עבד אל-ח'אלק א-סאמראי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבד אל-ח'אלק א-סאמראי
عبد الخالق السامرائي
לידה 1935
סאמרא, עיראק
פטירה 8 באוגוסט 1979 (בגיל 44 בערך)
שם לידה עבד אל-ח'אלק אבראהים ח'ליל א-סאמראי
מדינה עיראקעיראק עיראק
השכלה משפטים
מפלגה מפלגת הבעת'

עבד אל-ח'אלק א-סאמראיערבית: عبد الخالق السامرائي, תעתיק מדויק: עבד אלח'אלק אלסאמראא'י; נולד בשנת 1935) היה פוליטיקאי עיראקי בן העיר סאמַרא, מבכירי הנהגת מפלגת הבעת' העיראקית, שהיה ממקורביו של סדאם חוסיין עד שזה הפך לנשיא. אחרי שנים של פעילות בשורות המפלגה הואשם א-סאמראי בסוף שנות ה-70 במעורבות בקשירת קשר להתנקשות בסדאם חוסיין, הועמד לדין, ולבסוף הוצא להורג על ידי כיתת יורים ב-8 באוגוסט 1979.[1]

חייו המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-סאמראי (שמו המלא: עבד אל-ח'אלק אבראהים ח'ליל א-סאמראי) נולד בשנת 1935 למשפחה מהמעמד הבינוני שהתגוררה באזור המצודה של העיר סאמרא, בגדה המערבית של נהר החידקל.[2] לאחר שהשלים את לימודיו היסודיים בעיר הולדתו, נשלח א-סאמראי על-ידי הוריו להשלים את לימודיו התיכוניים בבגדאד והמשיך ללימודי משפטים באוניברסיטת בגדאד.[1] בהמשך למד בקורס הכשרה למורים ועם השלמת לימודיו בשנת 1959 התמנה למורה בבית ספר יסודי.[2]

פעילותו במפלגת הבעת'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1957, כשעוד לימד בבית ספר יסודי, יצר סדאם חוסיין קשר עם א-סאמראי וביקש ממנו לשלב אותו בעבודה במפלגת הבעת'. מכאן החל הקשר ארוך השנים בין סדאם לבין א-סאמראי. בתחילת עבודתו במפלגה, המשיך א-סאמראי בעבודתו כמורה בחטיבת ביניים במחוז דיאלא ובמקביל שימש כפקיד במנגנון המפלגה המקורב לסדאם חוסיין.[3]

בעת הפיכת הבעת' בנובמבר 1963 וההתנקשות בראש הממשלה עבד אל-כרים קאסם, א-סאמראי היה עדיין חבר זוטר יחסית בשורות המפלגה. רק לאחר ההפיכה הפנימית במפלגת הבעת', ב-17 ביולי 1968, שהעלתה את הפלג האזרחי של הבעת' לשלטון בראשות אחמד חסן אל-בכר, התבלט א-סאמראי כחבר בהנהגה האזורית והלאומית של המפלגה, כחבר במועצת הפיקוד המהפכנית, וכאחראי על משרד התרבות והמידע של המפלגה, ותואר כאינטלקטואל המסור לעבודתו ומאמין בכל מאודו בשליחותה של המפלגה.[4][5] מסירותו למפלגה ובולטותו בקרב הנהגתה, זיכו אותו בכינוי "המולא של הבעת'" (מולא אל-בעת').

אחד הרעיונות החשובים ביותר שביקש א-סאמראי לקדם בתוך שורות מפלגת הבעת' היה הקמתה של חזית לאומית מתקדמת בהנהגה של מפלגת הבעת' העיראקית. הוא הדגיש את הצורך בכך שההנהגה תתנהל על בסיס אמנה לאומית שתכלול התייחסות לסוגיות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות ושעמוד השדרה שלה יהיה מורכב ממנהיגות כלל-עיראקית ולא משורות המפלגה או ממועצת הפיקוד המהפכנית. מי שהיה אחד התומכים והאוהדים הבולטים של רעיונותיו של א-סאמראי היה ראש מנהלת הביטחון הכללי של עיראק, נאזם גזאר (ער'). אולם בתקופה זו עדיין הובילו את הנהגת המפלגה אל-בכר וסדאם, ששאפו להקים חזית לאומית למראית עין בלבד וראו במפלגת הבעת' ובשאר הכוחות הפוליטיים הכפופים לה, כוח מניע ותו לא. אמנה לאומית ברוח זו אכן הוכרזה על-ידי הנשיא אחמד חסן אל-בכר, שהיה גם מזכ"ל מפלגת הבעת', ועל-ידי עזיז מוחמד, המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית העיראקית, אך נדמה שמטרתה הייתה בעיקרה ניכוס הרעיון שהעלה סאמראי ומניעת מימושו על פי דרכו.[6]

האשמתו בבגידה והוצאתו להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1973 הואשם נאזם גזאר כי היה מעורב במזימה להתנקש בחייהם של הנשיא אל-בכּר ושל סגנו, סדאם חוסיין. האירוע שבגינו הואשמו א-סאמראי וגזאר בקשירת הקשר היה קבלת הפנים למטוסו של הנשיא אל-בכר, ששב מביקור רשמי בבולגריה. המטוס עוכב מספר שעות בשדה התעופה של סופיה על-ידי כוחות הביטחון הבולגריים בטענה שעם נחיתתו בבגדאד מתוכנן נגדו ניסיון הפיכה. עקב העיכוב, שבו מקבלי הפנים שהמתינו לנשיא לבתיהם, אך אנשי מנהלת הביטחון הכללי הבחינו בכך שא-סאמראי ומוחמד פאדל (ער'), חבר בהנהגה האזורית של מפלגת הבעת' ומקורב אחר לסדאם, נותרו יחד אחרונים באולם שדה התעופה וההנחה הייתה שהם אלה העומדים מאחורי ניסיון ההפיכה המדובר. א-סאמראי נעצר במקום ולמרות שלא היו כל הוכחות למעורבותו במזימה ולמגעים שלו עם גזאר בעניין זה, נשפט על-ידי סדאם חוסיין שטען כי פגישה אקראית עם גזאר בביתו של אל-סמאראי היא ראיה מספקת למעורבותו של האחרון בתוכנית ההפיכה.

סדאם שפט את א-סאמראי במשפט מהיר, שמשקיפים רבים מתארים אותו כמשפט מבוים שבו היה נראה כי סדאם רק ניצל את סיפור הקנוניה של גזאר כתירוץ להוציא לפועל תוכנית שתכנן זמן רב לפני כן, והורה לגזור עליו עונש מוות.[7] א-סאמראי הובא לתא התלייה בכלא אבו גרייב וניצב על הגרדום, אך ברגע האחרון לפני ההוצאה להורג, נתקבלה פקודה לשחרר את א-סאמראי מן הגרדום והוא הועבר למרתף כליאה בבידוד שבו שהה מאז אותו יום. המתקת גזר דינו של א-סאמראי לא נבעה מרחמים, מהערכה לעמדותיו ולפועלו של א-סאמראי או למעמדו במפלגה, אלא בעקבות לחץ כבד שהפעילו שותפים רבים שלו מרחבי העולם הערבי על הנהגה העיראקית להימנע מלהוציאו להורג, בשל תרומתו למפלגת הבעת' ולמאבק הפלסטיני. מי שהפעילו את מרב הלחצים היו מנהיגים פלסטינים ומנהיג הדרוזים בלבנון, כמאל ג'ונבלאט, שכיהן באותה עת כיו"ר החזית הערבית לתמיכה במאבק הפלסטיני, ושא-סאמראי היה סגנו. שנים ספורות לאחר מכן התברר כי עונשו של א-סאמראי לא הומתק אלא רק כי ביצועו נדחה.

עם תפיסתו של סדאם את השלטון בשנת 1979, נערך באולם אל-ח'וּלְד בבירה בגדאד אירוע הטיהורים המפורסם (אנ') שבו נקראו רבים מבכירי המפלגה שתוארו כבוגדים לצאת מן האולם ושעות ספורות לאחר מכן הוצאו להורג מבלי שהועמדו למשפט במוסדות המפלגה או למשפט רשמי. באירוע זה הוזכר גם שמו א-סאמראי כאחד מן ה"בוגדים" שלקחו חלק במזימתו של גזאר. בתשובה לשאלה ששאל אחד מחברי המפלגה הנוכחים באולם (שהתברר לימים כעלי חסן אל-מג'יד, בן דודו של סדאם) על גורלו של א-סאמראי ועל הצורך להוציאו בהקדם להורג פן יתרחשו ניסיונות הפיכה דומים בעתיד, השיב סדאם כי הוא אחראי לכך שא-סאמראי לא הוצא להורג עד אותה עת ואמר כי "מעתה לא נגלה כלפיו עוד רחמים" וכי הוא נשבע כי א-סאמראי "לא יזכה לראות עוד את השמש זורחת".[8][9] ב-8 באוגוסט 1979 הוצא א-סאמראי להורג על-ידי כיתת יורים, שבועות ספורים לאחר שתפס סדאם חוסיין את כס הנשיאות.[10]

ערעור מאוחר על הסיבות להוצאתו להורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת הקנוניה לביצוע הפיכה נגד אחמד חסן אל-בכר וסדאם חוסיין ליוותה את צמרת הבעת' לכל אורך המחצית השנייה של שנות ה-70 ועמדה בלב הדיון באירוע הטיהורים באולם אל-ח'ולד ב-1979. סדאם והנהגת המפלגה טענו כי קיימות ראיות מוצקות למעורבותו של א-סאמראי בקנוניה ולמרות שלא הציגו אותן בפני הנוכחים באולם, היה די באזכור הראיות באירוע המאיים ובעובדה שא-סאמראי ישב כבר למעלה מחצי עשור בבידוד כדי שאיש מן הנוכחים לא יצא פומבית נגד ההחלטה להוציאו להורג. רק שנים לאחר מכן, לאחר הפלת משטר הבעת' ב-2003, החלו בכירי הבעת' לשעבר להתייחס לפרשה, העלו ספקות גדולים על אמיתות הטענות בדבר מעורבותו של א-סאמראי בקנוניה והציעו סיבות לנחישותו של סדאם להרחיקו ממוקדי הכוח ומן העין הציבורית, לכלוא אותו ולבסוף להוציאו להורג.

סלאח עומר אל-עלי (אנ'), שהיה חבר במועצת הפיקוד המהפכנית ולימים שגריר עיראק בשוודיה, שנכח באירוע הטיהורים באולם אל-ח'ולד שבו הבטיח סדאם כי א-סאמראי יוּצא להורג, אמר בראיון לעיתונאי הלבנוני ע'סאן שרבל את הדברים הבאים: "גם אילו הייתם שואלים את אויביה המרים ביותר של מפלגת הבעת' על עבד אל-ח'אלק א-סאמראי, היו להם רק דברי שבח לומר עליו. הוא היה אדם תמים, נקי-כפיים, מסור, ישר וסגפני. סדאם חוסיין הרג אותו כי בעצם התנהגותו הציגה מודל הפוך. הוא היה חבר בהנהגת הלאומית והאזורית של המפלגה, חבר במועצת הפיקוד המהפכנית ואחראי על משרד התרבות הלאומי של המפלגה. הוא פשוט ייצג את המודל ההפוך מהמודל של סדאם חוסיין, שלקה באובססיית שלטון, שכל מאוויו היו לשימור מראית עין של ראוותנות ושל פריעת כל המנהגים והמסורות. סדאם עקב אחר העלייה בפופולריות של א-סאמראי בתוך המפלגה ומחוצה לה ונוכחותו הפכה עבורו למקור למבוכה ולאי-נוחות כאשר פורסמה ההחלטה על מינוי חברי ההנהגה האזורית של המפלגה לתפקידי שרים, מינה סדאם את א-סאמראי לתיק העבודה והרווחה אך האחרון סירב והעדיף להמשיך בשירותו למפלגה ולעם [...] התירוץ שעשו בו שימוש כדי להתנכל לו היה כדלקמן: כשתוכננה הקנוניה של נאזם גזאר, ראש מנהלת הביטחון הכללי, בשנת 1973, שלבסוף נכשלה, הציע גזאר באחת מתשדורות הקשר כי תתקיים פגישה בביתו של עבד אל-ח'אלק א-סאמראי לשם תכנון העניין. גזאר בחר את ביתו של א-סאמראי כיוון שהוא לא היה צד בדבר. סדאם בחר במתכוון לפרש את העניין כאילו הוא הוכחה לכך שא-סאמראי היה חלק מהקנוניה של גזאר ולכן השליך אותו לכלא והוציא נגדו גזר דין מוות".[7]

ההיסטוריון עבד אל-והאבּ אל-כּיאלי (ער'), טען חודשים ספורים לאחר האירועים שהובילו להוצאתו להורג של א-סאמראי כי הנהגת הבעת' העיראקית ידעה היטב כי לא-סאמראי לא היה כל קשר למזימה של גזאר, וכי סביר שקשירתו עם המזימה נבעה מן המחלוקות האידאולוגיות שהיו לו עם אל-בכר וסדאם על אופן ניהול המפלגה והמדינה ועל אופייה הרצוי של ההנהגה העיראקית.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סייף א-דין א-דורי, עבד אל-ח'אלק א-סאמראי: דחיית אל-מואמרה אל-מזעומה (עבד אל-ח'אלק א-סאמראי: קורבן קונספירציה לכאורה), לונדון: דאר אל-חיכּמה, 2017, עמ' 9. (בערבית)
  2. ^ 1 2 סייף א-דין א-דורי, אל-לוע'ז פי אִעְדאם נאזם גזאר ועבד אל-ח'אלק א-סאמראי וארבעה אח'רין מן אעדאא מג'לס קיאדת א-ת'וורה, 1973-1979 (התעלומה בהוצאתם להורג של נאזם גזאר, עבד אל-ח'אלק א-סאמראי וארבעה חברים נוספים במועצת הפיקוד המהפכנית בשנים 1973–1979), ביירות: אל-מַנְהַל, 2014, עמ' 11. (בערבית)
  3. ^ סייף א-דין א-דורי, עבד אל-ח'אלק א-סאמראי: דחיית אל-מואמרה אל-מזעומה (עבד אל-ח'אלק א-סאמראי: קורבן קונספירציה לכאורה), לונדון: דאר אל-חיכּמה, 2017, עמ' 12. (בערבית)
  4. ^ סייף א-דין א-דורי, אל-לוע'ז פי אִעְדאם נאזם גזאר ועבד אל-ח'אלק א-סאמראי וארבעה אח'רין מן אעדאא מג'לס קיאדת א-ת'וורה, 1973-1979 (התעלומה בהוצאתם להורג של נאזם גזאר, עבד אל-ח'אלק א-סאמראי וארבעה חברים נוספים במועצת הפיקוד המהפכנית בשנים 1973–1979), ביירות: אל-מַנְהַל, 2014, עמ' 13. (בערבית)
  5. ^ ג'עפר אל-מודפר, עבד אל-ח'אלק א-סאמראי ונאזם גזאר - איחאטה סיאסייה, אג'תמאעייה, נפסייה (עבד אל-ח'אלק א-סאמראי ונאזם גזאר - סקירה פוליטית, חברתית ופסיכולוגית), לונדון: דאר אל-חיכּמה, 2022, עמ' 36. (בערבית)
  6. ^ סייף א-דין א-דורי, עבד אל-ח'אלק א-סאמראי: דחיית אל-מואמרה אל-מזעומה (עבד אל-ח'אלק א-סאמראי: קורבן קונספירציה לכאורה), לונדון: דאר אל-חיכּמה, 2017, עמ' 19. (בערבית)
  7. ^ 1 2 ע'סאן שרבל, אל-עראק מן חרב אילא חרב: סדאם מר מן הונא (עיראק ממלחמה למלחמה: סדאם עבר כאן), הוצאה עצמית; קובץ מאמרים של המחבר שפורסמו בעיתון "אלחיאת", 2010, עמ' 303. (בערבית)
  8. ^ Saddam Hussein's Purge 1979, YouTube, (השאלה הנזכרת כאן בדקה 30:48), ‏14 באוגוסט 2019 (בערבית)
  9. ^ ע'סאן שרבל, אל-עראק מן חרב אילא חרב: סדאם מר מן הונא (עיראק ממלחמה למלחמה: סדאם עבר כאן), הוצאה עצמית; קובץ מאמרים של המחבר שפורסמו בעיתון "אלחיאת", 2010, עמ' 302-303. (בערבית)
  10. ^ סייף א-דין א-דורי, עבד אל-ח'אלק א-סאמראי: דחיית אל-מואמרה אל-מזעומה (עבד אל-ח'אלק א-סאמראי: קורבן קונספירציה לכאורה), לונדון: דאר אל-חיכּמה, 2017, עמ' 20. (בערבית)
  11. ^ סייף א-דין א-דורי, אל-לוע'ז פי אִעְדאם נאזם גזאר ועבד אל-ח'אלק א-סאמראי וארבעה אח'רין מן אעדאא מג'לס קיאדת א-ת'וורה, 1973-1979 (התעלומה בהוצאתם להורג של נאזם גזאר, עבד אל-ח'אלק א-סאמראי וארבעה חברים נוספים במועצת הפיקוד המהפכנית בשנים 1973–1979), ביירות: אל-מַנְהַל, 2014, עמ' 142. (בערבית)