סטגוזאורוס

סטגוזאורוס
תקופה
	יורה עליון, 155–150 מיליון שנה לפני זמננו PreЄ Є O S D C P T J K Pg N
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
קבוצה:	דינוזאוריה
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	בעלי אגן דמוי עוף
תת־סדרה:	תיראופורה
אינפרא־סדרה:	סטגוזאוריה
משפחה:	סטגוזאוריים
סוג:	סטגוזאורוס
מינים
	S. armatus (מארש, 1877); S. stenops (מארש, 1887); S. sulcatus (מארש, 1887); S. longispinus (גילמור, 1914);
שם מדעי
	Stegosaurus; ‏מארש, 1877
שמות נוספים
	דירקודון; היפסירופוס;

אין לבלבל ערך זה עם הערך "סטגואורוס".

ערך זה עוסק בסוג של דינוזאור. אם התכוונתם למשפחה, ראו סטגוזאוריים. לאינפרא-סדרה, ראו סטגוזאוריה.

סטגוזאורוס (שם מדעי: Stegosaurus) הוא סוג של דינוזאור אוכל צמחים במשפחת הסטגוזאוריים שהתקיים בתקופה היורה באמריקה הצפונית. זהו אחד הדינוזאורים הידועים בציבור, הודות למראהו הייחודי הכולל שורה כפולה של לוחיות בצורת מחומש לאורך גבו וארבעה דוקרנים בזנב. שמו נגזר מיוונית ופירושו "לטאה מכוסה" או "לטאה בעלת גג". הוא נתגלה על ידי הפלאונטולוג האמריקאי הנודע עותניאל צ'ארלס מארש, שגם סיווג אותו ונתן לו את שמו.

מאפיינים

הסטגוזאורוס היה דינוזאור גדול למדי. בעבר הוערך שאורכו הגיע עד ל-12 מטרים (39 רגל) ומשקלו ל-5 טונות, אך ההערכות כיום היא שאורכו היה כ-9 מטרים (30 רגל) ומשקלו 2–3 טונות.^[1] אף על פי שהערכות אלה נמוכות יותר, הסטגוזאורוס עדיין היה הגדול שבמשפחת הסטגוזאוריים. שתי הגפיים האחוריות היו ארוכות מן הקדמיות. לאורך גבו וזנבו נמשכו שני טורים של לוחיות קרניות בצורת משולשים או מחומשים שעמדו זקופות. עד היום הפליאונטולוגים חלוקים בדעתם מה היה התפקיד של לוחיות אלה. להלן הסברות הנפוצות:

זיהוי תוך-מיני והתגנדרות, המשמש בין השאר לחיזור וקביעת מעמד.
הגדלת גודלו הנתפש של הסטגוזאורוס לצורכי יצירת רושם מרתיע.
ויסות חום (תרמורגולציה).

כיום יש נטייה לפסול את הסברה האחרונה ולאמץ את הראשונה. בעבר סברו הפלאונטולוגים שהלוחיות כיסו את גבו ושימשו מעין שריון, ומכאן השם "לטאה מכוסה", אך שיחזורים מודרניים מציבים את הלוחיות זקופות על גבו בשני טורים המסודרים בתבנית זיגזג.

מקצה זנבו של הסטגוזאורוס נזדקרו דוקרנים קוצניים וחדים,^[2] שהגנו עליו מפני אויביו, כגון האלוזאורוס - אחד הטורפים הגדולים של תור היורה. זנבו של הסטגוזאורוס היה גמיש וזריז במיוחד, ואפשר לסטגוזאורוס לשלוח מכות חזקות עם הדוקרנים שבקצהו אל עבר הטורף. הפלאונטולוג רוברט בקר מצא לכך הוכחה במאובנים: בנוסף למאובני סטגוזאורוס הוא גילה עצם אגן של אלוזאורוס שבה נקב גדול (שהיה בעבר פצע קטלני) שנגרם מדוקרן של סטגוזאורוס.^[3]

לוחיות הגב שימשו להרתיע את התוקף אך לא היו מערך הגנה יעיל מאחר שהיו שבירות ולא הוצבו על חלקיו החשופים באמת. בעת סכנה נפנף הסטגוזאורוס בזנבו כמעין אלה ועמד בתנוחה שלוחיות גבו יזהרו בשמש. ייתכן גם שהסטגוזאורוס הזרים דם בלוחיות כדי לשנות את צבען. כך נראה בעיני הטורף גדול יותר.

מוחו של הסטגוזאורוס היה קטן במיוחד, בגודל של אגוז ובמשקל של כ-80 גרם, ומבין המוחות הקטנים ביותר ביחס לגודל הגוף הכללי של בעל החיים. מוח זה היה מבין הגורמים העיקריים לסברה שהדינוזאורים היו יצורים טיפשים מאוד ומגושמים - סברה שכיום איננה עוד מקובלת.

הסטגוזאורוס היה צמחוני וניזון מצמחייה נמוכה.

בתרבות

הסטגוזאורוס הוא דינוזאור ידוע וקל לזיהוי, והוא כיכב בתרבות במספר ספרים, סרטים, משחקי מחשב, פארקי שעשועים וצעצועים שונים. בנוסף הוא המאובן הלאומי וגם הדינוזאור הלאומי של קולורדו.

השחזורים הראשונים לשלד הסטגוזאורוס היו שגויים עם לוחיות על הזנב ודוקרנים עבים הדומים למחטי קיפוד מעל הגב וסוף הזנב. בנוסף חשבו שהיצור היה יכול להזדקף על רגליו האחוריות ושהיה יצור איטי ובעל דם קר.

מראהו הפופולרי של הסטגוזאורוס מבוסס על ציוריו של צ'ארלס נייט מ-1891 בהתבסס על השלד. אף על פי שלא היה מושלם, דימוי זה היה הבסיס לסטגוזאורוס שנראה בסרט המפלצות קינג קונג מ-1933. בסרט הוא היצור הראשון שצוות החילוץ פוגש כאשר הם שטים לאי הגולגולת. הסטגוזאורוס שואג שם ומתנהג כמו קרנף עצבני. הוא מסתער על המחלצים ונורה למוות. הסטגוזאורוס היה גם אחד משלושת הדינוזאורים (לצד טירנוזאורוס ואיגואנודון) שהיווה מודל לגודזילה.

הסטגוזאורוס נראה בספרי "העולם שאבד" של ארתור קונאן דויל, בספר "טרזן בבטן האדמה" של אדגר רייס בורוז ובספר "The Shy Stegosaurus of Cricket Creek" העוסק בסטגוזאורוס שנמצא בחווה באורגון וכן בספר "פארק היורה" ו"פארק היורה: העולם האבוד".

בסרט "פנטזיה" מ-1940 נראה סטגוזאורוס איטי שמותקף בידי טירנוזאורוס מרושע, מנסה להיאבק אך נטרף. סצנת הקרב המפורסמת נשמעת לצלילי היצירה "פולחן האביב" של איגור סטרווינסקי. במוזיאון הטבע והמדע של דנוור ישנו פסל של מאבק זה, אך במקום טירנוזאורוס מוצב אלוזאורוס (שבניגוד לראשון חי באותה תקופה עם הסטגוזאורוס).

הסטגוזאורוס הופיע גם בכל סרטי "פארק היורה" למעט בסרט הראשון, שבו מוחלף סטגוזאורוס חולה המתואר בספר בטריצרטופס (עם זאת ישנו כיתוב על עוברים במעבדה שהם של סטגוזאורוס). בסרטים הוא מוצג מעט גדול מדי ובעל לסת בשרנית ולא דמוית מקור. הוא מופיע גם בסדרה עולם היורה: מחנה הקרטיקון ועולם היורה: תאוריית הכאוס.

סרטים נוספים בהם הסטגוזאורוס בולט הם "כוכב הדינוזאורים", "דינוזאור בחיים!", סרטי "המסע לעמק החלומות" ובתוכנית "הדינוזאורים!" מ-1992.

הוא נראה במספר סדרות טלוויזיה: בפרק הראשון של עונה 4 בסדרה "בראשית" עם אותו דגם של האמבולותריום, באחד מפרקי "דוקטור הו" ובעונה 3 של הסדרה "פרינג'". בנוסף הוא נראה במגוון סדרות דוקומנטריות העוסקים בדינוזאורים: "הולכים עם דינוזאורים", "הבלדה של Big Al", "הכוכב דינוזאור", "מועדון הקרב הג'ורסי", "הדינוזאורים!", "פלאווורלד", "דינו דן" ו"כשהדינוזאורים שוטטו באמריקה".

במספר משחקי מחשב נראה סטגוזאורוס ביניהם: "מלך הדינוזאורים", "zoo Tycoon", "עולם היורה: המשחק", Jurassic World Evolution, פארק היורה 3: בניית פארק, Jurassic World: Alive ומשחקים נוספים של פארק היורה, "Ark: Survival Evolved"‏, "Combat of Giants" ו-"Gone Home".

ב-17 ביולי 2024, שלד סטגוזאורוס גדול, המכונה "איפקס", נמכר ב-44.6 מיליון דולר (34 מיליון ליש"ט) במכירה פומבית של סותבי'ס בעיר ניו יורק - הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם על מאובן.^[4]