סטייק נוסח פירנצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטייק נוסח פירנצה
Bistecca alla fiorentina
מאכלים
סוג סטייק בקר עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים בשר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטייק נוסח פירנצהאיטלקית: Bistecca alla fiorentina) הוא מנת סטייק איטלקי העשוי מעגל צעיר (vitellone) או פרה צעירה בגיל 15/16 חודשים שמעולם לא הייתה בהריון (scottona) והיא אחת המנות המפורסמות ביותר במטבח האיטלקי הטוסקני. זהו סטייק (נקרא סינטה בבריטניה, אוסטרליה ודרום אפריקה) loin בארצות הברית, נתח של סטייק בקר המורכב משריר שעושה עבודה מועטה על עצם, צלוי על גריל עד שהוא רייר (50 מעלות צלזיוס).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה ביסטקה באיטלקית הושאלה מהביפסטייק האנגלי בתחילת המאה ה-19. מילון משנת 1863 מגדיר זאת כך:

... פרוסה גדולה של בשר, חתוכה מהגב לכיוון העכוז או מקום אחר ליד, צלוי קלות על גריל, ונאכל חצי צלוי.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור הסינטה והצלע שמהם נובע חתך הבשר.

סטייק נוסח פירנצה (Bistecca alla fiorentina) מתקבלת מחיתוך הסינטה (החלק המתאים לחוליות המותנית, חצי הגב בצד הזנב) של עגל או פרה צעירים מגזע Chianina: באמצע יש לו את העצם בצורת ה-T, כלומר סטייק T-bone, עם הפילה בצד אחד והסינטה בצד השני.

הגסטרונום האיטלקי פלגרינו ארטוסי (אנ') במדריך הבישול שלו משנת 1891 בשם "מדע במטבח ואמנות האכילה היטב" (La scienza in cucina e l'arte di mangiar bene), מגדיר את חתך הסטייק באופן הבא:

"סטייק פלורנטיני הוא מבשר בקר - סטייק, מילה באנגלית ששווה צלע של שור, ומכאן הגיע שמו של הסטייק שלנו, שהוא לא יותר מנתח עם העצם שלו, אצבע או אצבע וחצי בעובי, חתוך מסינטה של פר צעיר".

[1]

הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשר סטייקים נוסח פירנצה בתצוגה.
סטייקים על הגריל.

הבשר - שהתיישן קודם לכן לפחות שבועיים בחדרי קירור - חייב להיות בטמפרטורת החדר בזמן הצלייה. החתך הוא בערך 1-1.5 ק"ג, הגובה כ-5-6 ס"מ.

לחימום הגריל משתמשים בכמות נדיבה של גחלים מפחמי עץ, רצוי אלון או זית. הפחמים חייבים להיות לוהטים היטב, בקושי מכוסים בשכבה קלה של אפר, ללא להבה. הבשר בהתחלה, חייב להיות קרוב מאוד לגחלים, כך שייווצר קרום ארומטי מהר ככל האפשר באמצעות תגובת מייאר, ולאחר מכן לאחר הדקה הראשונה יש להעלות אותו לחום נמוך יותר.

את הבשר הלא מתובל הופכים פעם אחת, וצולים אותו כ-3–5 דקות לכל צד. לבסוף, הוא צלוי במצב של "עומד על צד העצם" (הסטייק חייב להיות עבה מספיק כדי לעמוד כך לבד), במשך 5/7 דקות, עד שעקבות הנוזלים נעלמים מהעצם.

הבשר שחום היטב מבחוץ ורייר מבפנים. הוא צריך להיות אדום, רך ועסיסי מבפנים, אבל גם חם. מסיבה זו לא הופכים אותו במזלגות. נלווים מסורתיים הם שעועית קנליני מתובלים שמן זית, או סלט. על השולחן, זה משתלב עם יין אדום טוב, כמו קיאנטי קלאסיקו.

הסטייק נמכר במסעדות בפירנצה בדרך כלל לפי משקל, בטרם צלייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Regione Toscana (a cura di), Viaggio in Toscana. Alla scoperta dei prodotti tipici, Firenze, Giunti, 2001, p. 127. ISBN 978-88-09-02452-6.
  • Paolo Petroni, Il libro della vera cucina fiorentina, Firenze, Il Centauro, 2004. ISBN 978-88-86540-01-8.
  • Sandro Pintus, Elogio della bistecca. La fiorentina dalla Chianina alla tavola. Storia, ricette, curiosità, 2ª edizione, StreetLib, 2016. Windows/Linux. ISBN 9786050436051 – Mac (interattivo) id1027888456.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטייק נוסח פירנצה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pellegrino Artusi (2003). La scienza in cucina e l'arte di mangiar bene. Florence: Giunti. ISBN 978-88-09-03190-6.