סאטינדרה נאת בוז
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: משלב.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: משלב. |
 | |
| לידה |
1 בינואר 1894 קולקטה, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| פטירה |
4 בפברואר 1974 (בגיל 80) קולקטה, הודו |
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | הודו |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Purnima Sinha |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Ushabati Bose |
| הערות | על שמו נקראים בוזונים |
| תרומות עיקריות | |
|
עיבוי בוז-איינשטיין התפלגות בוז-איינשטיין | |
| חתימה |
 |
  | |
סאטינדרה נאת בוז (בבנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু, נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 1894 - 4 בפברואר 1974) היה פיזיקאי בנגלי וחבר החברה המלכותית, אשר עסק בפיזיקה מתמטית. ידוע בעיקר בשל עבודתו בתחום מכניקת הקוונטים בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, בהנחת היסודות להתפלגות בוז-איינשטיין ולעיבוי בוז-איינשטיין. על שמו נקראים הבוזונים, חלקיקים יסודיים בעלי ספין שלם.
בוז נולד בקולקטה, הבן הבכור משבעה ילדים. אביו, סורנדראנטה בוז, עבד כמהנדס בחברת רכבות הודית. כבר מגיל צעיר התבלט בלימודיו כשזכה בציונים הגבוהים ביותר באוניברסיטה בה למד. בשנים 1916–1921 שימש כמרצה לפיזיקה באוניברסיטת קולקטה וב-1921 התקבל למחלקה בפיזיקה של אוניברסיטת דאקה. באותה תקופה הפיזיקה עברה מהפכה אדירה באירופה כשפיזיקאים כגון איינשטיין, הייזנברג, בוהר, שרדינגר ופלאנק, גילו את יסודות הפיזיקה הקוואנטית. אף על פי שבוז התעניין מאוד בתחום הקוונטי, בידודה של הודו והמרחק מאירופה מנעו ממנו להשתתף בכנסים ובהרצאות של המומחים בתחום.
ב-1924, בזמן שהרצה לסטודנטים על קרינת גוף שחור עשה כמה טעויות חישוב שהביאו אותו לתוצאות שנראו נכונות אך שונות מהנחות המקובלות. בעקבות הטעות הבין שלמעשה במצבים מסוימים פוטונים יכולים להיות בעלי אותו סט תכונות בניגוד להנחה המקובלת שלכל פוטון יש סט תכונות משלו. אפשרות לגרום לכל הפוטונים להתנהג כגוף אחד, מקלות במידה רבה את השימוש בהם לצרכים ניסויים. ב-1925 כתב מאמר מדעי על מסקנותיו ושלח למספר כתבי עת ידועים אך היות שהיה פיזיקאי אלמוני, כולם כשלו בלהבין את גודל התגלית ודחו אותו על הסף. בצעד של יאוש שלח את המאמר במעטפה לאלברט איינשטיין. איינשטיין, שהבין כי הצעיר מהודו גילה תגלית חשובה, תרגם בעצמו את המאמר ושלח לאחד המגזינים המפורסמים שמיהר לפרסם אותו. בעקבות מאמר זה הפך בוז למפורסם וקיבל הזמנות רבות ממוסדות אקדמיים ברחבי העולם. הוא עזב לראשונה את הודו וחזר רק כעבור שנתיים לדאקה וקודם מיד לדרגת פרופסור.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סאטינדרה נאת בוז, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- סאטינדרה נאת בוז, באתר MacTutor (באנגלית)
- סאטינדרה נאת בוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי סאטינדרה נאת בוז בפרויקט גוטנברג (באנגלית)