לדלג לתוכן

תמר מנור פרידמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמר מנור פרידמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1956 (בת 68 בערך)
מגידו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס האוצר של משרד התרבות והספורט (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תמר מנור פרידמן (נולדה ב-1956) היא חוקרת ואוצרת בתחומי תולדות עם ישראל, אמנות מודרנית ואמנות ישראלית. ממרץ 2021 מכהנת כאוצרת הראשית של האגף לאמנויות במוזיאון ישראל, ירושלים.[1]

מנור פרידמן גדלה בבאר שבע. היא בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותולדות האמנות ותואר שני באמנות מודרנית וישראלית - שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ומאז לימודיה היא תושבת העיר. בתחילת דרכה שימשה עוזרת הוראה ועוזרת מחקר בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית ואת ניסיונה המוקדם בעבודה מוזיאלית רכשה מנור פרידמן במוזיאון מגדל דוד ירושלים ובבית התפוצות בתל אביב. בשנים 1989–1991 הצטרפה לצוות האגף לאמנויות במוזיאון ישראל בתפקיד עוזרת לאוצרת המחלקה לאמנות מודרנית והייתה שותפה להכנת תצוגת הקבע לקראת פתיחת "ביתן המאה ה-20" החדש.

בשנים 2009–2012 הייתה יועצת לאוספי האמנות בנציגויות משרד החוץ ואוצרת התצוגות בלונדון, בסטוקהולם ובניו-דלהי; בשנים 2014–2015 ריכזה את הצוות הרעיוני-מוזיאלי להכנת מתווה יסוד למוזיאון השפה העברית בהאקדמיה ללשון העברית; ובשנת 2017 עסקה בתיעוד אוספי האמנות והארכאולוגיה בבית הנשיא בירושלים.

מאז חודש מאי 2021 היא משמשת אוצרת ראשית לאמנות במוזיאון ישראל, ירושלים.

תמר מנור פרידמן נשואה ואם לשני ילדים.

פעילות אוצרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנור פרידמן אצרה תערוכות רבות בישראל ובעולם בגישה היסטורית-מחקרית. תערוכתה "עמלים ומהפכנים" (בית התפוצות, 1993) עסקה בפרולטריון היהודי ובתולדות תנועת הפועלים היהודית באירופה ובארצות-הברית משלהי המאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה והתמקדה בהיבטים כלכליים, אידאולוגיים ומדיניים של הנושא ובביטויים הגרפיים והתקשורתיים שנלוו אליו. ב-1997 הוצגה התערוכה במוזיאון היהודי בווינה.

התערוכה הראשונה שאצרה מנור פרידמן במוזיאון ישראל, "נמרוד – תמונה קבוצתית" (1996), הוקדשה לפסל יצחק דנציגר ולחוג האמנים שסבב אותו ולתהליך גיבושו של הפסל – סמל של אתוס עברי-כנעני – אשר נעשה מקור השראה לאמנים רבים לאורך שנים; בתערוכה "קדימה – המזרח באמנות ישראל" (1998, מוזיאון ישראל), לרגל יובל החמישים למדינת ישראל, שאצרה עם יגאל צלמונה – נבחן יחסה המשתנה של האמנות הארצישראלית והישראלית אל המזרח על היבטיו השונים; את התערוכה "חולמים גלוי עיניים" (2000–2001, מוזיאון ישראל) אצרה בעקבות תרומת אוסף האמנות הענק ליצירות דאדא וסוריאליזם של החוקר, המשורר והאספן היהודי ארטורו שוורץ ממילאנו. הוצגו בה כ-350 יצירות שביטאו שילוב בין תפיסה תמטית והיסטורית לבין מבטו של האספן. עוד אצרה את התערוכה "תמונות מחיי המשפחה" (מוזיאון ישראל, 2009) ו"יומן אבק" (מוזיאון ישראל, 2013), שעמדה על תופעת ענן האבק המסתנן אל יצירתם של אמנים ישראלים כחומר, כדימוי וכמשל.

בתערוכת-היחיד "ליאון אנגלסברג – רטרוספקטיבה" (מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006) התבוננה מנור פרידמן ביצירתו של ליאון אנגלסברג (1998-1919), צייר כמעט אלמוני, אאוטסיידר, שחי בפרישות מזירת האמנות בישראל. החשיפה והמחקר של עיזבון הציורים שהותיר אחריו האמן הביאו להכרה באיכות הייחודית של יצירתו, הטעונה עוצמה הבעתית נוקבת.

בתערוכה "לידת העכשיו: שנות ה-60 באמנות ישראל" (מוזיאון אשדוד, 2008), שאצרה מנור פרידמן לצד יונה פישר, הוצג מבט רטרוספקטיבי היסטורי על אמנות שנות ה-60 בישראל. התערוכה הייתה חלק מפרויקט רחב היקף לרגל 60 שנות אמנות בישראל.

מנור פרידמן שימשה אוצרת ראשית ועורכת הקטלוג של "רשמים IV – הביאנלה הרביעית לרישום" (בית האמנים בירושלים, 2010). תחת הכותרת "נאחז בסבך" התמקדה התערוכה הקבוצתית מרובת המשתתפים באחד מיסודותיו המובהקים של הרישום - הקו ושלל גילוייו כסבך של קורים וקשרים.

בתערוכתה "מקרה שנלר" (בית האמנים, ירושלים, 2016) העלתה מנור פרידמן לשיח הציבורי את שאלת הפקרתם של מבנים ואתרים היסטוריים. פעולת האמנות והאוצרות, כמו גם יום עיון שליווה אותן, שימשו פלטפורמה ביקורתית ועוררו מודעות לתהליכי הפקר והרס של נכסי העבר.

ארבע מהתערוכות שאצרה בשנים 2003–2019 הוקדשו לייצוגים של הצמחי באמנות הישראלית מראשיתה ועד היום, מתוך תפיסת דימוי הצומח כ"מראה מקום" תרבותי ולאומי, הנוגע לסוגיות של טריטוריה, זהות, יופי וכליה: "דם הכלנית וכתם הכרכום – פריחה באמנות ארץ ישראל" (מוזיאון ישראל, 2003); "לארי אברמסון – שושנת יריחו" (סדנת ההדפס, ירושלים, 2004); "שירת העשבים – ציורי שמואל חרובי" (מוזיאון ישראל, 2006); ו"רקפות: צומח, מקום, משל" (בית טיכו, מוזיאון ישראל, 2019).

בשנת 2013 זכתה מנור פרידמן בפרס האוצר מטעם מנהל התרבות, המחלקה למוזיאונים ולאמנות פלסטית של משרד התרבות והספורט. בנימוקים לפרס נכתב: "תמר מנור פרידמן מעמידה לאורך שנים מודל אוצרותי מקצועי ראוי לשבח המשלב בין עבודתה של אוצרת עצמאית לבין מחקר אקדמי רציני, מעמיק ואיכותי. תחומי עבודתה רחבים ונוגעים בתצוגות היסטוריות, באמנות ישראלית ובאמנות מודרנית בינלאומית. הטמפרמנט האוצרותי שעיצבה נטול פשרות ומחויבותה למקצוע האוצרות ולמושאי מחקרה ניכרים בכל רוחב יריעתם."

רשימת תערוכות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון ישראל, ירושלים – אגף בצלאל

  • 2019 "רקפות: צומח, מקום, משל", בית טיכו בשיתוף מרכז 'דעת המקום' [קטלוג]
  • 2013 "יומן אבק – אמנות ישראלית עכשווית" [קטלוג]
  • 2009 "תמונות מחיי משפחה", DVD
  • 2006 "דיוקנאות – כתבים ודיוקנים מאוסף ורה וארטורו שוורץ לאמנות דאדא וסוריאליזם"
  • 2006 "שירת העשבים – ציורי שמואל חרובי ל'אוצר צמחי ארץ ישראל' מאת אפרים וחנה הראובני" [קטלוג]
  • 2003 "דם הכלנית וכתם הכרכום – פריחה באמנות ארץ-ישראל"
  • 2004-2002 "Dreaming with Open Eyes – Dada and Surrealism from the Arturo Schwarz Collection" תערוכה נודדת במוזיאונים בארצות הברית, קנדה, ארגנטינה וברזיל
  • 2000 "חולמים גלויי עיניים: אמנות דאדא וסוריאליזם מאוסף ורה, סילוויה וארטורו שוורץ" [קטלוג]
  • 1998 "קדימה – המזרח באמנות ישראל", אוצרת שותפה לאוצר יגאל צלמונה [קטלוג]
  • 1996 "נמרוד – תמונה קבוצתית" [דפדפת]
  • 1991 ביתן המאה ה-20 – תערוכת הפתיחה, עוזרת לאוצרת סטפני רחום

מנופים, פסטיבל אמנות עכשווית בירושלים

  • 2017 "מנגד", אוצרת אורחת בתערוכה המרכזית, האוניברסיטה המורמונית הר הצופים [קטלוג]

בית האמנים, ירושלים

  • 2016 "מקרה שנלר" [דפדפת]
  • 2011-2010 "רשמים IV נאחז בסבך – הביאנלה הארצית הרביעית לרישום" [קטלוג]

מוזיאון אשדוד לאמנות – מרכז מונארט

  • 2008 "לידת העכשיו – שנות השישים באמנות ישראל", אוצרת שותפה לאוצר יונה פישר. במסגרת פרויקט "60 שנות אמנות בישראל" [קטלוג]

מוזיאון תל אביב לאמנות

  • 2006 "ליאון אנגלסברג – רטרוספקטיבה" [קטלוג]
  • 2004 "לארי אברמסון – שושנת יריחו" [קטלוג]
  • 2002 "מילים רצות – על הכתב בהדפס" (הוצגה גם במוזיאון תל אביב) [קטלוג]

בית התפוצות, תל אביב – היחידה לתערוכות מתחלפות

  • 1993 "עמלים ומהפכנים – תנועת הפועלים היהודית" (הוצגה גם במוזיאון היהודי בווינה) [קטלוג]
  • 1993 "אוצרות גנוזים – אמנות יהודית מהמוזיאון לאתנוגרפיה בלבוב", אוצרת משנה [קטלוג]
  • 1983 "חקלאים יהודים בעת החדשה" [קטלוג]
  • 1982 "יק"א – ממלכתו הפילנתרופית של נדבן יהודי", מחקר לתערוכה [קטלוג]
  • 2003 "אלכס קרמר – אין מקום"
  • 1993 "על שפת ים כנרת" [קטלוג]

מוזיאון העיר ירושלים, מגדל דוד

  • 1989-1986 מחקר והכנה לתצוגת הקבע
  • 1982 "מגדל דוד – גילויו מחדש", עוזרת לאוצרת התערוכה רנה סיון [קטלוג]

קטלוגים ופרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בית הכנסת שושנים לדוד, המרכז לאמנות יהודית, ירושלים, 1981
  • אהל משה – מאה שנה לשכונה ולבית הכנסת שלה, המרכז לאמנות יהודית, ירושלים, 1982
  • חקלאים יהודים בעת החדשה, בית התפוצות, תל אביב, 1983
  • "מזבח וקרבן ביצירת יצחק דנציגר", דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה ד', כרך 2, ירושלים, 1986, עמ' 17–22
  • עמלים ומהפכנים – תנועת הפועלים היהודית, בית התפוצות, תל אביב, 1993 [גם במהדורה אנגלית וגרמנית]
  • על שפת ים כנרת, בית גבריאל שרובר, 1993
  • נמרוד – תמונה קבוצתית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1996
  • יגאל צלמונה ותמר מנור-פרידמן, קדימה – המזרח באמנות ישראל, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1998
  • מילים רצות – על הכתב בהדפס, סדנת ההדפס ירושלים, 2002
  • "דם הכלנית וכתם הכרכום: פריחה באמנות ארץ-ישראל", כתב עת מכירה פומבית, [40] ינ'-פברואר 2004, עמ' 36–41
  • לארי אברמסון – שושנת יריחו, סדנת ההדפס ירושלים, 2004
  • שירת העשבים – ציורי שמואל חרובי ל"אוצר צמחי ארץ ישראל", מוזיאון ישראל ירושלים, 2006
  • ליאון אנגלסברג: רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2006
  • טקסט לספר-אמן, אסתר קנובל: מלאכת מחשבת, 2008
  • יונה פישר ותמר מנור-פרידמן, לידת העכשיו – שנות השישים באמנות ישראל, מוזיאון אשדוד לאמנות, 2008
  • נאחז בסבך – רשמים IV, הביאנלה הארצית הרביעית לרישום, בית האמנים ירושלים, 2010
  • יומן אבק – אמנות ישראלית עכשווית, מוזיאון ישראל ירושלים, 2013
  • מקרה שנלר, בית האמנים ירושלים, 2016
  • רקפות: צומח, מקום, משל, מוזיאון ישראל ירושלים ומרכז 'דעת המקום", 2019
*Renew Our Days as of Old – the Affinity of Israeli Art with the Ancient East", The Jerusalem Review, Vol. 3, 1998/9, pp. 54–77
  • Yitzhak Danziger’s Shepherd King", The Israel Museum Journal, vol. X, 1992, pp. 45-56"
  • Dreaming with Open Eyes, The Israel Museum, Jerusalem, 2000
  • Dreaming with Open Eyes”, The Israel Museum Journal, Vol. XVIII, 2000, pp. 46–51“

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]