נקודת ציון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נקודת ציון (נ.צ.) היא נקודה על גבי מפה שמציינת מיקום בשטח בעזרת קואורדינטות.

שמה של נקודת הציון מורכב משני מספרים בתוך סוגריים, לדוגמה: (276909,655437). המספר השמאלי מייצג את קו האורך במפה עליו נמצאת הנקודה, והמספר הימני מייצג את קו הרוחב במפה עליו נמצאת הנקודה.

כאשר נתונות שתי נקודות ציון אפשר למצוא באמצעותן כל נקודה אחרת במפה. בעזרת חישובים ניתן לדעת על פי נקודות הציון מרחקים מדויקים, לחשב שטחים ולחשב אזימוטים וזוויות בין נקודה לנקודה במפה. רמת הדיוק של נקודות הציון אינה מוגבלת.

כיום מקובל לקבל נ.צ. בשטח באמצעות מכשיר GPS, היודע לתת מיקום די מדויק באמצעות ביצוע חיתוך במדידת מרחק מארבעה לווינים. בשיטות הישנות היה מקובל לבצע חיתוך בין שתי נקודות זיהוי בולטות בשטח כאשר מחשבים את האזימוטים אליהם באמצעות מצפן, בדיוק כמו חישוב של מיקומו של קודקוד משולש שאורך הבסיס וזוויות צלעותיו נתונות ולאחר מכן מציאת הנ.צ. במפה באמצעות ביצוע חיתוך במד קואורדינטות. מד קואורדינטות משמש גם למדידת מרחקים במפה. אפשרות נוספת לחשב נ.צ. כאשר אין אזימוטים, היא באמצעות מדידת מרחק משלוש נקודות זיהוי בולטות, וביצוע חיתוך במחוגה בין שלושת המעגלים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]