מדולי
המדולי (בלטינית: Medulli; בגאלית עתיקה: Medulloi) היה שבט גאלי ששכן בעמק העליון של מוריין (בארפיטנית: Môrièna הוא אחד ממחוזות סבויה, המקביל כיום לנפת סן-ז'אן-דה-מוריין בצרפת) בסביבות מודאן (סבואה) של ימינו, בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית.
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הם מוזכרים כ-Medullorum על ידי ויטרוביוס (סוף המאה ה-1 לפנה"ס),[1] Méd(o)ulloi (Μέδ<ο>υλλοι) על ידי סטראבון (תחילת המאה ה-1 לספירה),[2] מדולי על ידי פליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה),[3] וכMedoúllous (Μεδούλλους) על ידי תלמי (המאה השנייה לספירה).[4][5]
השם האתני מדולי הוא צורה לטינית של מדולוי (Medulloi) הגאלי. הוא נגזר בדרך כלל מהשורש הפרוטו-קלטית medu, שפירושו תמד, משקה אלכוהולי, ולכן ניתן לתרגם כ"אלה ששותים תמד". פרשנות זו מעודדת על ידי האזכור, של ויטרוביוס ב-על אודות אדריכלות, של "סוג של מים" (genus aquae) ששותים המדולי.[6][5] לחלופין, חוויאר דה הוז הציע להגדיר את השם כ"אלה שחיו באמצע", או "ביערות הגבול", על ידי חיבורו לשורש * medhi/u (אמצע).[7]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המדולי שכנו בעמק מוריין העליון, לאורך המסלול העליון של נהר ארק, ליד העיירה המודרנית מודאן (אמונדה).[8] [9] [10] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת מזרחית לגראיוקלי (הם בעצמם מזרחית לווקונטי), צפונית לבריגיאני ולקואריאטס, מערבית לסגוסיני, ודרומית לקאוטרונס (הם עצמם דרומית לאלוברוגים).[11]
הם השתייכו לשבטים שנשלטו על ידי קוטיוס באלפס טאורינה ומאוחר יותר שולבו במחוז Alpes Cottiae.[10]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הם מוזכרים על ידי פליניוס הזקן כאחד מהשבטים האלפיניים שנכבשו על ידי רומא בשנים 15–16 לפני הספירה, וששמו נחקק על הטרופאום אלפיום.[10] (ה-Tropaeum Alpium (אנ') הוא מזכרת ניצחון רומי (tropaeum) לחגיגת ניצחונו המכריע של הקיסר אוגוסטוס על השבטים שאכלסו את האלפים) הם מופיעים גם על קשת סוסה, שהוקמה על ידי קוטיוס (מרקוס יוליוס קוטיוס היה מלך התושבים הקלטים והליגוריים של המחוז הרומי ההררי אז הידוע כאלפס טאורינה וכיום כאלפים הקוטיים בתחילת המאה ה-1 לפני הספירה) בשנים 8–9 לפני הספירה.[12]
לפי ויטרוביוס, הם היו מועדים במיוחד לסבול מזפקת.[10] בקרב האקוויקולים באיטליה ובקרב שבט המדולי בהרי האלפים.
יש מעין מים הגורם לזפקת בקרב השותים את מימיהם.
ויטרוביוס, על אודות האדריכלות
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- L. Comby 1977, Histoire des Savoyards
- Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 978-0674993648.
- Strabo (1923). Geography. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Jones, Horace L. Harvard University Press. ISBN 978-0674990562.
- Vitruvius (1934). On Architecture. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Granger, Frank. Harvard University Press. ISBN 978-0674993099.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
- Delamarre, Xavier (2003). Dictionnaire de la langue gauloise: Une approche linguistique du vieux-celtique continental. Errance. ISBN 9782877723695.
- de Hoz, Javier (2005). "Ptolemy and the linguistic history of the Narbonensis". In de Hoz, Javier; Luján, Eugenio R.; Sims-Williams, Patrick (eds.). New approaches to Celtic place-names in Ptolemy's Geography. Ediciones Clásicas. pp. 173–188. ISBN 978-8478825721.
- Dietz, Karlheinz (2006). "Medulli". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e728780.
- Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
- Prieur, Jean (1968). La province romaine des Alpes Cottiennes. Impr. R. Gauthier. OCLC 834310867.
- Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Vitruvius. De architetura, 8:3:20.
- ^ Strabo. Geōgraphiká, 4:1:11, 4:6:5.
- ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:20.
- ^ Ptolemy. Geōgraphikḕ Hyphḗgēsis, 2:10:7.
- ^ 1 2 Falileyev 2010, s.v. Medulli.
- ^ Delamarre 2003, p. 222.
- ^ de Hoz 2005, p. 178.
- ^ Prieur 1968, p. 78.
- ^ Barruol 1969, pp. 334–337.
- ^ 1 2 3 4 Dietz 2006.
- ^ Talbert 2000, Map 17: Lugdunum.
- ^ Barruol 1969, p. 32.