סימפוניה ברה מינור (פרנק)

הסימפוניה ברה מינור היא יצירה תזמורתית הנחשבת למפורסמת ביותר מבין יצירותיו של המלחין הצרפתי סזר פרנק. יצירה זו היא הסימפוניה היחידה שנכתבה על ידו.

בניגוד למבנה המקובל של סימפוניה בתקופתו (ארבעה פרקים) סימפוניה זו בנויה משלושה פרקים בלבד.

פרנק השלים את כתיבת היצירה לאחר שנתיים של עבודה ב-22 באוגוסט 1888. ביצוע הבכורה של היצירה נערך בקונסרבטוריון פריז ב-17 בפברואר 1889 בניצוחו של הכנר ז'ול גרסין.

פרנק הקדיש את הסימפוניה לתלמידו אנרי דיפארק.

תזמור הסימפוניה

• 2 חלילים
• 2 אבובים
• קרן אנגלית
• 2 קלרינטים (בסי במול)
• קלרינט בס
• 2 בסונים
• 4 קרנות יער
• 2 קורניות
• 2 חצוצרות
• 3 טרומבונים
• טובה
• טימפני
• נבל
• כלי קשת

מבנה היצירה

היצירה בניגוד למבנה המקובל של סימפוניה בשלהי התקופה הרומנטית בנויה משלושה פרקים בלבד.

פרנק מחביא את הפרק השלישי המקובל (סקרצו) כחלק ממבנה הפרק השני.

פרקי היצירה

• לנטו - אלגרו מה נון טרופו (Lento; Allegro ma non troppo)

פרק זה בסימפוניה בנוי סביב הנושא המופיע בפתיחת הפרק אצל סקציית הבאס, הצ'לים והויולות -

The opening theme of Franck's Symphony in D played on by Viola, Cello and Bass

נושא זה מפותח לכל אורך הפרק, תוך מעבר בין הכלים השונים.

נושא זה חוזר ומופיע בפרקיה הבאים של היצירה, ומהווה את הבסיס הרעיוני ליצירה.

• אלגרטו (Allegretto)

פרק זה מפורסם במיוחד במנגינה שמנגנת הקרן האנגלית בליווי הנבל וכלי המיתר.

בתוך פרק זה מחביא פרנק את הפרק השלישי המקובל (סקרצו) כחלק משתי חטיבות של טריו המופיעות לאורכו של הפרק.

• אלגרו נון טרופו (Allegro non troppo)

הפרק מתחיל במנגינה מז'ורית ושמחה, מנגינה זו מפותח לאורכו של הפרק בכל דרכים המקובלות במסגרת צורת הסונאטה.

הקודה חוזרת לנושא היצירה מהפרק הראשון בצורה דרמטית ומרשימה הכוללת את כלל התזמורת.

ראו גם

• מוזיקה רומנטית

קישורים חיצוניים

• היצירה, באתר מיזם ספריית התווים הבינלאומי