עבד אל-מוחסן כאמל מורתגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עבד אל-מוחסן כאמל מורתגי
אין תמונה חופשית
תאריך לידה ינואר 1916
מקום לידה מצריםמצרים  מצרים
תאריך פטירה 5 בנובמבר 2013 (בגיל 97)
השתייכות מצריםמצרים צבא מצרים
דרגה פריק
תפקידים צבאיים
מפקד כוחות מצרים במלחמת האזרחים של צפון תימן
מפקד חזית סיני במלחמת ששת הימים
מלחמות וקרבות
מלחמת ששת הימים
מלחמת האזרחים של צפון תימן
תפקידים אזרחיים
נשיא מועדון הכדורגל אל-אהלי

בריגדיר גנרל עבד אל-מוחסן כאמל מורתגיערבית: عبد المحسن كامل مرتجي; תעתיק מדויק: עבד אלמחסן כאמל מרתגי; ינואר 19165 בנובמבר 2013[1]) היה קצין בכיר בצבא מצרים בזמן מלחמת האזרחים של צפון תימן ובמלחמת ששת הימים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בנפת קהיר. בשנת 1937 סיים ללמוד במכללה צבאית והחל לטפס בסולם הדרגות. במהלך 1964 מונה מורתגי להיות מפקד הכוחות המצריים במלחמת האזרחים בצפון תימן. המצרים הגבירו באותה עת את מעורבותם במלחמה והיו מאוכזבים מחוסר יכולתם להתגבר על המורדים המלוכנים בצפון המדינה שנעזרו באוכלוסייה המקומית ובשלטון הסעודי. תחת פיקודו של מורתגי נקטו המצרים צעדים חמורים כנגד השבטים המורדים שהוגדרו מאוחר יותר כפשעי מלחמה, כגון: הפצצת כפרים, השמדת יבולים חקלאיים ומקנה והרעלת בארות. בקיץ 1964 החל הצבא המצרי בפיקודו במסע מלחמה בצפון תימן כנגד מאחזים מלוכניים בהרי ראזח שבמחוז צעדה. עד סוף 1964 התבצעו עוד ארבע מתקפות דומות שנסתיימו ללא הצלחה מרובה, כשאבדות הרפובליקנים והמצרים הגיעו לכ-1,000 הרוגים וכשרבים מהחיילים הרפובליקנים ערקו. למרות חוסר הצלחה זה, נחשב מורתגי כקצין בעל יכולות, והוא מונה ערב מלחמת ששת הימים כמפקד כוחות היבשה בסיני. תפקיד זה נוצר במיוחד לכבוד מינויו, כנראה מתוך שאיפתו של שר ההגנה המצרי, עבד אל-חכים עאמר, שעל החזית יפקד קצין בעל ניסיון קרבי.[2] עד אז היה סלאח א-דין מוחסן המפקד הבכיר בסיני, ושרשרת הפיקוד הייתה ברורה. כניסתו של מורתגי לתפקידו החדש יצרה חוסר בהירות בשרשרת הפיקוד, וקיימת טענה כי המינוי היה חסר ערך, שכן שרשרת הפיקוד המצרי בסיני המשיכה במנהגה הרגיל תוך עקיפת מורתגי.

יש הטוענים כי המינויים בצמרת הצבא המצרי באותה תקופה, ובכללם מינויו של מוחמד פאוזי לרמטכ"ל, נבעו גם משאיפה ליצירת איזונים בין סיעות שונות של מקורבים לדמויות פוליטיות בתוך הצבא, כולל התייחסות ליריבות ספורטיבית בין הקצינים ששימשו גם נשיאים של מועדוני ספורט.[3]

מורתגי גרס בהתבטאויותיו כי על הצבא המצרי לשים דגש על קידום השכלת החיילים והמפקדים בדרגים הנמוכים ועל העמקת הקשר שבין המפקדים וחייליהם.[4]

לאחר יום הקרבות של 7 באפריל 1967 הגיעה לסוריה משלחת של קצינים בכירים מצבא מצרים, שכללה את מורתגי, שביקשו ללמוד את פרטי הקרבות. בתום הפגישות הצהיר מורתגי כי מצרים וסוריה מוכנות למלחמה כנגד ישראל וכי יש ברשותן "נשק סודי הרסני ביותר". יש הרואים ביום קרב זה כתחילתה של ההסלמה שהובילה למלחמת ששת הימים[5]

לפני מלחמת ששת הימים, ב-12 במאי, ארגן מורתגי ביקור של הפלדמרשל הבריטי, ברנרד לו מונטגומרי, במצרים. כשמונטגומרי הביע את דעתו הנחרצת כי מצרים תנוצח על ידי ישראל, ענה לו מורתגי כי בידי מצרים הנשק הסובייטי החדיש ביותר, ואף הביע את ביטחונו ביכולת ההתקפית של צבא מצרים. עם זאת, היה מורתגי ספקן בהצלחת תוכנית התקיפה המצרית שנועדה ל-27 במאי ונדחתה.[6]

ב-20 במאי, בזמן תקופת ההמתנה, אמר מורתגי כי מצרים תפעל רק במקרה של התקפה ישראלית גדולה ורצינית,[7] אולם ב-2 ביוני הוציא מורתגי פקודת יום שאמרה: "עיניו של העולם כולו נשואות אליכם במלחמתכם עטורת התהילה כנגד תוקפנות הישראלים האימפריאליסטים על אדמת מולדתכם, בצפייה לחזות בתוצאות מלחמתכם הקדושה להשגת זכויות העם הערבי. תוצאותיו של רגע ייחודי זה הן בעלות חשיבות היסטורית לאומתנו הערבית ולמלחמת הקודש שבאמצעותה תשיבו את זכויות הערבים שנגזלו בפלסטין ותכבשו שוב את אדמתה השדודה של פלסטין, ברחמי האל וכוח הצדק, בכוח הזרוע ובאחדות אמונתכם."[8]

על מידורו של מורתגי מעידה העובדה כי פקודת הנסיגה של עאמר נודעה למורתגי רק לאחר שכל הכוחות המצריים בבסיס בו שהה כבר עזבו את הבסיס ונסוגו.[9]

מיד לאחר המלחמה הודח מורתגי, יחד עם מפקדים בכירים אחרים בצבא המצרי, לאחר שנחשב אחד מהאחראים לתבוסה.[3]

מורתגי כיהן כנשיא מועדון הכדורגל הקהירי המפורסם, אל-אהלי בשתי קדנציות: הראשונה בשנים 1965-1967 והשנייה בשנים 1972-1980.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]