סמוייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמוייד
Samoyed 600.jpg
קבוצה שפיץ וטיפוסים פרימיטיבים
ארץ מקור צפון-מערב רוסיה (סיביר)
משקל 25 ק"ג
גובה

זכרים: 57 ס"מ

נקבות: 53 ס"מ
תוחלת חיים 14 שנים
תיאור גופו של הסמוייד מוצק, וגבו שרירי, הראש משולש והזנב ארוך ומסתלסל. הוא בעל פרווה מלאה וכפולה. צבעה של הפרווה, הוא ברוב המקרים לבן, אך ייתכנו גם צבעים קרמיים אך למרות זאת תקן הגזע קובע כי הוא צריך להיות לבן.
אופי חכם, מסור, ידידותי, נמרץ, בעל ביטחון עצמי, סתגלן, עצמאי ועקשן.
שימוש שעשועים.
אילוף הסתגלות נמוכה

הסמוייד הוא גזע של כלב הבית השייך לקבוצת כלבי השפיץ.

החיוך האופייני לכלבי הסמוייד

היסטוריה של הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו לקוח משם השבט "סמוייד", שמוצאו בטונדרה, המשתרעת לחופי אוקיינוס הקרח הצפוני מהים הלבן במערב ועד להרי סיביר במזרח. הכלב שימש לשמירה על עדרי איילים, הובלתם, גרירת מזחלות ושמירה מפני חיות טורפות. בעליהם התנהגו אליהם כאל בני בית, וחלקו איתם את מזונם וביתם, גורם שהשפיע מאוחר יותר על האופי הידידותי של הסמוייד, אך בנוסף קיימים שבטים בסיביר שהיו מוציאים אותם למסעות ארוכים, כשמזונם היחיד היה חבריהם למסע אלו שמתו מחולשה או מחלה.

מבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופו של הסמוייד מוצק, וגבו שרירי, הראש משולש והזנב ארוך ומסתלסל. הוא בעל פרווה מלאה וכפולה. צבעה של הפרווה, הוא ברוב המקרים לבן, אך ייתכנו גם צבעים קרמיים אך למרות זאת תקן הגזע קובע כי הוא צריך להיות לבן. גובהו של הזכר מגיע ל-57 ס"מ וגובהה של הנקבה מגיע ל-53 ס"מ. משקלו הממוצע כ-25 ק"ג ותוחלת החיים הממוצעת - כ-14 שנים.

אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמוייד הוא כלב חברותי מאוד, גם כלפי כלבים אחרים, ומתאים במיוחד עבור ילדים קטנים. הוא חכם, מסור לבעליו, נמרץ עד גיל מתקדם, בעל ביטחון עצמי רב, מסתגל בקלות, אך עם זאת גם עצמאי ומאוד עקשן. בגלל תכונות אופי אלו, הסמוייד לא תמיד יתאים ככלב שמירה (בגלל החברותיות הרבה שלו, גם כלפי זרים) ובגלל עקשנותו זקוק לחינוך ואילוף קפדניים בשנותיו הראשונות. כינויו של הגזע הוא "סם המחייך" או ״סמיילי״ בגלל מיקום העיניים ביחס לפה וצורת המשיכה של הפה לאחור שנראים כמו הבעת חיוך, התואמת לאופיו החברותי. נדיר מאוד למצוא סמוייד תוקפני. לסמוייד יצא שם של כלב לא אינטילגנטי בגלל האילוף הקשה שלו וחוסר היכולת שלו לקלוט תרגילים חדשים וכד׳, אך למעשה הסמוייד הוא כלב חכם במיוחד. הקושי באילוף נובע מעקשנותו ומהביטחון העצמי הרב שלו. דגש חשוב נוסף בגידול הסמוייד כחיית מחמד, הוא הצורך בתשומת לב רבה ופעילות. הסמוייד הוא כלב פעיל ונמרץ מאוד, והוא צריך להוציא אנרגיה לעתים קרובות.

טיפול ובעיות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של הסמוייד הוא בארצות צפוניות וקרות, כך שהוא רגיל למזג אוויר קר וטמפרטורה נמוכה. לכן, בימים ובאזורים חמים, יש צורך לדאוג לו לאזור נעים ולהניחו בפנים הבית הממוזג. לרוב מומלץ לא לספר אותו בכלל, במיוחד לא על ידי גילוח. עם זאת, טיפול לא נכון בחום הקיץ עלול להוביל לבעיות עור.

בעיות בריאות

גור סמוייד

בגלל המגוון הגנטי המצומצם של הסמוייד הוא עלול לסבול ממספר מחלות, ביניהן בעיות עיניים ובעיות אגן גנטיות, אליהן יש לשים לב ולעקוב אחר מצבו הבריאותי. כמו כן, החזקת סמוייד בסביבה חמה מדי עשויה, כאמור, לגרום לבעיות עור, בעוד הזנחה כללית וטיפול לקוי עלולים להביא אף לבעיות של סוכרת.

הגזע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגזע הגיע לישראל החל משנות ה-70 של המאה ה-20. רוב הגזעים שהגיעו לארץ התבססו על כלבים מבתי גידול מקנדה ומארצות הברית. בשנת 1994 נרשמו בארץ כ-700 כלבי סמוייד. כלב הסמוייד הוא הסמל של החוג הישראלי לכלבי שפיץ ושל אגודת כלבי השפיץ הישראלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]