לדלג לתוכן

באר זמזם

באר זמזם
زمزم
מידע כללי
סוג באר מים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מכה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ערב הסעודית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 21°25′21″N 39°49′35″E / 21.422568°N 39.826524°E / 21.422568; 39.826524
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הכניסה לבאר זמזם
מים מזמזם בבקבוק פלסטיק להפצה לא מסחרית בפקיסטן. הפצת מים בצורה זו נהוגה בפקיסטן בין חברים ובני משפחה של השבים מחאג' ומעומרה

באר זמזםערבית: زمزم) היא באר מים הנמצאת במסגד אל-חראם במכה ערב הסעודית, 20 מטרים מזרחית לכעבה. על פי המיתולוגיה האסלאמית (אנ') נוצרה הבאר בצורה נסית על ידי אלוהים לפני אלפי שנים כאשר ישמעאל בן אברהם יחד עם אמו הגר היו במדבר וצמאו למים. מיליוני מאמינים מבקרים בבאר מדי שנה במסגרת החג' והעומרה ושותים ממימיה.

עומקה של באר זמזם כ-30 מטרים וקוטרה 1.08 עד 2.66 מטר.

על פי המסורת המוסלמית נגלתה הבאר להגר, אשתו השנייה של אברהם ואמו של ישמעאל. במצוות אלוהים מותיר אברהם את אשתו ובנו במדבר ליד מכה. הגר מחפשת נואשות מים לבנה הפעוט, אך לא מוצאת. היא רצה שבע פעמים הלוך ושוב בין הגבעות של אל-ספה ואל-מארווה. בינתיים ישמעאל בוכה ומגרד את האדמה עם רגלו, ולפתע יצאו מים מתחת לרגלו. קיימות גרסאות נוספות לסיפור, שבהן אלוהים שולח מלאך, גבריאל, שמכה באדמה עם עקבו (או כנפו) ומשם פורצים המים.[1]

המוסלמים מחקים את חיפושה של הגר אחר מים כשהם רצים בין שתי הגבעות בכל עת שהם מבקרים בעיר מכה.

משמה של הבאר נוצרה השבועה הערבית "בחיאת זמזם", ששובשה בעברית לביטוי "בחייאת זומזום".[2]

על פי המסורת המוסלמית בנה אברהם את בית אללה סמוך לבאר, בהמשך למבנה קדום יותר שבנה אדם, ושכיום נקרא הכעבה. באר זמזם נמצאת כ-20 מטרים מזרחית לכעבה.

בעבר היו בבאר שני בורות, אחד לשתייה ואחר לרחיצה דתית.[1] בתקופת החליף אל-מנסור העבאסי, הוקמה כיפת שיש מעל הבאר. ב-775 אל-מהדי הקים מחדש את הבאר, נבנתה כיפת טיק עם כיסוי פסיפס. כיפה קטנה חיפתה על הבאר, ואחרת גדולה יותר על חדר המתפללים. ב-835 שופץ המקום והכיפה צופתה בשיש בתקופת אל-מעתצם.

ב-1417, בתקופת הממלוכים, נפגע המסגד משריפה ונדרש שיפוץ. המקום שופץ ב-1430 ופעם נוספת ב-1499.

ב-1915 בתקופת שלטונו של הסולטאן העותמאני עבדול חמיד השני, נעשה שיפוץ נוסף במקום, והמבנה שבו נמצא זמזם הועבר ממקומו על מנת להקל על המוני המתפללים לקיים טוואף ולהקיף את הכעבה. מי הבאר מוזרמים לחלקו המזרחי של המסגד, ונגישים בצורה נפרדת לגברים ולנשים.

ערב הסעודית אוסרת על ייצוא מסחרי של מי זמזם מחוץ לממלכה. הסוכנות הבריטית לפיקוח על מזון (Food Standards Agency) הזהירה בעבר לגבי טיב המים מבאר זמזם שמיוצאים בצורה לא חוקית בטענה שהם מכילים רמות גבוהות של ארסן.[3] טענות דומות על ייצוא לא חוקי של מי זמזם עלו גם באיחוד האמירויות הערביות.[4] ב-2001 התפרסמה תוכנית של ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית לייבא את מי זמזם להר הבית, אך תוכנית זו טורפדה על ידי ישראל וירדן.[5][6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באר זמזם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Mahmoud Isma'il Shil and 'Abdur-Rahman 'Abdul-Wahid. "Historic Places: The Well of Zamzam". אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 2008. נבדק ב-6 באוגוסט 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ רוביק רוזנטל, המילה המזמזמת
  3. ^ "Zam Zam water warning". UK Food Standards Agency. אורכב מ-המקור ב-9 בדצמבר 2010. נבדק ב-4 במאי 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Kazmi, Aftab (4 במאי 2011). "UAE residents told to avoid buying Zam Zam water". gulfnews.com. נבדק ב-5 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ נדב שרגאי, התוכנית: להביא מים קדושים ממכה להר הבית, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2001
  6. ^ נדב שרגאי, על לוע של הר געש, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2017