לדלג לתוכן

סגוסיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הסגוסיניאנגלית: Segusini; בגאלית עתיקה: Segusinoi, מילולית: "אלה של Segusio") היו שבט גאלי ששכן סביב העיר סוסה, פימונטה, איטליה של ימינו, על גבול איטליה-צרפת, במעברי האלפים, בתקופת הברזל.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם מוזכרים בתור Segosianō̃n (Σεγοσιανῶν) על ידי סטראבון (תחילת המאה ה-1 לספירה),[1] בתור Segousianō̃n (Σεγουσιανῶν) על ידי תלמי (המאה ה-2 לספירה]),[2] כ-Segusinorum Segusa על "קשת סוסה"[3] כ-Segusinae על כתובת הקדשה בחריתה.[4][5] השם האתני Segusini הוא צורה לטינית של הגאלית העתיקה Segusinoi. זה אומר "אנשי סגוסיו", בעצמו מהשורש "סגו" - (ניצחון, כוח).[5]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסגוסיני שכנו בעמק הדוריה (אנ'), סביב סגוסיו (סוסה המודרנית).[6] [7] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת מזרחית למדולי ובלאקי, דרומית לאקיטאבונס, וממערב לאימרי ולטאוריני.[8]

העיירה הראשית שלהם, סגוסיו, שלטה על המסלול מעל מעבר מונז'נוור ששימש כשער הכניסה לחצי האי האיטלקי. לסגוסיו היה חוק לטיני כנראה מתקופת אוגוסטוס קיסר (27 לפנה"ס–14 לספירה) והיה מוניקיפיום מתקופת נירון (54–58 לספירה). הוא נכבש על ידי קונסטנטינוס בשנת 312 לספירה.[9]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדות עליהם היא על קשת סוסה, שהוקמה על ידי קוטיוס (מרקוס יוליוס קוטיוס היה מלך התושבים הקלטים והליגוריים של המחוז הרומי ההררי אז הידוע כאלפס טאורינה וכיום כאלפים הקוטיים בתחילת המאה ה-1 לפני הספירה). בשנים 8–9 לפני הספירה.[10]

מקורות ראשוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • *Strabo (1923). Geography. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Jones, Horace L. Harvard University Press. ISBN 978-0674990562.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
  • Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
  • Graßl, Herbert (2006). "Segusio". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e1106930.
  • Prieur, Jean (1968). La province romaine des Alpes Cottiennes. Impr. R. Gauthier. OCLC 834310867.
  • Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Strabo. Geōgraphiká, 4:1:11.
  2. ^ Ptolemy. Geōgraphikḕ Hyphḗgēsis, 3:1:36.
  3. ^ Corpus Inscriptionum Latinarum 5:7231.
  4. ^ Corpus Inscriptionum Latinarum 5:7250.
  5. ^ 1 2 Falileyev 2010, s.v. Segusini.
  6. ^ Prieur 1968, p. 77.
  7. ^ Barruol 1969, pp. 331–333.
  8. ^ Talbert 2000, Map 17: Lugdunum.
  9. ^ Graßl 2006.
  10. ^ Barruol 1969, p. 32.