סיסלי מרי בארקר

סיסלי מרי בארקר
Cicely Mary Barker

לידה	28 ביוני 1895 קרוידון, הממלכה המאוחדת
פטירה	16 בפברואר 1973 (בגיל 77) Worthing Hospital, הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	1910–1973 (כ־63 שנים)
תחום יצירה	איור
חתימה

סיסלי מרי בארקר (באנגלית: Cicely Mary Barker‏; 28 ביוני 1895 – 16 בפברואר 1973) הייתה מאיירת אנגלייה, שנודעה בעיקר בסדרת איורי פנטזיה המתארים פיות ופרחים. בארקר הייתה אנגליקנית אדוקה, ותרמה את יצירות האמנות שלה לגיוס כספים לפעילות נוצרית וארגוני מיסיונרים. היא הפיקה כמה ספרים בנושאים דתיים כמו ספר הפזמונים לילדים, בשיתוף אחותה דורותי.

ביוגרפיה

בארקר נולדה כבתם השנייה והילדה הצעירה של וולטר בארקר, שותף בחברת אספקת זרעים ואמן חובב, ואשתו מרי אלינור (אוסוולד) בארקר ב־28 ביוני 1895 בקרוידון, סארי, אנגליה. בארקר הייתה אפילפטית בילדותה, וטופלה בבית על ידי הוריה. מאוחר יותר, אחותה הבכורה דורותי אוסוולד בארקר, המשיכה בטיפול בה. היא בילתה זמן רב במיטה בבית והשתעשעה בספרי ציור שכללו את יצירותיהם של קייט גרינוויי ורנדולף קלדקוט - שני אמנים שהשפיעו חזק על אמנותה המאוחרת.

חינוך לאמנות

בארקר למדה קורסים בהתכתבות באמנות, כנראה עד 1919 לערך. בשנת 1908, בגיל 13, נכנסה לשיעורי ערב בבית הספר לאמנות בקרוידון. עם הזמן קיבלה משרת הוראה.

בשנת 1911 קנו רפאל טאק ובניו ארבעה מ"רישומיה הקטנים" של בארקר עבור חצי סוביניר, ופרסמו אותם כגלויות. באוקטובר 1911 היא זכתה בפרס שני בתחרות כרזות אמנותיות בקרוידון, וזמן קצר לאחר מכן נבחרה לחברה הצעירה ביותר של האגודה. מבקר האמנות בעיתון העיר כתב "הרישומים שלה מראים דמיון מדהים. יש בה הבטחה גדולה."

פיות פרחים

פיות הפכו לנושא פופולרי באמנות ובספרות בתחילת המאה ה-20 בעקבות פרסומיהם של "הפיות" מאת סר ארתור קונאן דויל, "פיטר פן" מאת ג'יי מ 'בארי. המלכה מרי הפכה נושאים אלה לפופולריים עוד יותר על ידי שליחת גלויות של פיות במהלך שנות העשרים. בשנת 1918 הפיקה בארקר סדרת גלויות המתארת שדונים ופיות.

בשנת 1923 שלחה בארקר את ציורי "פיות הפרחים" שלה למו"לים שונים. בלקי שילמה 25 ליש"ט עבור 24 ציורים עם פסוקים נלווים, אבל רק בפרסום "פיות הפרחים" של הקיץ בשנת 1925 קיבלה בארקר תמלוגים על עבודתה. מרי ויולט קלייטון קלתרופ, אשתו של הסופר דיון קלייטון קלתרופ, כתבה באפריל 1925 על בארקר ופיות פרחי האביב: "יש לה טעם נפלא, בנוסף לכישרון הציור."

ולדרונס

בשנת 1924 עברה המשפחה לגור בבית ויקטוריאני בן ארבעה מפלסים, דו משפחתי בולדרונס. לבארקר הוקם סטודיו בגינה ואחותה ניהלה גן ילדים בחדר האחורי של הבית. המשפחה חיה בחסכנות והשתתפה בקהילות בכנסיות העיר. לעיתים בארקר שילבה דיוקנאות של חבריה לקהילות בעבודותיה הדתיות. היא תוארה על ידי קנון אינגרם היל כ"אחד מעמודי התווך"של קהילת סנט אנדרו.

הילדים בגן עיצבו את פיות הפרחים עד לסגירת הגן בשנת 1940. בראיון שנערך בשנת 1958 אמרה בארקר: "אחותי ניהלה גן ילדים והייתי לוקחת את הילדים לשמש כדוגמנים. במשך שנים רבות הייתה עלי אווירה של ילדים - מעולם לא שכחתי את זה." היא גם ציירה את ילדי קרובי משפחתה וכן גלדיס טידי, עוזרת הבית הצעירה של המשפחה, שהצטלמה לפיית הפרח פרימרוז בשנת 1923. הצמחים נצבעו מדוגמאות מהטבע. בארקר עיצב ובנתה את תחפושות פיות הפרחים, והתבססה על פרחים ועלים של הצמח המסוים שאוייר. התלבושות הוחזקו בתא מטען בסטודיו שלה יחד עם כנפיים עשויות זרדים ובד. כל אחד מהם נשבר לאחר שהושלם האיור והחלקים מוחזרו לתלבושות אחרות.

אמצע החיים

בסוף שנות העשרים של המאה העשרים, בארקר החלה לפקפק בכך שהיא עושה מספיק למען הכנסייה ושקלה להתמקד אך ורק בעבודות קודש. משפחה וחברים המליצו לה להמשיך בעבודות חילוניות וקדושות, מה שהיא עשתה. בארקר המשיכה להשתתף בשיעורי ערב בבית הספר לאמנות בקרוידון בין שנות העשרים והארבעים, ובסופו של דבר קיבל משרת הוראה. היא ערכה טיולי רישום לאמברלי וסטוררינגטון בסאסקס ולקורנוול ולחוף הדרומי עם בני משפחה וחברים.

בשנת 1940 פרשה משרתת המגורים של המשפחה, ודורותי בארקר סגרה את גן הילדים שהיה בירכתי הבית. היא המשיכה לפקח על משק הבית ולהעניק גם לאמה וגם לאחותה את הטיפול הנחוץ להן. דורותי ואחותה שיתפו פעולה בשני ספרים בלבד בשנת 1954 נפטרה דורותי בארקר מהתקף לב. בארקר לא הצליחה להמשיך באומנותה במידה משמעותית לאחר מות אחותה, שכן כל הטיפול באמה המבוגרת היה עליה, אך היא הצליחה להתחיל לתכנן עיצוב חלונות ויטראז' לזכרה של אחותה לכנסית סנט אדמונד, פיטלייק.

שנותיה האחרונות

אמה של בארקר נפטרה בשנת 1960, ובשנת 1961 עברה בארקר מולדרונס לכתובת אחרת בקרוידון. היא שיקמה דירה דו-מפלסית בסאסקס, אנגליה, שקיבלה בירושה מחברתה אדית מייג'ור, וכינתה אותה סנט אנדרו. לאחר שעברה לשם בריאותה החלה להידרדר. היא הועברה למוסדות סיעודיים, וטופלה על ידי קרובי משפחה וחברים.

בארקר נפטרה בבית החולים וורטינג ב-16 בפברואר 1973, בת 77 שנים.

אומנות

בארקר עבדה בעיקר בצבעי מים עם עט ודיו, אך היא הייתה מוכשרת באותה מידה בשחור-לבן, בצבעי שמן ובפסטלים. היא סחבה איתה ספר רישומים לרישום ילדים מעניינים. פעם ציינה, "תמיד ניסיתי לצייר אינסטינקטיבית באופן שבא לי באופן טבעי, בלי שום מחשבה אמיתית או תשומת לב לתיאוריות אמנותיות." [2]

קייט גרינווי הייתה חברת ילדות והשפיעה על אמנותה. ילדיה המצוירים של בארקר לובשים בגדים נוסטלגיים כמו ילדי גרינוויי, אם כי ילדיה של בארקר פחות מלנכוליים ופחות שטוחים למראה, אולי בגלל ההתקדמות בטכנולוגיית הדפוס. בארקר למדה על פרחים בעין אנליטית והייתה חברה של מאיירות ספרי הילדים, מרגרט טרנט, ואליס וודוורד.

לתנועה הפרה-רפאליטית הייתה השפעה חזקה על בארקר. [4] היא ציינה פעם, "אני מושפעת מהם במידה מסוימת - לא במובן הטכני, אלא בבחירת הנושא ובתחושה ובאווירה שיכולים להשיג." היא הודתה בחיבה לציוריו המוקדמים של ג'ון אוורט מיליי ול"דברים הנפלאים "של אדוארד ברן-ג'ונס.

תיאורי ילדים

שרטוטים, רישומים וציורים של בארקר של ילדים הועברו לחברים או להורי הילדים, נתרמו למוסדות צדקה ולאירועים בחסות הכנסייה, או הוצגו באמצעות ארגוני אמנות שונים. היא איירה שערי מגזינים והפיקה סדרות גלויות עבור רפאל טאק ומוציאים לאור אחרים כמו ציורי ילדי בעלות הברית (1915), חופי הים (1918) ודמויות הילד והילדות של שייקספיר (1917, 1920). כמו כן חיברה ספרי ילדים נוספים, אגדות עם ציורים מתאימים.

יצירות דתיות

בארקר הייתה נוצרייה אדוקה, והפיקה יצירות בנושאים דתיים לאורך חייה. היא פרסמה שמונה גלויות וחמישה כרטיסי יום הולדת עבור החברה לקידום הידע הנוצרי בשנת 1916 וב־1923 בהתאמה. היא עיצבה כרטיסי חג המולד במשך 20 שנה, ושלושת הכרטיסים הראשונים נמכרו בהדפסה משולבת של 46,500 בשנת 1923. האגודה לאמנות בקרוידון תלתה את עיצוב כריכת החוברות של בארקר עבור האגודה להפצת הבשורה בתערוכה שלה בנובמבר 1919.

הספרים בנושאי דת כוללים את "ספר הפזמונים לילדים" (1929) ו"הוא הוביל אותי "(1933), האחרון נכתב בשיתוף פעולה עם אחותה. יצרה יצירות רבות בתוך מוסדות דתיים ובכנסיות. בשנת 1946 השלימה את ציור השמן עבור קפלת הזיכרון של כנסיית המתודיסטים נורבורי.

לאחר מות אחותה בשנת 1954, החלה בארקר לעצב חלון זיכרון ויטראז' המתאר את ישו מתכונן לשטוף את רגלי תלמידיו. היצירה האחרונה שלה בנושא דתי, היא הותקנה בסנט אדמונד, פיטלייק, בשנת 1962.

ספרים מאויירים

• Flower Fairies of the Spring; Blackie, 1923
• Spring Songs with Music; Blackie, 1923
• Flower Fairies of the Summer; Blackie, 1925
• Child Thoughts in Picture and Verse (by M. K. Westcott); Blackie, 1925
• Flower Fairies of the Autumn; Blackie, 1926
• Summer Songs with Music; Blackie, 1926
• The Book of the Flower Fairies; Blackie, 1927
• Autumn Songs with Music; Blackie, 1927
• Old Rhymes for All Times; Blackie, 1928
• The Children’s Book of Hymns; Blackie, 1929; rep. 1933
• Our Darling’s First Book (written in collaboration with Dorothy Barker); Blackie, 1929
• Flower Fairies of the Seasons; Blackie, 1930
• The Little Picture Hymn Book; Blackie, 1933
• Rhymes New and Old; Blackie, 1933
• A Flower Fairy Alphabet; Blackie, 1934
• A Little Book of Old Rhymes; Blackie, 1936
• He Leadeth Me (written in collaboration with Dorothy Barker); Blackie, 1936
• A Little Book of Rhymes New and Old; Blackie, 1937
• The Lord of the Rushie River; Blackie, 1938
• Flower Fairies of the Trees; Blackie, 1940
• When Spring Came In at the Window; Blackie, 1942
• A Child’s Garden of Verses (Robert Louis Stevenson); Blackie, 1944
• Flower Fairies of the Garden; Blackie, 1944
• Groundsel and Necklaces; Blackie, 1946; reprinted as Fairy Necklaces
• Flower Fairies of the Wayside; Blackie, 1948
• Flower Fairies of the Flowers and Trees; Blackie, 1950
• Lively Stories; Macmillan, 1954
• The Flower Fairy Picture Book; Blackie, 1955
• Lively Numbers; Macmillan, 1957
• Lively Words; Macmillan, 1961.
• The Sand, the Sea and the Sun; Gibson, 1970

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיסלי מרי בארקר בוויקישיתוף

• סיסלי מרי ברקר (1895-1973), דף שער בספרייה הלאומית