סוזנה מרטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

סוזנה מרטין (הוטבלה ב-30 בספטמבר 1621 – 19 ביולי 1692) הייתה אחת מ-13 נשים שהואשמו בכישוף והוצאו להורג במסגרת ציד המכשפות בסיילם.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזנה הייתה בתם של ג'ואן (ברטרם) וריצ'רד נורת', והצעירה מבין ארבעה אחים. אמה מתה כשהייתה ילדה ואביה התחתן עם אמה החורגת, אורסולה נורת'. מרטין הוטבלה באולני, בקינגהאמשייר באנגליה ב-30 בספטמבר 1621. משפחתה עברה לסליסביורי, מסצ'וסטס בסביבות שנת 1639, אז הייתה בת 18 לערך.[1]

ב-11 באוגוסט 1646, התחתנה סוזנה עם אלמן בשם ג'ורג' מרטין שעבד כנפח. יחד היו להם שמונה ילדים.[2]

בשנת 1669 הואשמה סוזנה לראשונה במעשה כישוף על ידי וויליאם סרג'נט הבן. בתגובה, היא תבעה אותו על שני סעיפים של הוצאת דיבה. הראשון, על כך שהאשים אותה כי היא מכשפה, והשני, על כך שטעו כי בן אחד שלה ממזר והשני שד. בית דין גבוה ביטל את ההאשמות בכישוף.

בשנת 1671 שבה סוזנה אל בית המשפט, כדי לדון בענייני ירושה לאחר מות אמה החורגת אשר הורישה את רוב רכושה לנכדתה, מרי ג'ונס ווינסלי. בית המשפט החליט נגד הזוג מרטין, למרות שסוזנה הגישה נגד ההחלטה חמישה ערעורים.

האשמות בכישוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1686 מת בעלה של סוזנה והותיר אותה אלמנה ענייה. בשנת 1692 שניים מתושבי הכפר סיילם הסמוך, ג'וזף וג'רוויס רינג, נקבו בשמה של סוזנה וטענו כי היא מכשפה שניסתה לגייס אותם אל עולם הכישוף. אדם נוסף בשם ג'ון אלן מסליסביורי, טען שהשור שלו טבע בנהר לאחר שסוזנה כישפה אותו וגרמה לו להיכנס למים.[3] סוזנה נשפטה על האישומים האלה ונאלצה להגן על עצמה כי לא הורשתה להחזיק ביועץ לטובתה. היא כפרה באשמה וניסתה להראות את חפותה בכך שציטטה את התנ"ך בחופשיות ונראתה כאדם אדוק וקנאי. קוטון מת'ר, כומר פוריטני שהיה ידוע כתומך במשפטי מכשפות, יצא כנגדה ואמר כי לעובדי השטן יש יכולת לעלות הצגה משכנעת כדי להראות תמימים ויראי שמיים. כחלק מהמשפט, היה על סוזנה לעבור שתי בדיקות גופניות כדי לבדוק האם יש לה "ציץ מכשפות". למרות שלא נמצא דבר כזה בבדיקה, נאמר כי נראה שמישהו ינק חלב מפטמותיה, ומכאן הסיקה התביעה שבן לוויה של מכשפות או שד ביקרו את סוזנה וזאת ההוכחה שהיא מכשפה.[4] סוזנה נמצאה אשמה והוצאה להורג בתליה ב-19 ביולי 1692 בהיותה בת 71.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרומית ללקסינגטון, מסצ'וסטס נמצא אתר היסטורי בשם לון טרי היל (גבעת העץ הבודד) שבו הונח בעבר סלע עם לוח ברזל שמסמל את המקום שבו היה ביתה של סוזנה. על הלוח היו חרוטות המילים: "כאן עמד ביתה של סוזנה מרטין, אישה כנה, חרוצה, אדוקה, שהואשמה בכישוף, נשפטה והוצאה להורג בתלייה בסיילם, בתאריך 19 ביולי 1692. קדושה מעונה של אמונות טפלות". הסלע הוזז ממקומו כדי לפנות מקום לכביש מהיר, והיום ניתן למצוא אותו בסוף רחוב נורת' מרטין באמסביורי, מסצ'וסטס.[5]

בשנת 1957 תושבי מדינת מסצ'וסטס הצביעו בעד מחיקת ההרשעות של שש נשים שהואשמו בצורה לא מוצדקת בעיסוק בכישוף 265 שנים קודם לכן. המושל דאז, פוסטר פרקולו, חתם על הצעת חוק שזיכתה מאשמה את סוזנה מרטין, אן פדיטור, בריג'ט בישופ, אליס פרקר, מרגרט סקוט ו-ווילמות רד. כולם הורשעו בבתי משפט הקולוניאליסטיים של מסצ'וסטס והוצאו להורג בתלייה במאה ה-17.[6] בסוף שנות התשעים של המאה העשרים, סטודנטית לתואר שני בשם פולה קין למדה בקורס שעסק בכישוף בסיילם, וגילתה כי רק שמה של אן פדיטור מופיעה על המסמכים הרשמיים של הצעת החוק, ואילו האחרים מופיעים בתור "עוד חמישה שהורשעו בכישוף". יחד עם נציג בית הנבחרים של מסצ'וסטס, מייקל רואן, עבדה כדי להביא לתיקון העניין.[4] בליל כל הקדושים בשנת 2001, לאחר מאמציהם של קין, רואן וצאצאים של החמישייה, זכו גם סוזנה מרטין, בריג'ט בישופ, אליס פרקר, מרגרט סקטור ו-ווילמות רד לזיכוי כראוי ממדינת מסצ'וסטס.[7]

ב-22 בספטמבר 2022, חתם מושל מסצ'וסטס על הצעת חוק שתהפוך קטע מכביש מהיר באמסביורי ל-"כביש ע"ש סוזנה נורת' מרטין". כשנה לאחר מכן הוצבו לצדי הכביש שלטים תואמים.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Witchcraft Trial of Susannah Martin, History of Massachusetts Blog, ‏2012-02-14 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Chester Arthur, Vermont History and Genealogy (באנגלית)
  3. ^ The Salem witchcraft papers, Volume 1 : verbatim transcipts of the legal documents of the Salem witchcraft outbreak of 1692 / edited and with an introduction and index by Paul Boyer and Stephen Nissenbaum / revised, corrected, and augmented by Benjamin C. Ray and Tara S. Wood, web.archive.org, ‏2016-11-21
  4. ^ 1 2 A. B. Makar, K. E. McMartin, M. Palese, T. R. Tephly, Formate assay in body fluids: application in methanol poisoning 13, 1975-06, עמ' 117–126 doi: 10.1016/0006-2944(75)90147-7
  5. ^ Susannah Martin Memorial · 25 N Martin Rd, Amesbury, MA 01913, Susannah Martin Memorial · 25 N Martin Rd, Amesbury, MA 01913 (ב־)
  6. ^ Thomas, Lowell Jackson, Who Was Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  7. ^ Charles. Adams, North Main Street Nursery, Springfield, M.A. :: J.W. Adams & Co.,, 1893
  8. ^ Susannah Martin House Marker, Salem Witch Museum (באנגלית אמריקאית)