גאלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פריסת השבטים הגאלים

גאלים היו עם בעת העתיקה ממוצא קלטי, ששמו מוזכר בראשונה בכתבים רומיים במאה ה-4 לפנה"ס. תחילה כינו הרומים את כל הקלטים בשם גאלים, אך בתקופות מאוחרות יותר יוחד השם לתושבים הקלטים של גאליה.

במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס שבטים גרמניים דחקו את הגאלים מאזור הדנובה. הגאלים שנאלצו לחפש לעצמם אזור מחיה חדש, הכירו את אזור עמק נהר הפו באיטליה ממסחר שערכו עם האטרוסקים שישבו שם, וידעו שהשטח ריק יחסית.

במהלך המאות ה-5 וה-4 לפנה"ס יושב חלק הארץ שבין הרי האלפים לבין עמק נהר פו בשבטים גאליים. חלקם התיישבו כחקלאים ורועי בקר שלווים וחלקם, בהם שבט Senones בהנהגת ברנוס, פלשו דרומה ומוטטו את האומה האטרוסקית. כאשר הגיעו לעיר קולסיום (Clusium) קראו תושבי העיר לעזרת רומא. על פי טיטוס ליוויוס, הרומים שלחו משלחת בת שלושה נציגים, האחים Fabii, שהפרו את כללי Gentium Jus המקובלים לגבי שגרירים, תקפו בנשק את הגאלים, פגעו באנשי המשא ומתן מהצד הגאלי ונמלטו חזרה לרומא. הגאלים ביקשו את הסגרת אנשי המשלחת ונדחו. הצבא הגאלי הגיע למרחק של כ-15 ק"מ מצפון לרומא, ושם הצליחו הגאלים להביס את הצבא הרומי, בקרב אליה שנערך ב-387 לפנה"ס, (על פי גרסאות אחרות נערך הקרב ב-390).

מגיני העיר התבצרו בגבעת הקפיטולין והגאלים נכנסו לרומא, בזזו אותה ושרפו אותה. על פי האגדה הרווחת, באחד הניסיונות לכבוש את גבעת הקפיטולין העירו האווזים של מקדש יונו את הרומאים וכך נמנע כיבוש המקום. אולם, האספקה של הנצורים נגמרה והם נאלצו לשלם לגאלים כופר בסך 1,000 ליבראות זהב (327 ק"ג).

ליוויוס מספר כי בעת ביצוע התשלום התברר לרומאים שהגאלים משתמשים במשקלות מזויפים. הרומאים פנו לברנוס שיכבד את ההסכם ויושיעם, אולם הוא השליך את חרבו על כף המאזניים בה היו המשקלות וקבע: Vae victis – "אבוי למנוצחים". לרומאים לא נותרה ברירה אלא להביא עוד זהב על מנת לקנות את חייהם.

אירוע זה היה הזרז להקמת הצבא הרומי החזק, במטרה למנוע השנות מקרים כאלו.

במאה ה-2 לפנה"ס נכבשו רוב שטחי הגאלים באיטליה על ידי הרומים, ובשנת 51 לפנה"ס נכבשה גאליה עצמה.

עמים קלטיים נוספים כונו לעתים גאלים.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.