סולומון ביבו
 | |
| סולומון ביבו מושל אקומה וסגניו ב-1885–1886. סולומון ביבו מסומן כמספר 15 בתמונה | |
| לידה |
15 ביולי 1853 בראקל, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
4 במאי 1934 (בגיל 80) סן פרנסיסקו, ארצות הברית |
| מדינה |
גרמניה, ארצות הברית |
  | |
סולומון ביבו (באנגלית: Solomon Bibo; 29 באוגוסט 1853 - 4 במאי 1934) היה איש עסקים יהודי אמריקאי יליד פרוסיה. התפרסם בתור "היהודי שכיהן כראש שבט אינדיאני".
חייו ומשפחתו בפרוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולומון ביבו נולד ב-1853 בעיירה בראקל שבפרוסיה (כיום במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה) למשפחה יהודית, השישי מבין 11 ילדים. אביו, יצחק ביבו, עבד כמורה וחזן בעיירה.
סבו לוקאס רוזנשטיין, אביה של אימו בלימנכן, עזב את פרוסיה לאמריקה ב-1812 כדי שלא יצטרך להתגייס לצבא. רוזנשטיין התאהב בארץ מגוריו החדשה, אך כעבור שמונה שנים הוא חזר לפרוסיה כדי למצוא לעצמו אישה. למרות רצונו העז לשוב לאמריקה, אשתו מיאנה להיפרד ממשפחתה, והם נשארו בפרוסיה. אך הסב נהג לספר לבני משפחתו סיפורים על ימיו המופלאים באמריקה, ונטע בהם אהבה למקום.
בסביבות 1860 החליט בנו של לוקאס, יוזף רוזנשטיין, דודו של סולומון, להגר לארצות הברית, והוא השתקע בניו מקסיקו, שאז עדיין הייתה טריטוריה תחת שלטון הממשל הפדרלי. יוזף נפטר כעבור חמש שנים ונקבר בניו מקסיקו. לא עבר זמן רב וב-1866 הלכו בדרכו של דודם שניים מנכדיו של לוקאס, סימון ונתן ביבו, אחיו הבוגרים של סולומון. השניים השתקעו בעיר סנטה פה שבניו מקסיקו, שם עבדו בחברת הסחר של משפחת שפיגלברג, משפחה יהודית ממוצא גרמני שנתן ביבו הכיר עוד מצעירותו. כשצברו שני האחים די ניסיון בעסקים, הם עברו לעיירה סבּוייטה (באנגלית Cebolleta), שם הקימו תחנת סחר עם האוכלוסייה האינדיאנית המקומית. ב-1869, בעודו בן 16, עזב סולומון אף הוא לארצות הברית לחבור עם אחיו. לאחר מספר חודשים בחוף המזרחי שבהם למד אנגלית, הוא הצטרף כשותף לעסק של אחיו בניו מקסיקו.
מעורבותו עם האקומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחים ביבו היו יחסים טובים עם האינדיאנים איתם סחרו. סולומון בפרט יצר קשר הדוק עם תושבי הפואבלו (ישוב אינדיאני) של שבט אקומה (באנגלית Acoma Pueblo), שכינו אותו בתואר הכבוד "דון סולומונו". בדצמבר 1882 פתח סולומון תחנת סחר (חנות) על אדמתם של האקומה. הוא התיידד עם בני השבט, למד את שפתם, והכיר את אחת מבנות השבט, קתולית בשם חואנה ואייה (בספרדית Juana Valle), נכדתו של מושל השבט לשעבר. אף על פי שבני השבט לרוב התנגדו לנישואים מחוץ לשבט, באופן נדיר התירו לזוג להינשא, וחתונתם נערכה ב-1 במאי 1885. טקס הכלולות נערך על פי מסורת אינדיאנית תחת השגחתו של כומר קתולי. הזוג נישא שוב ב-30 באוגוסט של אותה שנה על ידי שופט מחוזי, כנראה כדי לבסס את נישואיהם באופן חוקי. אף על פי שהזוג לא נישא על ידי רב, סולומון דבק במסורתו היהודית, ואשתו אימצה נוהגים יהודים אף היא. נישואיו הקנו לביבו מעמד של חבר שווה זכויות בשבט האקומה.
נישואיו של ביבו וכניסתו לשבט האקומה אירעו על רקע סכסוך שנבע מעסקיו של ביבו עם האקומה. ב-1884 שכר ביבו את כל אדמתם של בני השבט לתקופה של שלושים שנה. לטענתו, היה זה כדי להגן על השבט מפני סוחרי קרקעות שזממו לנצלם ומהממשל הפדרלי שאיים להפקיע את אדמותיהם. פדרו סנצ'ז, הסוכן לענייני אינדיאנים (באנגלית Indian agent) האחראי על האקומה, הביע דעה שביבו עצמו ניצל את השבט ושכר את אדמתם במחיר נמוך. סנצ'ז ערך מפגש עם מנהיגי האקומה, ולטענתו הנוכחים בישיבה הודו שההסכם עם ביבו נחתם ללא הסכמתם, למעט מושל השבט, שהודה שהוא הסכים לחוזה, אך הסביר שהוא לא הבין נכון את החוזה שביבו הציע לו, וחשב שהוא דן רק בחלק מאדמת השבט ולתקופה של שלוש שנים, לא שלושים. ביבו מנגד טען שלסנצ'ז לא היה מתרגם בעת שנפגש עם זקני השבט, ושתיאורו של טענותיהם אינו נכון. סנצ'ז וביבו ניהלו מאבק משפטי על תקפות החוזה שנמשך מספר שנים. אנשי השבט מצאו את עצמם בין הפטיש והסדן. מצד אחד, הם חששו לאבד את קשרי המסחר שיצרו עם ביבו, ומצד שני הם פחדו מאיומיו של סנצ'ז שהממשל הפדרלי יענישם אם יקיימו את החוזה. ב-1888, לאחר שסנצ'ז הוחלף בנציג חדש, פסק בית המשפט לזכותו של ביבו. בשיא המאבק נהיה ביבו חבר בשבט על רקע נישואיו. סנצ'ז טען שהנישואים היו פיקטיביים ונועדו לחזק את טענותיו של ביבו לאדמותיהם של האקומה. הסיבה מדוע הסכימו האקומה שלא כמנהגם בעבר לאפשר לביבו להתחתן עם בת שבט אינה ברורה, וייתכן שהם אכן יזמו את הנישואים כדי לסייע לביבו במאבקו המשפטי. עם זאת, סולומון וחואנה היו נאמנים זה לזה, הקימו משפחה, וחיו חיי זוגיות מלאים עד סוף ימיהם.
ב-1885, אותה שנה בה נישא סולומון לחואנה ונהיה לבן שבט, מינתה אותו מועצת חכמי דת לתפקיד מושל השבט, מינוי לתקופה של שנה. תפקיד זה היה מקביל לתואר ראש שבט אצל שבטים אינדיאנים אחרים, ומכאן הכינוי "היהודי שנהיה לראש שבט אינדיאני" שדבק בביבו. ייתכן שהמינוי נועד לחזק את ידו של ביבו במאבקו המשפטי, אך אין עוררין שביבו מילא את תפקידו בנאמנות. בין היתר, ביבו פתח בית ספר ושכר את המורה הראשון שילמד בו. ביבו מונה כמושל עוד שלוש פעמים, וכיהן ארבע שנים סך הכל. ב-1888, לאחר שזוכה בבית-משפט, הסכים הממשל הפדרלי להכיר בו רשמית כמושל השבט.
לאחר היותו מושל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביבו נשאר פעיל בשבט גם לאחר כהונתו, אך הסתכסך עם בני שבט אחרים על רקע תוכנית הלימודים בבית הספר שהקים. כעבור מספר שנים החליטו ביבו ומשפחתו לעזוב את השבט, כנראה בגלל המריבות להן נקלע וגם בגלל רצונו להקנות לילדיו חינוך יהודי. תחילה עברו לעיר סנטה פה, ומשם עברו לסן פרנסיסקו. בסן פרנסיסקו השתייכה המשפחה לבית הכנסת עמנואל. ידוע שבנם הבכור עלה לתורה כבר מצווה בבית הכנסת אוהבי שלום, ובנם הצעיר קיבל חינוך דתי בבית הכנסת עמנואל. המשפחה פתחה חנות מכולת, אך המשיכה להתפרנס גם מחנויותיו של ביבו שנותרו בניו מקסיקו. עם זאת, הקשר של המשפחה עם שבט האקומה נותק. ב-1920 נידה שבט האקומה את ביבו מאדמתו, ואף סירבו לאפשר לו לחזור לחיק השבט.
ביבו נפטר ב-1934, ונקבר בבית קברות יהודי בעיירה קולמה שבקליפורניה. אשתו, שנפטרה ב-1941, נקברה לידו.
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעתם של ההיסטוריונים שתיעדו את חייו של סולומון ביבו, השפעתו כמושל מדינת האקומה הייתה זניחה. מפעלו רוכז באזורים נידחים, ולכן להחלטותיו לא הייתה משמעות גדולה על הנעשה בניו מקסיקו. מעבר לכך, כוונותיה של הממשלה הפדרלית כלפי השבטים האינדיאנים באזור אותו סיפחה היו הרות גורל מכדי שאדם אחד היה יכול לשנותם, וספק אם עתידם של האקומה היה נראה שונה תחת מושל אחר. עיקר תהילתו של ביבו נבעה מהעובדה שהוא הצליח להתברג להנהגת שבט אינדיאני שנטה להיות סגור כלפי זרים. בפרט, העובדה שמהגר יהודי אירופאי כמו ביבו הפך למושל של שבט אינדיאני סיפקה דוגמה מיוחדת במינה לאלו שטענו, כפי שסבו של סולומון סיפר לנכדו בזמנו, שבאמריקה אדם יכול לעשות כל מה שרק ירצה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סנדרה לאה רולינס, Solomon Bibo, Jewish Indian Chief, בביטאון Western States Jewish History, יולי 1969.
- מיכאל פלדברג, הערך סולומון ביבו באתר "הספרייה היהודית הווירטואלית" (באנגלית)
- גורדון ברוניצקי, Solomon Bibo: Jew and Indian at Acoma Pueblo , ניו מקסיקו מגזין, אוגוסט 1990.
- מרק סימונס, Solomon’s Story: The Jewish Man Who Governed a Pueblo, בביטאון New Mexico Jewish Historical Society, דצמבר 2005.
- פלויד פירמן, The Impact of the Frontier on a Jewish Family: The Bibos, בביטאון Southwest Jewish Archives, סתיו 1988 - מאמר על משפחת ביבו.
- אושי דרמן, סיפורו של הצ'יף היהודי שעמד בראש שבט אינדיאני, בלוג בית התפוצות, מרץ 2019