סטארט אפ רזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סטארטאפ רזהאנגלית: Lean Startup) היא מתודולוגיה לפיתוח עסקים ומוצרים אשר מטרתה לקצר את מחזורי פיתוח המוצר ולגלות במהירות האם המודל העסקי המוצע הוא בר-קימא. המתודולוגיה מבוססת על ניהול רזה (Lean Management).  המתודולוגיה הוגדרה על ידי אריק רייס בספרו משנת 2011, The Lean Startup[1] ומאמצת מספר אלמנטים: השערות שצריכות לעבור אימות על ידי ניסויים מהירים בשוק, שחרור מוצרים באיטרציות מהירות ומשוב קבוע מהלקוח ללמידה מתמשכת של הצרכים.

ההנחה המרכזית במתודולגית סטארטאפ רזה היא שכאשר חברות סטארטאפ פוגשות בשלב מוקדם את צורכי הלקוחות (על ידי השקעה בבניית מוצרים או שירותים באופן איטראטיבי) הן יכולות להפחית את סכנות השוק ולהסיר את הצורך במימון ראשוני גדול לפרויקט ובהשקת מוצרים יקרים הנוטים להכשל[2][3].

המרכיב העיקרי במתודולוגיה הוא לולאת המשוב של Build-Measure-Learn[4] על פיו תהליך הפיתוח מתבצע בעזרת שלושה מרכיבים:

על ידי הלולאה המתוארת ניתן בדרך מהירה וזולה יחסית ליישם מוצר או שירות שהמותאם לדרישות הלקוח ובמידה וחלה טעות, ניתן יהיה לשנות כיוון בפיתוח המוצר ולחזור לתחילת המעגל: בניה, מדידה והערכה.[5]


תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לייצור רזה ופיתוח תוכנה רזה, מתודולוגיית הסטארטאפ הרזה מבקשת להקטין פרקטיקות בזבזניות ולהגדיל פרקטיקות לייצור ערך במהלך השלבים המוקדמים של חברה, כך שלחברה יהיה סיכוי טוב יותר להצלחה מבלי שתידרש למימון חיצוני גדול, תוכניות עסקיות מורחבות או מוצר מושלם[6]. משוב מלקוחות במהלך פיתוח מוצרים או שירותים הוא חלק אינטגרלי מתהליך הסטארטאפ הרזה ומבטיח שהחברה לא תשקיע זמן בעיצוב תכונות או שירותים שהצרכנים לא רוצים[7]. זה נעשה בעיקר באמצעות שני תהליכים: שימוש במדדי ביצוע מרכזיים ותהליך פריסה מתמשך[8].

מתודולוגיית הסטארטאפ הרזה מציעה כי על ידי שחרורו של מוצר מינימלי בר-קיימא (MVP) שעדיין לא הושלם, החברה תוכל להשתמש במשוב מהלקוחות כדי להתאים את המוצר או השירות לצרכים הספציפיים של לקוחותיו.

מתודולוגיית הסטאטרפ הרזה טוענת כי "למתודה אין מה לעשות עם השאלה כמה כסף החברה מבזבזת"; אלא שייש לה כל היכולת להעריך את הדרישות הספציפיות של הצרכנים ולהשפיע על עמידה בהם תוך שימוש בכמות המשאבים הנמוכה ביותר האפשרית[9].

Business Model - Lean Project Idea Canvas

ייצור רזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במילה רזה לתיאור מערכת הייצור היעילה של ייצור רזה התפרסם לראשונה בספר רב-מכר שיצא לאור בשנת 1990, בשם The Machine That[10] Changed the World: The Story of Lean Production. הספר מתאר בצורה כרונולוגית את המעבר של ייצור כלי רכב מבתי מלאכה לייצור המוני לייצור רזה. מערכת הייצור של טויוטה שהייתה חלוצה על ידי טאייצ'י אוחנו (Taiichi Ohno) שילבה עקרונות ששימשו את הנרי פורד מתחילת המאה העשרים עם חידושים כמו תוכניות TWI ,Training Within Industry- שהוצגו ליפן בשנת 1951.

מערכות ייצור רזות רואות כבזבוז את ההוצאה של משאבים לכל מטרה שאינה יצירת ערך ללקוח הסופי ומחפשות ללא הרף דרכים למיגור בזבוז מסוג זה. בפרט, מערכות כאלה מתמקדות ב:

  • צמצום מלאי לאורך פס הייצור
  • שימוש בכרטיסי קאנבן כדי לסמן רק כאשר יש צורך בתשומות עבור הייצור, ובכך, צמצום בזבוז מלאי והגדלת הפרודוקטיביות[11]
  • זיהוי טעויות או פגמים במהלך ההרכבה מוקדם ככל האפשר במחסומי בקרת איכות מיידיים על מנת להבטיח בזבוז מינימלי של זמן פיתוח במוצר לקוי[12]
  • שמירה על קשרים הדוקים עם ספקים על מנת להבין את רצון הלקוחות.

ייצור רזה הוחל מאוחר יותר על תוכנה כפיתוח רזה (Lean Product Development (LPD

פיתוח לקוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתודולוגיית הסטארטאפ הרזה מבוססת על מתודולוגיית פיתוח הלקוחות של סטיב בלנק, יזם סדרתי בעמק הסיליקון.

בספרו: The Four Steps to the Epiphany: Successful Strategies for Products that Win[13], הצביע בלנק על המלכודות של דגש מצומצם בפיתוח מוצרים. במקום זאת הוא טען כי חברות סטארט-אפ צריכות להתמקד במה שכינה "פיתוח לקוחות", שמשמעותו למידה של הלקוחות והבעיות שלהם מוקדם ככל האפשר בתהליך הפיתוח. מתודולוגיית פיתוח הלקוחות של בלנק הציעה ארבעה שלבים[14]:

1. גילוי הלקוחות בוחן את ההשערות לגבי אופי הבעיה, התעניינות במוצר או השירות וכדאיות עסקית.

2. אימות לקוחות בוחן את כדאיות העסקית באמצעות רכישות הלקוח ותוך כדי כך יוצר "מפת דרכים למכירות", תהליך מכירות מוכח וניתן לחזרה. גילוי לקוחות ואימות לקוחות מאשרים את המודל העסקי.

3. יצירת לקוחות מבצעת את התוכנית העסקית על ידי שינוי גודל באמצעות רכישת לקוחות, יצירת דרישת משתמשים והכוונתה לעבר ערוצי המכירה של החברה.

4. בניית החברה מסדיר ויוצר סטנדרט למבנה הארגוני והפעולות בחברה.

הגדרת מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרות מבוססות על הספר The Lean Startup,בספרו היזם אריק ריס השתמש במונחים ספציפיים כדי להתייחס לעקרונות הליבה של הסטארטאפ הרזה.

מוצר בר- קימא מינימלי (באנגלית: minimum viable product, או בקיצור MVP)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מוצר עם המינימום ההכרחי של תכונות כך שלקוח יוכל להשתמש בו ומאפשר לצוות ללמוד על צורכי הלקוח במאמץ מינימלי (בדומה לניסוי פיילוט ), מטרתו לסייע ליזמים להתחיל בתהליך הלמידה במהירות האפשרית.

פריסה מתמשכת (רק לפיתוח תוכנה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריסה מתמשכת, בדומה למסירה מתמשכת, היא תהליך "שלפיו כל הקוד שנכתב ליישום נפרס מיידית לייצור", ומשפיע על הקטנת משך המחזורים. את הביטוי טבע טימותי פיץ, אחד מעמיתיו של ריז ומהנדס מוקדם ב- IMVU [15].

ציר Pivot[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר הוא תיקון מובנה שנועד לבחון השערה בסיסית חדשה לגבי המוצר, האסטרטגיה ומנוע הצמיחה.

בניה-מדידה-למידה (באנגלית: Build-Measure-Learn )[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלולאה בניה- מדידה- למידה, מדגישה מהירות כמרכיב קריטי בפיתוח המוצר, היעילות של צוות או חברה נקבעת על ידי יכולתו לבנות במהירות מוצר מינימלי בר-קיימא של אותו רעיון, למדוד את יעילותו בשוק וללמוד מאותו ניסוי. במילים אחרות, זהו מעגל למידה של הפיכת רעיונות למוצרים, מדידת תגובות והתנהגויות של לקוחות מול מוצרים בנויים ואז ההחלטה אם להתמיד ברעיון או לשנות לציר חדש; תהליך זה חוזר על עצמו פעמים רבות ככל שצריך.

איטרציה מהירה זו מאפשרת לצוותים לגלות מסלול אפשרי לקראת התאמת מוצר / שוק, ולהמשיך לייעל ולשכלל את המודל העסקי לאחר הגעה למוצר / התאמה לשוק.[16]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון פיננרן, סופר עסקי ומשתמש לשעבר בשיטת ההפעלה הרזה, תיאר בשנת 2013 מספר מההנחות של השיטה שהוא לא הכיר במהלך השימוש בשיטה. בפרט, הוא ציין שלקוחותיו לעיתים קרובות לא היו מוטיבציה להשקיע זמן ומאמץ בכדי לסייע באיתור מוצר מינימלי בר-קיימא; במקום זאת הם רצו מלכתחילה מוצר מלוטש יותר. שנית, הוא כמעט ולא מצא מאמצים מוקדמים שהיו מוכנים לנסות לתת משוב על תוכנה לא מצוחצחת, פשוט כדי להיות הראשונים לקבל סיכוי בכך. שלישית, הוא טען כי ההפעלה הרזה יכולה להסיח את הדעת מנהלי ניהול מסורתיים חיוניים כמו משמעת פיתוח והגנה על התקציב. באופן כללי, הוא הצהיר שחשוב להיות ביקורתי וספקני בשיטות ההפעלה הרזה במקום להניח מראש שהן יהיו אפקטיביות[17]. ריס כבר צפה את הביקורת הזו בספרו: "איננו יכולים להרשות לעצמנו שההצלחה שלנו תוליד מדע מדומה חדש סביב צירים, MVPs וכדומה. זה היה גורל הניהול המדעי, ובסופו של דבר, אני מאמין, זה הציב את מקומו. הגורם שלה עשרות שנים. "[1] משתמע מכך שמושג הלמידה האמת תקף על שיטות ההפעלה הרזות עצמן, ולא רק על מוצרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Eric Ries, The Lean Startup: How Today's Entrepreneurs Use Continuous Innovation to Create Radically Successful Businesses, United States: (Crown Business (USA, 2011
  2. ^ Geoffrey Russell Archer, PhD, A Brief Overview of the Lean Startup by Eric Ries (2011), SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3217403
  3. ^ Geoffrey Russell Archer, PhD, A Brief Overview of the Lean Startup by Eric Ries (2011), SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3217403
  4. ^ Jeremy Nelson, Becoming a Lean Library, Elsevier, 2016, עמ' 51–61, ISBN 978-1-84334-779-8
  5. ^ Steven Johnson, Where good ideas come from: the natural history of innovation, Choice Reviews Online 48, 2011-06-01, עמ' 48–5785-48-5785 doi: 10.5860/choice.48-5785
  6. ^ Geoffrey Russell Archer, PhD, A Brief Overview of the Lean Startup by Eric Ries (2011), SSRN Electronic Journal, 2018 doi: 10.2139/ssrn.3217403
  7. ^ William B. Bonvillian, Peter L. Singer, Advanced Manufacturing, The MIT Press, 2018-01-05, ISBN 978-0-262-03703-7
  8. ^ Career Choices: Is a career in analytics right for you?, May/June 2015, ‏2019-08-05
  9. ^ Getting started with analytics, May/June 2013, ‏2019-08-22
  10. ^ James P. Womack, Daniel T. Jones, and Daniel Roos., The Machine That Changed the World: The Story of Lean Production, New York, United States: Harper Perennial, November 1991
  11. ^ J P Womack, D T Jones, Lean Thinking—Banish Waste and Create Wealth in your Corporation, Journal of the Operational Research Society 48, 1997, עמ' 1148–1148 doi: 10.1038/sj.jors.2600967
  12. ^ Feld, William M., Lean manufacturing : tools, techniques, and how to use them, Boca Raton, FL: St. Lucie Press, 2001, ISBN 1-57444-297-X
  13. ^ Diana Newman, Four Steps for Building Your Endowment, Successful Fundraising 26, 2017-12-11, עמ' 6–6 doi: 10.1002/sfr.30823
  14. ^ Agathe Hajek-Rosenmayr, Lisi Jungl, Maria Stammler, Mia Kirnbauer, HLA-C “blank” alleles express class I gene products. Biochemical analysis of four different HLA-C “blank” polypeptides, Immunogenetics 30, 1989-12, עמ' 399–404 doi: 10.1007/bf02421170
  15. ^ Timothy Gorringe, 1st February: 4th after Epiphany Deuteronomy 18:15—20 1 Corinthians 8:1—13 Mark 1:21—28, The Expository Times 120, 2009-01, עמ' 181–182 doi: 10.1177/0014524608099802
  16. ^ Ash Maurya, Scaling Lean, Verlag Franz Vahlen GmbH, 2018, ISBN 978-3-8006-5756-8
  17. ^ Anthony Graça Moreira, Internal lean startup: a utilização de startup interna como ferramenta de desenvolvimento de produtos e inovação em empresas com operação no Brasil