ססיליה מיירליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ססיליה מאירליס)
ססיליה מיירליס
ססיליה מיירליס
ססיליה מיירליס
לידה 7 בנובמבר 1901
ריו דה ז'ניירו, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בנובמבר 1964 (בגיל 63)
ריו דה ז'ניירו, ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברזיל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פורטוגזית, פורטוגזית ברזילאית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי מודרניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Fernando Correia Dias (24 באוקטובר 19221935) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Maria Fernanda עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס ז'בוטי
  • פרס מאשאדו די-אסיס עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ססיליה בנוידאס דה קרבאליו מאירלס (בפורטוגזית: Cecília Benevides de Carvalho Meireles; ריו דה ז'ניירו, 7 בספטמבר 1901 – ריו דה ז'ניירו, 9 בספטמבר 1964) הייתה משוררת, סופרת, מורה, עיתונאית וציירת ברזילאית. היא נחשבת על ידי רבים כסופרת הגדולה הראשונה של הספרות הברזילאית והקול הנשי המרכזי בשירה הברזילאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאירלס נולדה בריו דה ז'ניירו ב-7 בנובמבר 1901. אביה נפטר בטרם נולדה ואמה מתה כאשר היא הייתה רק בת 3 (1904). מיירלס גדלה אצל סבתה, ז'סינטה גרסיה בנוידאס. היא למדה בבית ספר אסטאסיו דה סה בריו דה ז'ניירו עד כיתה ה' ואף הוענקה לה מדליה על הישגים יוצאי דופן על ידי המשורר הידוע אולבו בילק, מחשובי משוררי ברזיל. ב-1917 היא סיימה את לימודי התיכון ב"מכון לחינוך" של ריו דה ז'ניירו.[1][2]

במהלך הקריירה הספרותית שלה פרסמה מאירלס למעלה מ-50 עבודות מסוגים שונים. ביניהם מאמרים, אסופות שירה, רומנים וספרי ילדים. היא גם כתבה רשימות עבור מרבית המגזינים והעיתונים היוצאים לאור בריו דה ז'ניירו.

יצירותיה הושפעו בעיקר מהזרם המודרניסטי, אך ניתן להבחין גם בהשפעות של זרמים נוספים כגון סימבוליזם, ריאליזם ורומנטיציזם. ב-1938, זכתה ססיליה מאירלס בפרס אולבו בילאק לשירה מטעם האקדמיה הברזילאית לשפה ולספרות, עבור ספרה "מסע" [Viagem]. ב-1934 כאשר שימשה כמורה ייסדה מיירלס את ספריית הילדים הראשונה בריו דה ז'ניירו.[3][4]

עבודתה בחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמחנכת, בתחילת הקריירה שלה לימדה מיירליס בבתי ספר יסודיים. בין 1935 ו-1938 מאירלס לימדה באוניברסיטת ברזיל, היום האוניברסיטה הפדרלית של ריו דה ז'ניירו. היא גם העבירה הרצאות באוניברסיטת טקסס ב-1940, על ספרות ותרבות ברזילאית.[3]

עיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאירליס עסקה גם בכתיבה עיתונאית בנושאי כלכלה בין השנים 1930 ו-1931 כאשר כתבה עבור המגזין "אקונומיק אבזארוור" (Observador Econômico). במהלך שנות ה-30 ו-40, כתבה מיירליס מאמרים רבים על חינוך בעיתונות. היה לה טור קבוע ב"חדשות היום" (Diário de Notícias) של ריו דה ז'ניירו עם חדשות, מאמרים וראיונות, בשם קמאנטריו (Comentátio). מיירליס כתבה טור שבועי בשם "מורים ותלמידים" (Professores e Estudantes) עבור עיתון "הבוקר" (A Manhã), אחד מהעיתונים הנפוצים ביותר בריו דה ז'ניירו באותה תקופה.[5][4]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאירלס החלה לכתוב שירה כשהייתה כבת 9. היא פרסמה את ספר השירה הראשון שלה "אספקטרוס" (Espectros) ב-1919, כאשר הייתה רק בת 18. הספר מכיל שבע סונטות שהושפעו מאוד מהתנועה הסימבולית. לאחר 14 שנות הפסקה מפרסום שירים, פרסמה מאירלס את אחת מבודותיה הגדולות, "מסע" (Viagem) ב-1939. שסימנה את בגרותה הפואטית. יופייה של שירתה הביא לה הכרה רבה הן מצד הקוראים והן מצד הממסד הספרותי. היצירה זכתה בפרס השירה ע"ש אולבו בילאק מטעם האקדמיה הברזילאית לשפה ולספרות, והיא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס זה. מאירלס הייתה קתולית, וגם כתבה שירים רבים שעסקו בדמויות הקדושים בנצרות, כמו "הרומנטיקה של סנטה ססיליה" (O Romance de Santa Cecília).[4]

ספרות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאירלס כתבה שירים, ספרי ילדים וספרי לימוד המשמשים בבתי ספר רבים ברחבי בריו דה ז'ניירו. לתפקידה כמחנכת וכסופרת, העוסקת בנושאי ילדות, נודע מקום חשוב בהתפתחות ספרות הילדים הברזילאית ובדיונים על חינוך ילדים. ב־1934 הקימה ססיליה מאירלס את ספריית הילדים הראשונה בארץ, והביאה לשירת הילדים את המוזיקליות האופיינית של יצירותיה.[6]

מסעותיה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיירליס נהגה לבקר ולהרצות במקומות רבים בעולם, לרבות ארצות הברית, מקסיקו, הודו, צ׳ילה, פורטוגל, איטליה וישראל. היא כתבה יומני מסע וספרי שירה רבים במהלך מסעותיה. אהבתה הגדולה למסעות באה ליד ביטוי גם בזכרונותיה: "לטייל משמעותו התבוננות בדרך ולחוות אותה בכל חיותה, ואם אפשר למלוא עומקה, בנוסף לטייל היא צורה נוספת של מדיטציה". (תרגום הזכרונות "שחר באוויר" Madrugada no Ar).[7]

ציור של ססיליה מאירליס בליסבואה, פורטוגל
צ'ילה
ב-1952 מאירלס מונתה לחברת במסדר הכבוד של צ׳ילה וב-1964 לאחר מותה ספריית ססליה מאירלס נפתחה בעיר ולפראיסו בצ'ילה.[8][9]
הודו
מיירליס ביקרה בהודו ב-1953, כאשר היא הוענק לה תואר חברת כבוד במכון ואסקו דה גאמה בגואה על ידי אוניברסיטת דלהי. מיירליס כתבה אסופת שירים אימפרסיוניסטים "שירים שנכתבו בהודו" (Poemas escritos na índia), שנכתבו בהשראת הערים מומבאי, דלהי, פטנה, קולקטה, קוטאק ובנגלור כמו גם בהשראת האישים ההודיים מהטמה גנדי, רבינדרנאת טאגור, סארוג'יני נאידו, וינובה בהווי, ג'ווהרלל נהרו ואחרים.[10]
ישראל
בשנת 1958 התארחה מאירלס בסדרת כנסים בישראל, והייתה לה הזדמנות לבקר באתרים קדושים רבים, שעוררו אצלה רגשות עמוקים. בשנת 1963 זכתה מאירלס בפרס "ז'בוטי" על ספר שכתבה עם תרגום שירים רבים שנכתבו על ידי משוררים ישראלים, כגון "מגש הכסף" של נתן אלתרמן ו"משירי הבן האובד" של לאה גולדברד.[11]
בביקורה בישראל, מאירלס הפגינה ידע נרחב על הגאוגרפיה והתרבות של הארץ, כמו גם על השפה העברית. בשיר "מפת ישראל", היא משווה את צורת ישראל עם האות העברית נו"ן סופית ומתארת מקומות שונים בישראל כמו הנגב וים המלח.
בשנת 2008 הקימה תנועת נעמת מברזיל מעון יום על שם ססיליה מאירלס בתל אביב, ישראל.[12]

אותות כבוד בהם זכתה והנצחת מורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משכן אמנויות ע"ש ססיליה מאירליס
  • 1939 - פרס אולאבו בילאק מהאקדמיה הברזילאית לספרות.
  • 1942 - מאירלס התמנתה לחברת כבוד בקבינט הפורטוגזי לקריאה.
  • 1962 - פרס תרגום לתיאטרון הוענק לה על ידי האגודה הברזילאית לביקורת האמנות.
  • 1963 - פרס ז'בוטי הוענק לה עבור התרגום לספר פואמות ישראליות (Poemas de Israel)
  • 1964 - פרס ז'בוטי לשירה הוענק לה עבור ספרה סולומברה (Solombra)
  • 1965 - קבלה את הפרס מאשאדו די-אסיס
  • 1989 - לאחר מותה הבנק של ברזיל הנציח את דמותה על שטר 100 קורזאדו חדש (המטבע הברזילאי באותו תקופה).[13][5][14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ססיליה מיירליס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Catarina Oliveira, Cecília Meireles, info escola (בפורטוגזית)
  2. ^ The Editors of Encyclopaedia Britannica, Cecília Meireles, Encyclopaedia Britannica (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Cecília Meireles, ebiografia (בפורטוגזית)
  4. ^ 1 2 3 Vida e obra de Cecília Meireles, Mundo Educação
  5. ^ 1 2 Resumo sobre Cecília Meireles, Resumo Escola (בפורטוגזית)
  6. ^ Cristiane Silva Méllo, Maria Cristina Gomes Machado, AS CONTRIBUIÇÕES DE CECÍLIA MEIRELES PARA A LEITURA E A LITERATURA INFANTIL
  7. ^ Karla Renata Mendes, A viagem em Cecília Meireles: aventuras líricas através da crônica
  8. ^ número 15-16, memoria chilena - Biblioteca Nacional de Chile (בספרדית)
  9. ^ Antônio Miranda, Brazilian Poetry, antonio miranda (באנגלית)
  10. ^ Cecília Meireles e a Índia (בפורטוגזית)
  11. ^ Poetry and the Realm of the Public Intellectual: The Alternative Destinies of Gabriela Mistral, Cecilia Meireles, and Rosario Castellanos, Routledge, 2007
  12. ^ נעמת, בית סיסיליה
  13. ^ Daniela Diana, Cecília Meireles, toda matéria
  14. ^ Cecília Meireles, Globo Educação (בפורטוגזית)