ספנדרל (ביולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בביולוגיה, ספנדרלאנגלית: spandrel) הוא תכונה פנוטיפית שהיא תוצר לוואי של האבולוציה של מאפיין אחר, בניגוד לתכונה שהיא תוצר של ברירה טבעית.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספנדרל אדריכלי: עיטור השטח שנוצר בין הקשת למסגרת

המונח נטבע על ידי סטיבן ג'יי גולד וריצ'רד לוונטין שהשתמשו בתיאור הספנדרל כמשל. הספנדרל הוא המרווח שבין הקשת ובין המסגרת האנכית והאופקית בה היא מצויה, בבנייה באדריכלות ימי הביניים, מרווח שהתמלא בעיטורים באדריכלות הרנסאנס. מילוי זה, לטענת גולד ולוונטין היה לא כתוצאה משיקולי צורך אלא כתוצאה מניסיון לעצב את הרווח שבין הקשת ובין המסגרת. באותו אופן, לטענת גולד ולוונטין, קיימות התפתחויות אבולוציוניות שאינן נובעות מהתאמה לסביבה ומעקרון הברירה הטבעית.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איברים רבים בגופיהם של בעלי חיים התפתחו מ"ספנדרל", כלומר שימשו לצורך מסוים, ולאחר מכן "התלבש" עליהם שימוש נוסף – שבהדרגה הפך לשימוש העיקרי. התפתחות כנפי הציפור נבררה באבולוציה כי הכנפיים שיפרו את קליטת חום השמש וחימום הגוף, אך בהדרגה החלו הכנפיים לשמש גם לתעופה, ושימוש משני זה הפך לשימוש עיקרי. משטחים נוקשים על ראשיהם וגבם של הטריצרטופס, הסטגוזאור ודינוזאורים צמחוניים אחרים הגדילו את שטח הפנים של הגוף וכך השתפרה קליטת חום השמש, אך בזכות קשיחותם החלו משטחים אלה לשמש גם כאיברי ניגוח בקרב. זנב הלוויתן, חלק מעמוד השדרה, התפתח לאור היתרונות שהיו לו עבור תנועת הלוויתן, אך עם הזמן החל לשמש גם כאמצעי לפיזור חום הגוף ולקירור הגוף. באותו אופן, השינוי במוח האנושי אפשר גיבוי למצבי עומס חום – הצורך המקורי שעליו ענה השינוי – אך בהמשך יצר שינוי זה קשרים רבים יותר בין נוירונים, וכך נוצרו תפקודים מנטליים מסוג חדש: שפה, תקשורת באמצעות סמלים ותודעה. הכמות יצרה איכות.[1]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד דוקינס טען שאין דרך לבדוק או להוכיח את תאוריית הספנדרל, כמו גם תורות אבולוציוניות אחרות שמתוות תהליכים שאינם כרוכים בהתאמה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כריסטופר מקדוגל, נולדנו לרוץ, אחוזת בית, 2013
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.