נובה סקוטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נובה סקוטיה (פרובינציה)
Province of Nova Scotia
Coat of arms of Nova Scotia.svg

סמל נובה סקוטיה
Flag of Nova Scotia.svg

דגל נובה סקוטיה
מוטו Munit Haec et Altera Vincit (האחד מביס האחר כובש)
מדינה קנדהFlag of Canada.svg  קנדה
מושל סטיבן מקנייל
בירת הפרובינציה הליפקס
העיר הגדולה הליפקס
שפה רשמית אנגלית
שטח 55,284 קמ"ר
  שטח ואחוז מים 1,946 קמ"ר 3.5%
דירוג שטח בקנדה 12
דירוג אוכלוסייה בקנדה 7
דירוג צפיפות בקנדה 2
תאריך ייסוד 1 ביולי 1867
  סדר כניסה 1
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה
 ‑ צפיפות

942,926‏  (נכון ל-2015)
17.67 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 45°N 63°W / 45°N 63°W / 45; -63 קואורדינטות: 45°N 63°W / 45°N 63°W / 45; -63 
אזור זמן UTC -4
www.gov.ns.ca
לחצו כדי להקטין חזרה
אי הנסיך אדוארד נובה סקוטיה ניו ברנזוויק ניופאונדלנד ולברדור קוויבק אונטריו מניטובה ססקצ'ואן אלברטה קולומביה הבריטית נונאווט הטריטוריות הצפון-מערביות יוקון גרינלנד איסלנד סן פייר ומיקלון אלסקה ארצות הבריתNova Scotia in Canada.svg
אודות התמונה
(למפת נובה סקוטיה רגילה)

נובה סקוטיהאנגלית: Nova Scotia, הגייה: נובה סקושה, בצרפתית: la Nouvelle-Écosse, בגאלית סקוטית: Alba Nuadh) היא פרובינציה של קנדה לחוף האוקיינוס האטלנטי. שטחה 55,500 קמ"ר. נכון ל-1 באפריל 2015, מתגוררים בה 942,926 תושבים ובירתה היא הליפקס. פירוש השם בלטינית: "סקוטלנד החדשה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר לפני כ-11,000 שנים התגוררו על חצי האי אינדיאנים משבט פלאו. החל משנת 4000 לפני הספירה ועד לפני כ-1000 שנים התגוררו באזור אינדיאנים משבט מיקמאק.

החוקר ג'ון קאבוט ביקר בכף ברטון בשנת 1497, אך ההתיישבות האירופית הראשונה בנובה סקוטיה הייתה ההתיישבות הצרפתית באקדיה, שנוסדה עלי ידי פייר דוגה בשנת 1605 ונקראה פורט רויאל - עיר זו הייתה הבירה הראשונה של המושבה, ומראשוני היישובים בקנדה.

בשנת 1620 נשלחה קבוצה של סקוטים על ידי המלך צ'ארלס הראשון להקים את המושבה של "סקוטלנד החדשה" - "נובה סקוטיה", אולם לאחר שאנגליה חתמה על הסכם שלום עם צרפת, והטריטוריה נמסרה לשליטת הצרפתים, נאלצו הסקוטים לנטוש את משימתם טרם הקמת המושבה.

הצרפתים הקימו את מצודת לואיבור באי איל-רויאל כדי להגן על הכניסה לקוויבק מכיוון הים. במהלך מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, בשנת 1758, כבשו הכוחות הבריטיים את המצודה.

אנשי הממשל הבריטי התנגדו לנוכחותם של האקאדים הקתולים דוברי הצרפתית, אשר מספרם עלה על מספר המתיישבים הבריטיים, ושסירבו להישבע אמונים לכתר הבריטי. בשנת 1755 החליט השלטון הבריטי לגרש את המתיישבים הצרפתיים - ורובם התיישבו בטריטוריית לואיזיאנה.

בשנת 1763 הפך האי קייפ ברטון לחלק מנובה סקוטיה, ובשנת 1769 נפרד האי סנט ג'ון מהפרובינציה (כיום זהו אי הנסיך אדוארד) והפך למושבה עצמאית. ב-1784 הפך החלק המערבי של המושבה למושבה נפרדת (כיום - פרובינציית ניו ברנזוויק. כף ברטון הפך למושבה עצמאית בשנת 1784 אולם ב-1820 אוחד מחדש עם נובה סקוטיה.

במחצית השנייה של המאה ה-18 ובמהלך המאה ה-19 נמשכה הגירת מתיישבים מהממלכה המאוחדת לאזור, רבים מהם היו מהגרים מסקוטלנד. בשנת 1848 הפכה המושבה למושבה בעלת שלטון עצמאי, והייתה אחת הפרובינציות המקוריות שייצרו את הקונפדרציה של קנדה בשנת 1867.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקה היבשתי וגם חלקה הגדול של פרובינציית נובה סקוטיה הוא חצי אי הנושא שם זהה, המחובר ליבשת צפון אמריקה (ולפרובינציית ניו ברנזוויק) במצר יבשה צ'יגנקטו (אנ'). קייפ ברטון הוא אי גדול מצפון מזרח לחצי האי ומהווה חלק מהפרובינציה. האי מופרד מחצי האי נובה סקוטיה על ידי מצר קנסו (אנ') שאותו אפשר לחצותו דרך סוללת קנסו (אנ'). הפרובינציה כוללת בנוסף גם את האי סייבל, השוכן כ-180 ק"מ דרום-מזרחית לחצי האי נובה סקוטיה, שנודע בשל הספינות הטרופות הרבות שלחופיו, ואת האי קייפ סייבל (אנ') בחודו הדרומי של חצי האי (וכן איים קטנים אחרים נוספים).

נובה סקוטיה היא אחת מהפרובינציות הקטנות ביותר בקנדה בשטחה, והיא גדולה רק מפרובינציית אי הנסיך אדוארד. העיר הגדולה ביותר ובירתה של הפרובינציה נובה סקוטיה היא הליפקס.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-3% בלבד דוברי השפה הצרפתית, ויתר התושבים דוברי אנגלית. מרבית התושבים נוצרים,על הזרמים השונים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת נובה סקוטיה נמצאת בירידה ב-20 שנים האחרונות, עקב ירידה בביקוש במשאבים. ענפי הדיג והכריה נפגעו, עם זאת תעשיית הטכנולוגיה והתיירות מתפתחות.

מפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת לוויין של נובה סקוטיה
מפת נובה סקוטיה

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת סדרת ספרי "האסופית" מתרחשת בחלקה בנובה סקוטיה, בה היה מיקומו של בית היתומים של אן שרלי עד שאומצה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נובה סקוטיה בוויקישיתוף