נתיב המים התוך-חופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נתיב המים התוך-חופיאנגלית: Intracoastal Waterway) הוא נתיב מים שאורכו כ-4,800 ק"מ ומשמש לצורכי פנאי ומסחר לאורך קו החוף האטלנטי וחוף המפרץ של ארצות הברית שעל מפרץ מקסיקו בארצות הברית. חלקים מנתיב המים מורכבים ממפרצים טבעיים, ערוצי נהרות המוצפים מי ים, לגונות וחלקים אחרים הם תעלות שנבנו בידי אדם.

נתיב המים התוך-חופי משתרע במקביל לחוף המזרחי של ארצות הברית, החל ממדינת מיין בצפון ועד למדינת פלורידה בדרום, ולאורך חופי מפרץ מקסיקו מפלורידה ועד לעיר בראונסוויל בטקסס. שיט בנתיב המים התוך-חופי פטור מאגרה אולם ספינות מסחריות חייבות ב"מס דלק" אשר מממן את אחזקת הנתיב ושיפורו. נתיב המים התוך-חופי מהווה חלק גדול ממסלול "הלולאה הגדולה" (The Great Loop): מסלול שיט מעגלי המאפשר לבעלי סירות להקיף את כל החלק המזרחי של ארצות הברית לאורך החוף המזרחי, האגמים הגדולים, נהר המיסיסיפי ויובליו ולאורך חופי מפרץ מקסיקו, בין 8,000-12,000 ק"מ, בהתאם לנתיב שנבחר.

קטע מנתיב המים התוך-חופי האטלנטי, בצפון קרולינה
נתיב המים התוך-חופי במפרץ מקסיקו, סמוך לניו אורלינס

הקמת נתיב המים התוך-חופי התאפשרה בזכות החלטת הקונגרס של ארצות הברית בשנת 1919. תחזוקת הנתיב נעשית על ידי חיל ההנדסה האמריקאי (United States Army Corps of Engineers). על פי החוק הפדרלי על נתיב המים להיות בעומק מינימלי של 4 מטר ברוב אורכו, אולם עקב קשיים תקציביים אין ההוראה יוצאת לפועל. כתוצאה מאחזקה לקויה קיימים קטעים של הנתיב בהם הצטברות חול ומשקעים המגבילים את עומק המים ל-2.1 עד 2.7 מטר.

נתיב המים התוך-חופי מורכב משני קטעים נפרדים:

  • נתיב המים התוך-חופי במפרץ מקסיקו המשתרע בין העיר בראונסוויל בטקסס לעיר קאראבל בפלורידה.
  • נתיב המים התוך-חופי בחוף האטלנטי המשתרע בין קי ווסט בפלורידה לבוסטון במסצ'וסטס.

על פי התוכנית המקורית להקמת נתיב המים, שני הקטעים היו צריכים להיות מחוברים בתעלת מים שתחצה את צפון חצי האי פלורידה, אולם שיקולים סביבתיים מנעו את השלמת התוכנית.

חלק ניכר מן השיט על נתיב המים התוך-חופי הוא מסחרי באופיו: דוברות שעליהן מכלי דלק ומוצרי דלק, מזון, חומרי בניה ומוצרי תעשייה. בנתיב אף פעילות פנאי ערה. בתקופות הסתיו והאביב חלק מן התנועה היא של שייטים המדרימים לפלורידה לעת חורף ומצפינים עם בוא הקיץ. חלק מן השייטים המעדיפים לשוט באוקיינוס, נאלצים להשתמש בנתיב בעת סערות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]