סטירן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטירן
Styrene.svg
פרטים
שם סיסטמטי Ethenylbenzene
שמות נוספים ויניל-בנזן ( Vinyl benzene)
נוסחה כימית C8H8
מסה מולקולרית g/mol‏ 104.15
מראה נוזל שמנוני שקוף
מספר CAS 100-42-5
צפיפות g/cm3‏ 0.909
מצב צבירה בטמפרטורת החדר נוזל
מסיסות פחות מ1%
טמפרטורת היתוך -30 °C
טמפרטורת רתיחה 145 °C
מקדם שבירה (nD) 1.5469
נקודת הבזק 31 °C

סטירן (Styrene) היא תרכובת אורגנית המשמשת כמונומר ביצור פוליסטירן וגומי סינתטי, נוסחתה C8H8, המולקולה מכילה טבעת בנזן הקשורה לאתילן C6H5CH=CH2. בטמפרטורת החדר החומר הוא נוזל שמנוני נדיף שריחו מתקתק. מקור השם סטירן במילה STYRAX -שרף המופק מהעץ ליקוידמבר מזרחי (Liquidambar orientalis) עץ הגדל בדרום-מערב טורקיה וצפון סוריה ממנו בודד החומר לראשונה. סטירן נמצא באופן טבעי בכמה צמחים כולל כאלה המשמשים למאכל כדוגמת קינמון

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייצרים סטירן באמצעות דה-הידרוגנציה של אתיל-בנזן המופק מתגובת אתן עם בנזן.

התגובה להפקת סטירן מאתיל בנזן


אתיל בנזן מעורב עם קיטור בטמפרטורה גבוהה בנפח הגדול מזה של חומר הגלם פי 10-15 והתערובת מוזרמת על קטליזטור מוצק המבוסס על תחמוצת ברזל המעורב בכמה אחוזים של תחמוןצת אשלגן או אשלגן פחמתי. הקיטור הוא מקור החום הנדרש לתהליך האנדותרמי והוא גם מסיר את הפחם שעשוי להיווצר על הזרז המוצק. הקיטור גם מדלל את המגיבים והתוצרים ומסיט את שיווי המשקל לטובת התוצר. במפעל סטירן טיפוסי 2 או 3 ריאקטורים בטור הפועלים בתנאי ואקום כדי לשפר יעילות וסלקטיביות. הניצולת היא כ 65% בתהליך של 2 ריאקטורים ו 70-75% בתהליך של 3 ריאקטורים. הסלקטיביות לסטירן 93-97% ותוצרי הלוואי העיקריים הוא טולואן ובנזן. כיוון שטמפרטורת הרתיחה של סטירן ושל חומר הגלם אתיל בנזן דומות (145°C ו136°C בהתאמה) ההפרדה בניהם נעשית במגדלי זיקוק גבוהים. בתהליך הזיקוק הסטירן עלול לעבור פולימריזציה ויש צורך בהוספת מעכבים.


בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטירן נחשב לכימיקל מסוכן בפרט במקרה של מגע בעיניים אך גם בעור. לפי כמה מחקרים סטירן הופך בגוף האדם (לאחר בליעה או שאיפה) לסטירן-אוקסיד חומר הנחשב רעיל, מוטגני וייתכן גם קרצינוגן.

סטירן-אוקסיד, תוצר מטבוליזם של סטירן בגוף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]