לדלג לתוכן

סאטינדרה נאת בוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאטינדרה נאת בוז
সত্যেন্দ্র নাথ বসু
לידה 1 בינואר 1894
קולקטה, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 1974 (בגיל 80)
קולקטה, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו
מקום מגורים הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
השכלה
  • אוניברסיטת פרזידנסי (1915)
  • הקולג' האוניברסיטאי למדע, טכנולוגיה וחקלאות (1921)
  • Hindu School עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט Purnima Sinha עריכת הנתון בוויקינתונים
אב Surendranath Bose עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Amodini Devi עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הינדואיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Ushabala Bose עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Shri Rathindranath Basu עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית החברה המלכותית (1958)
  • פדמה ויבהושן (1954) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות על שמו נקראים בוזונים
תרומות עיקריות
עיבוי בוז-איינשטיין
התפלגות בוז-איינשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סאטינדרה נאת בוזבנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু, נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 18944 בפברואר 1974) פיזיקאי-מתמטי בנגלי, חבר החברה המלכותית. הראשון שתיאר את התכונות הסטטיסטיות של קוונטים זהים הנקראים בוזונים על שמו (החלקיקים הזהים בטבע מתחלקים לשתי מחלקות: חלקיקים בוזונים וחלקיקים פרמיונים. הפוטון, חלקיק האור, הוא בוזון, בעוד שאלקטרון הוא פרמיון). התפלגות בוז-איינשטיין ועיבוי בוז-איינשטיין נקראים על שמו ועל שמו של איינשטיין שפרסם וקידם את התיאוריה של חלקיקים בוזונים.

בוז נולד בקולקטה, הבן הבכור משבעה ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כמהנדס בחברת רכבות הודית. התבלט בגיל צעיר כנער מחונן, שלט במספר רב של שפות מקומיות ואירופאיות, היה מוזיקאי מחונן, וזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916–1921 שימש מרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה לפיזיקה באוניברסיטת דאקה. באותה תקופה הפיזיקה עברה את המהפכה של הפיזיקה הקוואנטית שמשכה את ליבו של בוז. בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים וליצור קשרים אישיים עם מחוללי המהפכה – פלאנק, איינשטיין, בוהר, הייזנברג ושרדינגר.

ב-1924, הרצה לסטודנטים על קרינת גוף שחור וגילה דרך מקורית לקבל את חוק פלנק לקרינת גוף שחור משיקולים של מכניקה קוונטית. את התיאוריה הזו סיכם במאמר ב-1925 שנדחה ממספר כתבי עת שהיו החשובים באותה תקופה. כמוצא אחרון שלח את המאמר לאלברט איינשטיין, שהבין את חשיבות התגלית, תרגם את המאמר לגרמנית ושלח בשמו של בוז לעיתון המוביל של התקופה - Zeitschrift für Physik. בעקבות מאמר זה התפרסם בוז וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם, בעקבותיהן עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקה וקודם לדרגת פרופסור.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאטינדרה נאת בוז בוויקישיתוף