ספא ומארווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספא ומארווה (באנגלית: Safa and Marwa, בערבית: الصفا والمروة, בתעתיק מדויק: אלצפא ואלמרוה) הן שמות של שתי גבעות קטנות הממוקמות במתחם המסגד הגדול של מכה שנמצא בערב הסעודית ושמו "אל חראם". שתי הגבעות הללו מהוות מקום חשוב מאוד באסלאם.

ספא ממוקמת בערך כ-100 מטרים מן הכעבה, אשר נחשב למוקד התפילה עבור המוסלמים, לעומת זאת, מארווה נמצאת בערך כ-350 מטרים מהכעבה. המרחק בין ספא ומארווה הוא בערך 450 מטר, לפיכך 7 הפעמים הלוך ושוב שוות ל-3.2 קילומטרים. המוסלמים נוהגים להגיע אליהן הלוך ושוב 7 פעמים, במהלך טקס העלייה לרגל טקסי החג' והעומרה.

דרך התנועה בין ספא ומארווה לצד אבן הקעבה

הסיפור מאחורי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האסלאם, יש כמה גרסאות לסיפורן של  ספא ומארווה. לפי הגרסה הראשונה של הסיפור, איבראהים הנביא הצטווה על ידי אללה להביא את אשתו, הגר, ואת בנו איסמאעיל אל אזור ספא ומארווה ולעזוב אותם שם.

כיוון שאיבראהים היה נביא אללה, הוא צריך היה למלא את הוראותיו. הוא עזב את הגר ואת איסמאעיל לבד במדבר רק עם כד מים. כשהמים בכד נגמרו, איסמאעיל התחיל לבכות מרוב צמא, והגר דאגה לבנה והתחילה בחיפושים אחר מים עבורו. כדי להקל על חיפושיה היא השאירה את בנה מאחור, וטיפסה במהירות על הגבעה הראשונה: "ספא", כדי להשקיף על הסביבה, לאחר שלא ראתה דבר, הלכה במהירות לגבעה השנייה "מארווה" כדי להמשיך בחיפושים.

בזמן שהגר הייתה על הגבעות, היא הצליחה לראות את בנה איסמאעיל ולדעת שהוא בטוח, אך כשהייתה בעמק שבין הגבעות היא לא הצליחה לראותו, הגר צעדה בדרך זו שבע פעמים בחום הכבד לפני שחזרה לבנה. משחזרה היא שמעה קול. זה היה המלאך גבריאל שהיה ליד עמדת מים. היא חיפשה מים מתחת לכנף המלאך ולפתע מצאה. היא שתתה מהמים והניקה את בנה.

גרסה נוספת בתרבות האסלאם מספרת שכאשר הגר הייתה במארווה היא הסתכלה אל עבר בנה הבוכה והבחינה כי לאחר שרקע ברגליו על האדמה נבע במקום זה מעיין מים קטן. הגר רצה נרגשת ושמחה אל עבר מעיין המים וכאשר הגיעה מנעה מהמים להתפשט בעזרת ידיה באומרה "צים צים" (מילה בערבית שמשמעותה "להתאסף"). כתוצאה מכך, אללה החיה את עמק המים הקדוש הזה, ולאחר מכן מספר שבטים ערביים התיישבו שם.

עמק המים הזה ידוע כיום בתרבות הערבית כ"באר זמזם", מיליוני עולי רגל מכל העולם מגיעים אל הבאר במהלך טקסי העלייה לרגל ושותים מהמים שבו.[1][2][3]

החג', הסעי והעומרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלייה לרגל למכה המכונה "חג'" (נקראת גם "העלייה הגדולה") היא אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם (חמשת עמודי האסלאם). גברים ונשים מוסלמים מחויבים לקיים מצווה זו לפחות פעם אחת בחייהם, ולעלות אל העיר מכה, העיר הקדושה ביותר למוסלמים.

אחד הטקסים החשובים במהלך החג' נקרא "סעי", מבחינה לשונית, המילה סעי נלקחת מהפועל הערבי סעא سعى Sa’a, שמשמעותו בשפה הערבית "ללכת", "לחתור" או גם "לרדוף". המשמעות היא ללכת בין הגבעות ספא ומארווה 7 פעמים בסך הכל. ביצוע טקס הסעי (באנגלית: Sa'i) משמש להנצחת החיפוש של הגר עבור מים לבנה ואת רחמיו של אללה במענה לתפילותיה של הגר, בטקס עצמו העולים לרגל עושים את דרכם בהליכה מספא אל מארווה 7 פעמים הלוך ושוב.

הטיילת כולה מכוסה בתמונות רבות והיא מחולקת לארבע סמטאות, כאשר כל סמטה היא רק לכיוון אחד, ושתי הסמטאות הפנימיות מיועדות לקשישים, לנכים ולאנשים בעלי מוגבלויות.

בטקס העומרה נוהגים לעלות לרגל אל הכעבה במכה ולכמה אתרים שלידה. כמו כן, היא מכונה גם "העלייה הקטנה".

החלק המרכזי השמור עבור קשישים ונכים
הולכים מספא אל מארווה
חוזרים ממארווה אל ספא

[2][3][4]

המסגד הגדול של מכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את שלושת הטקסים האלה מבצעים סמוך למסגד הגדול של מכה, הנמצא באזור חג'אז שבערב הסעודית, ונקרא גם "מסגד אל-חראם". המסגד מקיף את הכעבה ואת ספא ומארווה, והוא נחשב למסגד הגדול בעולם כיום. המסגד, הכולל חצר מרכזית מלבנית המוקפת באזורי תפילה מכוסים, הוא האתר של כמה עליות לרגל.

עולי הרגל מבצעים את שני הטקסים ("טוואף" ו-"סעי") בתוך חצר זו.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mohammed al-Harbi, IN PICTURES: The story of a Muslim ritual with roots dating back 5,000 years, Al Arabiya, ‏Saturday 06 January 2018
  2. ^ 1 2 As-Safa and Al-Marwah, Islamweb, ‏04/09/2010
  3. ^ 1 2 History of Safa and Marwa, Al-khair
  4. ^ מתיה קם, העלייה לרגל באסלאם – החג', מטח
  5. ^ Great Mosque of Mecca, britannica