סיני (הוצאת ספרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הוצאת סיני היא הוצאת ספרים ותיקה הפועלת משנת 1939, ומשכנה ברחוב רמב"ם אשר במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב. היא המשכו של בית מסחר והוצאת ספרים יוסף שלזינגר שפעל באירופה בין השנים 1860 - 1948.

ייסוד הוצאת ספרים שלזינגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בית מסחר והוצאת ספרים יוסף שלזינגר" נוסד בווינה בשנת 1860 על ידי יוסף גינז-שלזינגר (1790-1871), בנו של הרב שמחה בונם גינז, אב"ד מטרסדורף, אחיו של רבי עקיבא איגר.

יוסף גינז-שלזינגר נשא את פראדיל, בתה של שרה-שריל קלישר. חותנתו שרה-שריל הייתה בת דודו רבי עקיבא איגר, ולאחר פטירת בעלה נישאה לחת"ם סופר. לאחר נישואיו התגורר שלזינגר במשך שש שנים אצל חותנו החורג החת"ם סופר בפרשבורג. הוא הוציא לאור את ספר השו"ת של החת"ם סופר, ובכך חנך את עיסוקו כמוציא לאור.

שלזינגר לא ראה בפרשבורג כמקום מתאים לבית מספר והוצאת ספרים, ובשנת 1860 עקר לווינה ופתח את "בית המסחר והוצאת ספרים יוסף שלזינגר".

ההוצאה עסקה בהוצאה לאור של סידורי תפילה, ספרי תנ"ך, מחזורים, הגדות של פסח וספרי תהילים. בתחילה פעלה באירופה ועם הזמן הרחיבה את פעילותה לארצות מעבר לים. היא גם ייצאה סידורים ומחזורים בנוסח עדות המזרח לטורקיה, יוון וצפון אפריקה.

פעילות הדור השני והשלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של יוסף שלזינגר, בשנת 1871, עבר העסק לבנו, עקיבא גינז-שלזינגר (1843-1898). עקיבא היה נשוי לרוזה שטרסר, נכדת הכתב סופר. אחר מות בעלה היא ניהלה את העסק בעזרת בניה הבוגרים. בשנת 1905 פתחו שני בניה, יוסף (יוז'ף) ואברהם (אדולף), את סניף ההוצאה בבודפשט, ובהמשך הצטרף אחיהם משה (מוריץ).

פעילות בית המסחר וההוצאה לאור התרחבה מאוד והיא התרפסה על פני כל מרכז אירופה. במלחמת העולם הראשונה הודפסו סידורי תפילה והגדות של פסח לחיילים יהודים, עם תפילה לניצחון של הקיסר פרנץ יוזף.

לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית בשנת 1938, בא הקץ לפעילות בית העסק בווינה. יותר מעשרת אלפים קילוגרם של גלופות עופרת של ההוצאה נמכרו לפי משקל לחברה וינאית. החנות ותכולתה נמכרו על ידי הגרמנים במכירה פומבית.

ייסוד הוצאת סיני בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות השינויים המדיניים ורוחות המלחמה שנשבו באירופה החליטו שני בניו של אברהם (אדולף) שלזינגר, עקיבא (קרוי) וצבי (אישטוואן), לעלות לארץ ישראל ולפתוח סניף של העסק המשפחתי. בשנת 1939 הם עלו לארץ ופתחו בתל אביב את "הוצאת סיני". בתקופה הראשונה פעל העסק ברחוב נחלת בנימין 57, וכעבור זמן קצר עבר לרחוב אלנבי 72, שם פעל במשך כשבעים שנה.

זמן קצר לאחר ייסוד השלוחה בתל אביב, נסע עקיבא שלזינגר לאירופה כדי לייבא את האמצעים הדרושים לפעילות בית מסחר לספרים והוצאה לאור. בביקורו הוא הצליח לרכוש במכירה פומבית חלק ניכר מהסחורה המולאמת של בית העסק שלהם בווינה, ולאחר מכן שב לארץ ישראל.

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות הפעילות הראשונות של הוצאת סיני בתל אביב היו שנות מלחמת העולם השנייה, ובית העסק סבל מקשיים רבים בשל מחסור בנייר לדפוס, צמצום בזרם הקונים וניתוק עם גורמי חוץ. בית העסק הדפיס גלויות דואר צבעוניות, מפות תנ"כיות ולוחות שחמט, ורבים מלקוחותיו היו חיילים בריטים ואוסטרלים ששירתו בארץ ישראל.

השלוחה של בית העסק בבודפשט המשיכה לפעול גם בשנות מלחמת העולם השנייה. הספרים שהודפסו בבודפשט יצאו תחת המותג החדש "הוצאת סיני". ב-19 במרץ 1944, יום פלישת הנאצים להונגריה, נסגר בית העסק בבודפשט.

אברהם (אדולף) ורעייתו, הוריהם של עקיבא וצבי שלזינגר, ניצלו ברכבת ההצלה של ישראל קסטנר ועלו לארץ ישראל בשנת 1946. לאחר המלחמה נפתח בית העסק בבודפשט מחדש והמשיך לפעול במשך תקופה על ידי קרוב משפחה ופקידה ותיקה בעסק מלפני המלחמה. עקיבא שלזינגר ביקר בבודפשט בשנת 1947 והצליח להציל מן המחסנים את הספרים, הגלופות והמטריצות שלא ניזוקו והביאם לארץ ישראל.

פעילות הוצאת סיני בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה התרחבה פעילותה של הוצאת סיני בתל לאביב. היא התמחתה בהוצאת סידורים ומחזורים והוציאה לאור את "סידור השלם" במהדורה של ספר כיס אשר הפך לפופולרי מאוד. ההוצאה ייצרה כריכות אמנויות ייחודיות: כריכה בציפוי כסף עם ריקועים אמנותיים מעבודות בצלאל, כריכה מעור ובאמצעה פלאק נחושת עם ריקועים אמנותיים מעבודות בצלאל, וכן כריכות עץ ועליהן ציורי בצלאל. בכך תרמה תרומה גדולה להתפתחות אמנות כריכות ספרי הקודש. היא מוציאה ספרי קודש רבים בתרגום לאנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית והונגרית ושפות נוספות.

כיום פועלת הוצאת סיני על ידי בניו של צבי ועקיבא שלזינגר. בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 עברה החנות לרחוב רמב"ם במדרחוב נחלת בנימין, הסמוך למקומה הקודם ברחוב אלנבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]