סינאפסידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסינאפסידה
ארכאותיריס
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
תת־מערכה: בעלי גולגולת
קבוצה: בעלי חוליות
על־מחלקה: חולייתנים לסתניים
קבוצה: בעלי סנפירים בשרניים
קבוצה: בעלי ארבע רגליים
קבוצה: סינאפסידה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Synapsida

סינפאסידה (שם מדעי: Synapsida) או זוחלים דמויי יונקים היא קבוצה של זוחלים קדומים שהשתלשלו מאמניוטים, ואשר להם גולגולת בעלת פתח צדע יחיד מאחורי ארובת העין. פתח זה גובל בעצם הקשקשת ובעצם העול. הצאצאים בני ימינו של הסינאפסידים הם היונקים.

מיון מדעי של סינאפסידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת סינאפסידה הפכה לדומיננטית ביותר מבין בעלי החיים היבשתיים, וכמה מנציגיה אף רכשו מיומנויות תעופה (עטלפים) ואורח חיים בסביבה אקווטית (יונקים ימיים שונים).

הסינאפסיד הקדום ביותר הוא ה-Archaeothyris מסדרת הפליקוזאוריה, אשר מתועד לתקופת הקרבון פנסילבני לפני כ-320 מיליון שנים. המאובן התגלה בג'וגינס שבנובה סקוטיה, אזור עתיר מאובנים.

צאצאי הקבוצה, התראפסידה, משוערים לתקופת הפרם (אין מאובנים רבים של הקבוצה מתקופה זו) ואילו היונקים האמיתיים הופיעו רק בתור היורה. בזכות תיעוד המאובנים השמור יחסית, הפורה וארוך השנים, משמשת הקבוצה כדגם אבולוציוני וכעזר בהבנת תהליכים מקרואבולוציוניים.

המאובנים מראים כי הסינאפסידים היו הראשונים להתמיין מתוך בעלי השפיר העוברי. במהרה הם הפכו לקבוצה רחבת התפוצה והמגוונת ביותר בתור הקרבון, ושמרו על דומיננטיות על פני האדמה עד לטריאס - התור בו יצאו הדו-חיים מן המים והתפתחו לזוחלים האמפיביים הראשונים. בקרבון ובתחילת הפרם, היו הסינאפסידים בתפוצה באזור המשווני והתת-משווני בלבד. אולם כבר בסוף הפרם, מראים המאובנים תפוצה קוסמופוליטית. הסינאפסידים הראשונים מציגים תנוחת גוף שרועה ומוחם היה קטן ביותר, בדומה לבעלי ארבע רגליים קדומים אחרים. התנוחה הפרסיגיטלית שמאפיינת את היונקים בימינו (כאשר ארבע הגפיים מאונכות לגוף), התפתחה בקבוצה זו בהדרגה. מבנה האגן והעצמות שמאפשר תנוחה זו, הופיע בתחילה בגפיים האחוריות ואפשר ישיבה חצי-שרועה, ואז הופיע גם בגפיים הקדמיות.

ממדיהם של הסינאפסידים היו גדולים יחסית, 50 ס"מ עד 3 מטרים. הם היו בעיקר אוכלי עשב, אך חלקם היו טורפים ואוכלי חרקים. ניתן לשער שמרביתם הטילו ביצים בדומה לבעלי ביב, ורק מקצתם היו יונקי שלייה. לא ידוע אם היו בעלי בלוטות חלב או חסרו אותם, מאחר שממצא זה לא משתמר במאובן.

Lystrosaurus

הסינאפסידים הראשונים, היו כנראה פויקילותרמיים ("בעלי דם קר"), זאת משערים מגרם הגב דמוי המפרש (בדומה לספינוזאוריים -"לטאת המפרש") שרואים במאובנים רבים כשל הדימטרודון למשל. המפרש שריכז כלי דם רבים בשטח מצומצם ובולט מהגוף, סייע לחימום הגוף. פריטים אלו היו כנראה נטולי שיער, שתפקידו הוא לבודד את הפרט מהסביבה. אולם, מנוכחות שיער מיונקים מאוחרים יותר, ניתן לשער כי צמיחת שיער החלה בסינאפסידים יחד עם המעבר להומותרמיות. המאובנים אינם מראים מבנה עור קשקשי, בדומה לזה של הזוחלים, אולם נראה שפריטים אחדים שילבו בעורם לוחות גרמיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


השתלשלות אבולוציונית ליונקים

בעלי חיים > מיתרניים > בעלי גולגולת > בעלי חוליות > חולייתנים לסתניים > בעלי סנפירים בשרניים > בעלי ארבע רגליים > בעלי שפיר עוברי > סינאפסידה > תראפסידה > יונקים