למידה באמצעות תיקוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

למידת באמצעות תיקוףאנגלית: Validated Learning) הוצעה לראשונה על ידי Eric Ries, ב־2011 בספרו– Lean startup. למידת באמצעות תיקוף היא לב מתדולוגיית 'הסטארט אפ הרזה'[1]לפיתוח עסקים ומוצרים, וזאת תוך קיצור מחזורי הפיתוח ובירור את מידת היות המודל העסקי בר-קיימא.

בתהליך למידה באמצעות התיקוף אנו לוקחים רעיון ראשוני ומתקפים את עוצמת הרעיון ומידת ישימותו. כל איטרציית בדיקה (חזרור) של הרעיון היא חלק מתהליך למידה מורכב וארוך יותר, וכל לקח מיושם בתהליך התיקוף הבא. המונח למידת תיקוף נטבע במקור למול תהליכי הצמיחה של חברות סטארטאפ אבל ניתן ליישמו באופן נרחב במגוון סיטואציות למידה ושיפור.

הפילוסופיה מאחורי למידת באמצעות תיקוף מגיעה מגישת הייצור הרזה של חברת טיוטה ובו הבזבוז מתרחש במערכת בכל מקום בו אנו לא משרתים את צרכיו של הלקוח. עלינו ללמוד את צורכי הלקוח במדויק ולהתאים להם מענה- מוצר או שירות הולמים.

שלבים מרכזיים בתהליך למידת באמצעות תיקוף:

  1. הגדרת יעד לרעיון הנבדק
  2. הגדרת מדד (מבוסס עקרונות SMART) המייצג את היעד
  3. ביצוע תהליך התיקוף- פעולה המיועדת להשגת היעד
  4. ניתוח המדד- האם השגנו או הגענו קרוב ליעד?
  5. שיפור הרעיון ובדיקה נוספת

למידת באמצעות תיקוף: מעגל בנה>מדוד>למד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגל או לולאת בנה-מדוד-למד מדגישים את הצורך במהירות בפיתוח המוצר. האפקטיביות של חברה או צוות פיתוח נמדדת ביכולתם לקחת רעיון ולבנות עבור מוצר בר-קיימא מינימלי (Minimum viable product), לבחון את המוצר למול לקוחות פוטנציאליים בשוק, לנתח את תוצאות הבדיקה ולבחון האם הרעיון תוקף או שנדרש לבצע Pivot [2]למוצר, לקהל היעד או ל- מודל העסקי (Business model). שלבי מודל למידת התיקוף המלאים הם: רעיון> בניית מוצר מינימלי> מדידה> ניתוח הנתונים> למידה וחוזר חלילה. התהליכים החיזרוריים המהירים בין תיקוף למשנהו מאפשרים לחברה או לצוות הפיתוח למצוא תאימות בין השוק למוצר- product/market fit, גורם שממחקרים רבים אנו יודעים שהוא בעל החשיבות הגבוהה ביותר בשרידותה של חברת סטרטאפ לאורך זמן[3].

שלב בתהליך למידת באמצעות תיקוף עקרונות לשלב זה
העלה רעיון (Idea) פעל מהבעיה של הלקוח לעבר פתרון אפשרי
בנה מוצר מינימלי (MVP) מינימום פיצ'רים, מכוון הצורך המרכזי
מדידה (Measure) בדיקת A/B test, ניתוח קוהורט, Valuation board
נתח את הנתונים (Analyze) האם השערות צורכי הלקוח עברו את המינימום הקריטי?
למד ותקן (Learn) אם התיקוף נכשל בצע פיווט ותקף בשנית

בתהליכי למידת תיקוף ניתן ללמוד על אחד או יותר משלושת הרכיבים הבאים:

  1. על הפתרון- המוצר או השירות אותו אנו מספקים;
  2. על הלקוח- מאפייני השוק וקהל היעד לפתרון אותו אנו מציעים;
  3. על המודל העסקי- המחבר בין השוק וקהל היעד לפתרון, והערך שהוא מייצר ללקוח ולחברה.

כלים ללמידה באמצעות תיקוף-[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח התיקוף- Validation board[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שלבים לביצוע למידת באמצעות תיקוף בעזרת כלי זה:

שלב א'- העלאת השערה לגבי בעיה הקיימת אצל לקוחות פוטנציאליים.

שלב ב'- העלאת כמה שיותר השערות הקשורות לבעיה זו שאותן נרצה לבדוק.

שלב ג'- בחינת ההשערה הקשה ביותר לתיקוף ומדידה האם עמדנו בקריטריון המינימלי המוגדר להצלחת תהליך התיקוף. אם לא עמדנו בקריטריון- נבצע פיווט למוצר ונבחון פעם נוספת. דגש לעבודה עם לוח התיקוף- על הבודקים לצאת מחוץ לסביבת העבודה ולהיפגש עם אנשים אמיתיים על מנת לבחון את השערותיהם.

לוח התיקוף הוא דוגמה לכלי שמאפשר למידה באמצעות תיקוף לשוק ולקהל היעד- הסגמנטים אליהם פונה הסטראט אפ עם המוצר או השירות.

מבחן האמא- The Mom Test[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוסס על ספרו של Rob Fitzpatrick. מבחן המבוסס על סט של שאלות פשוטות המאפשר להגדיר מול משתמש ידידותי (למשל אמא שלך) מהן הבעיות האמיתיות של המשתמשים והאם הפתרונות המוצעים מתאימים לבעיות אלו. השיטה נועדה לתת מענה לאנשים הנמצאים בקרבתך המספקים לך תשובות שקריות במטרה לענות את רצונותיך, וכן, כמענה להטיה של יזמים ה'מתאהבים' בפתרונות שלהם ומתקשים לקבל חוות דעת אובייקטיבית מהסובבים אותם[4].

מבחן האמא הוא דוגמה לכלי שמאפשר למידת באמצעות תיקוף לבחינת ישימות המוצר או השירות אותו הסטארט אפ מציע ללקוחותיו.

מודל עסקי קאנבס- Canvas Business model[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל עסקי קאנבס הוא תבנית[5] שמטרתה פיתוח או תיעוד של מודל עסקי בעזרת 9 רביעים המתארים את: תשתית הסטארט אפ: (1) פעילויות מרכזיות, (2) משאבים מרכזיים, (3) שותפים מרכזיים; (4) הצעת הערך של הסטארט אפ; מאפייני השוק והלקוחות: (5) סגמנטי הלקוחות, (6) ערוצי ההפצה והשיווק, (7) יחסים עם הלקוחות, פיננסים: (8) מבנה עלויות, (9) זרמי הכנסות.

תבנית הקאנבס היא דוגמה לכלי שמאפשר לבצע למידת באמצעות תיקוף למודל העסקי של הסטארט אפ.


יישומים נוספים של למידה באמצעות תיקוף-

למידת תיקוף ניתנת ליישום בעסקים קטנים ובינוניים שאינם בעלי מאפיינים של חברת סטארטאפ בתהליכי בחינת התוכנית העסקית שלהם. היא משתלבת היטב בבחינת רעיונות ראשוניים של יזמים וכן, משתלבת היטב עם חשיבה עיצובית- (באנגלית- Design thinking) המשלימה אותה[6].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Steve Blank, Why the Lean Start-Up Changes Everything, Harvard Business Review, 2013
  2. ^ פיווט הוא מצב בו לאחר שתיקפנו את המוצר או השירות המוצע אנו נדרשים לשנותו לאור ממצאי תהליך התיקוף
  3. ^ Ganesaraman Kalyanasundaram, Why Do Startups Fail? A Case Study Based Empirical Analysis in Bangalore, Asian Journal of Innovation and Policy
  4. ^ Jonathan L. York and Jeffrey E.Danes, Customer Development, Innovation, and Decision-Making Biases in the Lean StartUp, Journal of Small Business
  5. ^ תבניות ללמידה באמצעות תיקוף, strategyzer.com
  6. ^ Ronald M. MUELLER and Katja THORING, DESIGN THINKING VS. LEAN STARTUP: A COMPARISON OF TWO USERDRIVEN INNOVATION STRATEGIES, International Design Management Research Conference
  7. ^ Validation training manual