סיכת שבלול
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מעצב | אסתר קנובל |
| תאריך יצירה | 1981 |
| טכניקה וחומרים | טיטניום מאולגן או פח אלומיניום ממוחזר וחוט פלדת אל-חלד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב | 5 |
| גובה | 4 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מוזיאון ישראל, ירושלים |
"סיכת שבלול" (1981) היא סדרת סיכות בגד, שעיצבה האמנית הישראלית אסתר קנובל.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרת הסיכות שעיצבה אסתי קנובל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, מאמצות דימוי של קונכיית שבלול. כבר בשנת 1976 עיצבה קנובל סדרת סיכות-מצבט בשם "תולעים", שבה הופיעה מוטיב של רישום קו ספירלי, החוזר גם בקונכיות.[1] הן עשויות מלוח טיטניום שהפך צבעוני בעזרת טכניקת אלגון (אנודייזינג),[2] או בדגמים בטכניקה של הדפס רשת. אלו הושפע מן העיצוב האירופי והאמריקאי בן התקופה, כמו גם מעיצוב ניירות עטיפה של ממתקים.[3] השימוש בקווי מתאר בסיכות, המתפקד כמעיין רישום, מדגיש את המבנה הגאומטרי של הקונכייה על הרקע העשיר. בשלב שני עברה קנובל ליצור את הסיכות מפח, אז עשתה גם שימוש ברדי מייד של פח אלומיניום שמקורו בפחיות משקה או אריזות שונות.
מבנה הסיכה הוא וריאציה על מבנה של סיכת ביטחון. סיכה זו מהווה עבור קנובל את "הניסוח המדויק והתמציתי ביותר של תפיסת 'הצורה בעקבות הפונקציה'".[4]
כמה מן הסיכות נמצאות באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים ובאוספים נוספים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו פריט מס' 46 בקטלוג: מאירה יגיד-חיימוביץ, אסתר קנובל: רצה למרחקים ארוכים, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2008
- ^ ראו: רות דבל, דיאלוג מס' 31: שיחה בין רות דבל לבין אסתר קנובל ודגנית שוקן לרגל תערוכתן "סיכות" בגלריה דבל, נובמבר 1980, עותק נמצא בתיק אמנית, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים.
- ^ ראו: מאירה יגיד-חיימוביץ, אסתר קנובל: רצה למרחקים ארוכים, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2008, עמ' 7
- ^ מתוך שיחה עם תמר מנור פרידמן, בתוך: אסתר קנובל: מלאכת מחשבת, כרמל, ירושלים, 2008, עמ' 4.