundi) היא מושג בכמה אסכולות פילוסופיות לפיו קיים קשר פנימי מאגד בין כל היצורים החיים בעולם, אשר לו זיקה לעולמנו שבאופנים רבים מזכירה את הזיקה של הנפש לגוף האנושי. אפלטון דבק ברעיון הזה והוא היה מרכיב חשוב ברוב האסכולות הנאופלטוניסטיות:

"לפיכך, אנו עשויים לקבוע שהעולם הזה הוא ישות חיה המחוננת בנפש ואינטיליגנציה... ישות חיה יחידנית המכילה את כל הישויות החיות האחרות, אשר מטבעם קשורים אחד בשני."

הסטואים האמינו שזו הכוח החי היחיד הקיים בעולם. קונספציות דומות קיימות גם באסכולות של פילוסופיה מזרחית.

ניתן למצוא דמיון לרעיון של "נפש העולם" במחשבותיהם של פילוסופים הרמטים כמו פאראצלסוס, ברוך שפינוזה, גוטפריד לייבניץ, פרידריך שלינג ורבים אחרים.

המונח בספרות ובקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למצוא דמיון לרעיון של "נפש העולם" גם ביצירות ספרותיות וקולנועיות שונות. למשל:

  • בסרט אווטאר משנת 2009 מתוארת ישות בשם אייווה, שהיא מקור כל ההרמוניה בעולם החי. בהמשך הסרט מתברר שישות זאת היא מעיין "מוח-על" או "תודעת-על" המשתרעת על פני כל עצי היער של פנדורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפש העולם בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.