רחוב אלנבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט רחוב.svg
רח' אלנבי
شارع ألينبي
AllenbySt.
Tel Aviv Magen-david-Sq panorama.jpg
מבט אל כיכר מגן דוד והגדה המזרחית של הרחוב
מדינה ישראל
עיר תל אביב-יפו
רובע 5
שכונה מרכז העיר
קרוי על שם הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי
קואורדינטות 32°04′02″N 34°46′17″E / 32.06733889°N 34.77127778°E / 32.06733889; 34.77127778 קואורדינטות: 32°04′02″N 34°46′17″E / 32.06733889°N 34.77127778°E / 32.06733889; 34.77127778 
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי בקטע משדרות רוטשילד ועד חוף הים, 2014
רחוב אלנבי בשנות העשרים בגלויה של האחים אליהו
בית הוועד הפועל של ההסתדרות ברחוב אלנבי 115. משכנה של מפקדת "ההגנה" הארצית בשנות השלושים
שוטרי משטרת המנדט הבריטי חוסמים את רחוב אלנבי בעת הפגנה נגד גזירות הספר הלבן
קולנוע מוגרבי במפגש הרחובות אלנבי ובן יהודה
המזרקה בכיכר הכנסת בחזית, פאתו הדרומית מערבית של מגדל האופרה משמאל, ניצב לו ומאחוריו עם הצריח הכיפתי, בית אוסישקין. באחורי התמונה מתנשא בית מגדלור
לוחית זיכרון על מעבדת הרדיו של ההגנה
רחוב אלנבי בראשית ימיו מגלויה מתקופת המנדט

רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי. הרחוב משתרע מכיכר הכנסת בצפון-מערב, הצמודה לחוף הים, ועד לכיכר המושבות בדרום-מזרח, שמעבר לה רחוב העלייה. חלקו הדרומי של הרחוב מקביל לרחוב הרצל ובקרבת הים הרחוב ניצב אל קו החוף כשבכיכר מוגרבי קיימת "ברך" לרחוב. הרחוב מהווה גבול בין רובע לב תל אביב ממזרח לבין שכונת כרם התימנים הנמצאת מערבית לו בחלקו הצפוני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סלילתו בשנת 1911 במסגרת ההתרחבות הראשונה של תל אביב נקרא הרחוב "דרך הים". בשנת 1918 שונה שם הרחוב ונקרא על שמו ולכבודו של הגנרל אדמונד אלנבי.

בשנת 1922 הוקם קזינו גלי אביב על קו המים במפגש הרחוב עם רציף הרברט סמואל. הקזינו עמד בחלקו מעל הים. נטען שהיזמים התנו הקמתו בהסטת רחוב אלנבי[דרוש מקור], שעבר עד אז במקביל לים, אל הקזינו. בעבר שימש רחוב אלנבי כמרכז המסחרי של העיר וכרחוב הראשי החדש של העיר, במקום רחוב הרצל רחובה הראשון של העיר. ב-20 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל אירח הרחוב את מצעדי צה"ל. מצעדים אלו היו אירוע חשוב שנערך בכל יום עצמאות, ובו היו מתקהלים רבבות אזרחים ברחוב, כמו גם בהמשכו הצפוני ברחוב בן יהודה.

בקצה הנושק לים מלונות זולים, ולאורכו, פאבים, מועדונים, חנויות הלבשה והנעלה זולות, המשרתים אוכלוסייה מגוונת, תיירים, עובדים זרים וצעירים. בשעות היום מתאפשרת ברחוב תחבורה ציבורית בלבד.

אתרים חשובים לאורך הרחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתחת רחוב אלנבי כיכר הכנסת, שצורתה חצי משושה והיא נפתחת אל הים. משני צדדיה תכנן האדריכל יוסף נויפלד שני מבנים בסגנון אדריכלי זהה, עם חזית של עמודים וגמלונים. קומת העמודים במגדל האופרה משחזרת את רכיב הגמלונים שאפיין את בניין קולנוע "קסם" שעמד במקום ואת גמלוני המבנה בגדה שממול. במהלך 1949 התנהלו במבנה הקולנוע ישיבות הכנסת הראשונה ובמלון "סן רמו" במגרש הצמוד לו התארחו לשכות חברי הכנסת והמזנון ששרת אותם. בניין הקולנוע שימש כמשכנה של האופרה הישראלית משנת 1958. קרוב אל הכיכר נמצא בית אוסישקין בפינת רחוב הירקון.

בבית מספר 30 שכנה הצלמנייה, חנות הצילום הראשונה של תל אביב, אשר הנציחה את מורשתו של הצלם רודי ויסנשטיין.[1]

במפגש רחוב אלנבי עם רחוב בן יהודה נמצאת כיכר ב' בנובמבר. בכיכר זו עמד קולנוע מוגרבי, שנהרס בשנות ה-80, אשר העניק לכיכר את השם הבלתי רשמי "כיכר מוגרבי". ממול עומד בניין גדול אשר איכלס את משרדי חברת "צים".

ברחוב אלנבי 54 הייתה מעבדת רדיו של "ההגנה", כפי שכתוב על שלט זיכרון מול הבית.

בבית מספר 58 היה קולנוע אלנבי. בהמשך פוגש רחוב אלנבי בכיכר מגן-דוד את שוק הכרמל ואת הרחובות: שינקין, המלך ג'ורג' ונחלת בנימין. במספר 110 שוכן בית הכנסת הגדול. אבן הפינה הונחה ביהודה הלוי ב-1913, אך לבסוף הוקם בית הכנסת ברחוב אלנבי ובנייתו נשלמה רק ב-1925, לאחר סיוע כלכלי של הברון רוטשילד. במקור תוכנן הבניין על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ' שתיכנן מבנים רבים לאורכו של הרחוב.

בהמשך חוצה הרחוב את שדרות רוטשילד. בפינה ניצב בית לדרברג, ובפינה אחרת הוקם מגדל מאייר ברוטשילד, שהוא הבניין השני הגבוה בישראל המשמש למגורים בלבד, בגובה של כ-158 מטרים. בקומת הקרקע של המגדל נפתח בינואר 2017 מתחם מסעדות גדול בשם "שוק רוטשילד אלנבי".[2]

בהמשך חוצה הרחוב את רחוב לילינבלום ורחוב יהודה הלוי וממשיך עד לכיכר המושבות. במרתף הפסאז' שברחוב אלנבי 111, דרומית לשדרות רוטשילד, פעל קולנוע "תמר", שהיה הקולנוע הראשון שהקרין סרטים ברצף במשך כל שעות היום, החל מ-10 בבוקר. הקולנוע שנפתח בשנות החמישים של המאה ה-20, נחנך בסרט "האדם השלישי" ובהמשך הוקרנו שם סרטי איכות רבים. ברבות הימים הפך לקולנוע של סרטים פורנוגרפיים. בפסאז' שאחריו פעלה הבורסה לניירות ערך בתל אביב. באזור מפגש הרחובות אלנבי ויהודה הלוי מתוכננת אחת מתחנות הרכבת הקלה הגדולות ביותר שתשרת את באי המע"ר שבאזור.

באלנבי 105 עמד בזמנו בית משפחתו של יהושע חנקין.

באלנבי 115 עמד מלון הרצליה בשנים 1929-1926, בית הוועד הפועל של ההסתדרות (עד שעבר לרחוב ארלוזורוב) לצד מערכת העיתון דבר (עד שעברה לרחוב שינקין) והמרכז ארצי של מפקדת "ההגנה" וההעפלה. בשנת 1968 הוקם במקומו בית מנורה מבטחים ובכניסה לוחית זיכרון למבנה ההיסטורי.

לאורך הרחוב נפרשו דוכני כותבי בקשות.

[3].

הרחוב בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרחוב אלנבי שמור מקום מיוחד בתרבות הישראלית. אופיו של הרחוב כרחוב ראשי בתל אביב הכולל מגוון של מוסדות תרבות, חנויות מסוגים שונים ומועדונים, ועצם מרכזיותו והיותו גם ציר תנועה חשוב, הביאו לאזכורים רבים בתרבות.

קולנוע מוגרבי למשל הוזכר בשירים עבריים שונים כגון "הילד ניסים" של נתן אלתרמן ו"חמסינים במשלט" של נעמי שמר.

רחוב אלנבי הוא זירת ההתרחשות המרכזית של הסרט הקומי הישראלי "תעלת בלאומילך" פרי יצירתו ובימויו של אפרים קישון אשר צולם בשנת 1969, בתקופה שבה נחשב אלנבי לרחובה הראשי של תל אביב ושימש גם עורק תחבורתי חשוב, לפני שהוגבלה בו תנועת רכב פרטי בשעות העסקים (הגבלה שהחלה בתחילת שנות ה-70). הסרט מתאר עבודות חפירה שערורתיות המתבצעות ללא תכנון מוקדם בקטע של רחוב אלנבי בין רחוב ביאליק לחוף הים. החפירה מתפשטת, מתעצמת ומחבלת בשגרת חיי התושבים ובשלוותם וגורמת למהומה רבה ולמחלוקות בין אגפים שונים של עיריית תל אביב והמשטרה. לקראת סוף הסרט פורצים מי הים לתעלה שנחפרה לכל רוחב הרחוב ושמו מוסב בטקס חגיגי ל"תעלת אלנבי". חלקים מרחוב אלנבי נראים גם במספר רב של סרטים ישראלים אחרים המתרחשים בתל אביב.

הרחוב מוזכר גם בשירים עבריים מודרניים למרות שאופיו השתנה במשך השנים מרחוב ממלכתי לרחוב של חנויות זולות ומועדוני לילה. שירים אלה כוללים לדוגמה את "מתחפר באלנבי" של מוניקה סקס, "אלנבי" של הכובעים, "מלכה" של טיפקס, "אלנבי שבעים ותשע" של הג'ינג'יות, "המאה העשרים" של מיקה קרני (המזכיר את מועדון "המנזר") ו"עריסת יהלום" של גבריאל בלחסן.

מועדוני החשפנות ומקומות הבילוי הזולים של הרחוב הם הרקע לרומן אלנבי מאת גדי טאוב, שיצא לאור ב-2008.

בגרסה העברית הרשמית הראשונה של משחק המונופול, משנות ה-60, היה רחוב אלנבי הרחוב היקר ביותר על הלוח (השני היה רחוב דיזנגוף).

ראוי לאיזכור גם הביטוי "מי פנוי באלנבי?" - ציטוט מתוך שיחות אופייניות בקשר בין נהגי מוניות בתל אביב. ביטוי זה הפך למעין מטבע לשון הומוריסטי בהקשרים שונים.

הבית באלנבי 52 מופיע במקום מרכזי בספרה של נאוה מקמל-עתיר, "הנערה במרפסת ממול".

"הבית ברחוב אלנבי" הוא ספר שירים מאת הסופר אבי לויתן.

כיכר מגן-דוד
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כיכר מגן-דודמדרחוב נחלת בנימיןשוק הכרמלרחוב שינקיןרחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)רחוב אלנביבית פולישוקכרם התימניםבית גוטגולדהלל הזקןרחוב ברנר (תל אביב)Magen david map.jpg
אודות התמונה
תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
רחוב הרצל (תל אביב)רחוב אחד העםרחוב יהודה הלוירחוב ליליינבלוםבית הכנסת הגדול (תל אביב)שדרות רוטשילדמגדל שלום מאיררחוב אלנבירחוב נחלת בנימיןמוזיאון ההגנהמסילת הרכבת יפו-ירושליםדרך יפו-תל אביבבית דיזנגוףבית וייסנווה צדקמלון פלטיןבית רומנו (תל אביב)בית הסנהבית מניבית החולים ליולדות פרוידבית פולאקמגדל בנק דיסקונטHertzl street map.jpg
אודות התמונה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משכנה החדש של החנות ברחוב טשרניחובסקי 6
  2. ^ חן בן יוסף, מצטרף לחגיגה: שוק רוטשילד אלנבי נפתח, באתר עכבר העיר, 17 בינואר 2017
  3. ^ אלן היימן, האתמול נפגש עם היום, מעריב, 28 בינואר 1949
    כותב בקשות באתר נוסטלגיה ישראלית