ספר הגזרות
ספר הגזרות נקרא גם ספר גזירתא היה ככל הנראה ספר חוקים של כת הצדוקים בתקופת בית המקדש השני. במגילת תענית נכתב כי בארבעה בתמוז (בנוסחים אחרים: בעשרה בתמוז) נקבע יום טוב משום שבו בוטל ספר הגזרות.
הספר עסק בעונשי מוות ודינים שונים שאינם על בסיס התורה שבכתב ולכן עורר את התנגדות הפרושים.[1]
בסכוליון נלמד מתוך המעשה בספר הגזרות שאסור לכתוב את התורה שבעל פה: ”שהיו ביתוסין כותבין הלכות בספר, ואדם שואל, ומראין לו בספר. אמרו להם חכמים: "והלא כבר נאמר: "על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" ו"על פי התורה אשר יורוך" מלמד שאין כותבין בספר"”.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-ציון לוריא, "מחקרים במגילת תענית: י"ד בתמוז", בית מקרא ג, חוברת א–ב [ה–ו] (ניסן תשי"ח), עמ' 36–40. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד רוקח, עוד לעניין ההלכה הצדוקית, קתרסיס 8 (תשס"ח), עמ' 13–28 .
- ^ מיכאל ויגודה, כתיבת התורה שבעל-פה: איסור שהפך למצווה, פרשת השבוע במשפט העברי, גליון 244, כי תשא תשס"ו, באתר דעת.