סוגריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוגריים
סוגריים
סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה ( . )
פסיק ( , )
נקודה ופסיק ( ; )
סוגריים ( ( ) [ ] { } )
נקודתיים ( : )
מקף ( ־ )
שלוש נקודות ( )
קו מפריד ( )
סימן שאלה ( ? )
סימן קריאה ( ! )
אפוסטרוף ( )
גרש ( ׳ )
גרשיים ( ״ )
מרכאות ( “ ” ) ( ‘ ’ )
קו נטוי ( / )
סימן תמיהה (?!)

סימן "וגם" (&)
כוכבית ( * )
שטרודל (כרוכית) ( @ )
קו נטוי שמאלי ( \ )
צלבון (פגיון) ( † ‡ )
מעלה ( ° )
סולמית ( # )
טילדה ( ~ )
קו תחתון ( _ )
קו ניצב ( | ) ( ¦ )
פילקרו ( )
גג (ˆ) (^)
סימן הסעיף (§)
אחוז (%)
פרומיל ()
רבבית ()
סימן מטבע (¤)
דולר ($)
סמל סימן מסחרי ()
סמל סימן מסחרי רשום (®)

סימן קריאה הפוך (¡)
סימן שאלה הפוך (¿)

סימן אירוניה (؟)

הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב. ישנם שלושה סוגי סוגריים: רגילים – ( ), מרובעים – [ ], מסולסלים – { }, ויש גם המוסיפים עליהם את המשולשים – < >.

הסוגריים כסימן פיסוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהם באים ברצף של כתוב, הסוגריים מופיעים משני צדדיה של הערה צדדית, אשר אינה קשורה במישרין לגוף הטקסט. הראשונים לבוא הם הסוגריים הרגילים, בתוכם שמים (אם צריך) סוגריים מרובעים, ואז סוגריים מסולסלים. כמו כן, בסוגריים לרוב רושמים מקור של ציטוט לאחר שהציטוט עצמו הובא.

בסוגריים משולשים משתמשים כאשר בטקסט יש קטיעה של הרצף והטקסט מושלם על ידי העורך על סמך סברותיו או על סמך מחקרים מעמיקים יותר.

בסוגריים מרובעים משתמשים גם כאשר משלימים ציטוט, כדי לעשותו מובן יותר. לדוגמה: "[מדינת ישראל] תבטיח שוויון זכויות מדיני וחברתי גמור..." (מתוך הכרזת העצמאות)

הסוגריים התפתחו מסימנים שהיו נהוגים בקרב סופרי העת העתיקה. ביוון היה זה הסיגמא (Σ) וה"אנטי־סיגמא" (סיגמא הפוכה) שסומנו בתחילת ובסוף טקסט כשרצו לציין שיש להשמיטו. סימן זה אף היה נהוג בקרב הסופרים העבריים של אותה תקופה, והוא נמצא מספר פעמים במגילות ים המלח שמקומראן. הסימון העברי מופיע אף תשע פעמים בנוסח המסורה של התנ"ך (על פי ההשערה, לציון פסוקים שמקומם לא היה ברור), והוא ידוע בשם "נו"ן הפוכה".

הסוגריים במתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתמטיקה, הסוגריים באים לציין שקבוצה מסוימת של פעולות תתבצע לפני השאר, בניגוד לכללי קדימות אופרטורים. לדוגמה: בתרגיל – בעוד 1+2x5 שווה ל־11, (1+2)×5 שווה ל־15.

כאשר יש סוגריים בתוך סוגריים, יש המשתמשים בסוגים שונים של סוגריים, לשם נוחות הקריאה: נהוג כי הסוגריים החיצוניים יהיו המסולסלים, אחר כך יבואו המרובעים ולבסוף העגולים. סדר ביצוע הפעולות הוא הפוך. לעתים משתמשים רק בסוג הרגיל של סוגריים (זה המצב בשפות תכנות) ולעתים מציירים את הסוגרים בגדלים שונים, לפי סדר ביצוע הפעולות – מקטן לגדול.

לעתים משמשות הסוגריים לפעולות מסוימות. למשל, בסוגריים משולשים משתמשים כדי לציין את הממוצע, התוחלת או ערך התצפית, בסוגריים מרובעים נהוג היה לציין את הערך השלם של המספר וכיוצא באלו. סוגריים מסולסלים משמשים לציון איבריה של קבוצה.

הסוגריים במחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשימושם המתמטי, בשפות תכנות שונות פרמטרים המועברים לפונקציה נכתבים בסוגריים – הן בהגדרתה והן בעת שימוש בה. כן משתמשים בסוגריים כדי לגשת לאיברים שונים של מערך, לציין בלוקי פקודות ועוד.

בשפת LISP יש שימוש נרחב במיוחד בסוגריים וכל הפקודות נכתבות בתוך סוגריים.

הסוגריים כשינויי נוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות חז"ל ובספרות ההלכה והאגדה המשתלשלות ממנה, מקובל לציין בסוגריים שינויי נוסחאות באופן הבא: בסוגריים עגולים מציינים נוסחאות שכנראה הן משובשות, אלא שלא רוצים להשמיטן לגמרי ע"מ לא לסטות מהצורה שלמדו במשך הדורות. בסוגריים מרובעים מציינים נוסחאות נכונות שהושמטו בטעות, ויש לקוראן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]