סיס הרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסיס הרים
סיס הרים במעופו
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: סיסאים
משפחה: סיסיים
תת־משפחה: Apodinae
סוג: Tachymarptis
מין: סיס הרים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tachymarptis melba
תחום תפוצה
Alpensegler world.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיס ההרים (שם מדעי: Tachymarptis melba) הוא מין עוף ממשפחת הסיסיים. מקור השם המדעי של הסוג מגיע מיוונית עתיקהtakhus, "מהירות" ו-marptis "תופס". מקור שם המין, melba, אינו ידוע.[2]

קטע קול קולו של סיס ההרים

סיס ההרים מקנן בהרים מדרום אירופה עד ההימלאיה. כמו סיס החומות, הוא נודד למרחקים גדולים, וחורף הרבה יותר דרומה באפריקה הדרומית.

לסיסים רגליים קצרות מאוד אשר משמשות אותם רק עבור היצמדות למשטחים אנכיים. הם אף פעם לא נחים על האדמה מרצונם, ומבלים את רוב חייהם באוויר וניזונים מחרקים שהם תופסים במקורם והם שותים מים מהכנף שלהם. סיס ההרים מסוגל להישאר בגובה בלי לרדת לאדמה עד כ-7 חודשים.

בישראל סיס ההרים הוא חולף ומקנן נפוץ וחורף נדיר. במהלך נדידתם להקות סיסי הרים חולפות בכל רחבי ישראל.[3]

תיאור וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיס דומה במראה החיצוני לסנונית הרפתות או סנונית הערים. היא, למרות זאת, כלל לא קרובה טקסונומית למיני ציפורי שיר אלו, מכיוון שסיסים משתייכים לסדרת הסיסאים. הדמיון בין הקבוצות הוא תוצאה של אבולוציה מתכנסת, המצביע על סגנון חיים דו.

סיס ההרים מקנן בהרים מדרום אירופה עד ההימלאיה. כמו סיס החומות, הוא נודד למרחקים גדולים, וחורף הרבה יותר דרומה באפריקה הדרומית.

ביצים של סיס הרים

ניתן להבדיל את סיס ההרים בקלות מסיס החומות לפי ממדיו הגדולים יותר ובטנו וצווארו הלבנים. הם גדולים בערך פי שניים ממרבית הסיסיים האחרים שבטווח תפוצתו, אורכו כ-20 עד 23 ס"מ, מוטת כנפיו כ-57 ס"מ ומשקלו כ-100 גרם.[4] לשם השוואה, מוטת כנפיו של סיס החומות היא כ-42 ס"מ. סיס ההרים הוא בעיקר בצבע חום כהה, עם כתמים לבנים מתחת למקור ועל החזה המופרדים על ידי פס חום כהה. יש לו זנב קצר המפוצל בקצהו וכנפיים ארוכות מאוד המעוקלות אחורנית ומזכירות צורת סער או בומרנג אך עשויות גם להיות מתוחות בצורה ישרה (כמו בתמונה). הצעירים דומים לבוגרים, אבל נוצותיהם בהירות בקצוות.[5] תעופתם היא איטית יותר ממיני סיסיים אחרים.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיסים אלו בונים את הקנים שלהם בחורים הנמצאים בסלעים או במבנים מעשה ידי אדם. הקן הוא בצורת צלוחית, הבנוי מנוצות של מינים שונים של ציפורים, המחוזק על ידי חומר צמחי יבש ורוק. בכל הטלה יש 2 או 3 ביצים.[6] הסיסים חוזרים לאותו קן שנה לאחר שנה, ובונים את הקן שלהם מחדש במקרה הצורך, ונשארים עם אותו בן הזוג במשך כל חייהן. סיסים צעירים יכולים להוריד את חום הגוף שלהם ולהפוך לרדומים במקרה שתנאי מזג אוויר קשים מפריעים להוריהם לתפוס חרקים כראוי. הם הסתגלו לתנאי מחיה עירוניים, ולעיתים קרובות מקננים בבניינים ישנים בערים לאורך הים התיכון.

מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיס ההרים מבלה את רוב חייו באוויר. הוא ניזון מחרקים אותם הוא תופס עם מקורו. הוא שותה מהכנף שלו, אבל דוגר על צוקים אנכיים או קירות. מחקר שפורסם ב-2013 הראה כי סיס ההרים יכול להעביר מעל שישה חודשים בתעופה מבלי לנחות על האדמה. הוא יכול לבצע את כל התהליכים הפיזיולוגיים החיוניים, כולל שינה, בזמן שהוא באוויר.

ב-2011, פליקס ליאצ'טי ועמיתיו במכון השווייצרי לצפרות סימנו שישה סיסיי הרים בתגים אלקטרוניים שעוקבים אחריי תנועותיהם. בעקבות כך התגלה כי הציפורים יכלו להישאר באוויר מעל 200 ימים רצופים.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיס הרים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיס הרים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Jobling, James A., The Helm dictionary of scientific bird names : from aalge to zusii, London:Christopher Helm, 2010
  3. ^ דותן יושע, מגדיר הציפורים של ישראל - סיס הרים, פורטל צפרות
  4. ^ BTO BirdFacts | Alpine Swift, blx1.bto.org (באנגלית)
  5. ^ Stevenson, Terry., Field guide to the birds of East Africa : Kenya, Tanzania, Uganda, Rwanda, Burundi, London:T & A D Poyser, 2002
  6. ^ Tachymarptis melba (Alpine Swift), www.iucnredlist.org
  7. ^ Stromberg, Joseph. "This Bird Can Stay in Flight for Six Months Straight". Smithsonian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2017.