עריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עריקה היא נטישה או נסיגה של אדם מגוף או מדינה כלשהי שיש לו חוב אמונים או אחריות אליהם.

ביחידות צבא, זוהי הפעולה של עזיבת היחידה מתוך כוונה שלא לחזור.

עריקות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה״ל עריקות היא היעדרות מן השירות שלא ברשות למשך 21 ימים ומעלה. מתחת למניין ימים זה, נחשב החייל לנפקד והינו באחריות היחידה שלו. הנפקדות מהווה שלב מקדים להפיכת חייל הנעדר ללא רשות לעריק, ומסמכים וצעדים שונים במהלך תקופת הנפקדות עשויים לשמש כראיות לאישום בעריקות באם העריק העתידי יוגדר עריק פרקליטותי ויעמוד לדין בפני בית הדין הצבאי.

שלב מקדים - נפקדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נפקדות

כאמור, במהלך 20 ימי ההיעדרות הראשונים יוגדר החייל כנפקד וימשיך להיות באחריות יחידתו. במהלך תקופה זו תזין היחידה את דבר הנפקדות במערכות, תבצע ביקורי בית בניסיון לשכנע את הנפקד לשוב לשירות ותתעד את הביקורים בכדי שפרקליטות עריקים תוכל בבוא העת בעתיד להוכיח את אישום העריקות שאפשר שייוחס לחייל ותעשה כל שביכולתה להשיב את החייל ליחידה. לאחר 20 ימים, במידה והחייל לא הופיע ביחידה, ידווח כעריק.

דיווח עריקות והטיפול בעריק לאחר סיום שלב הנפקדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשטרה הצבאית, היא הגוף האמון על לכידת העריקים בצבא.

בין היום ה-21 ליום ה-23 להיעדרות, החייל ידווח כעריק ויוצב ביחידה וירטואלית בשם ״רמ 6ב עריק בארץ״. מרגע זה העריק עובר לאחריות מדור עריקים במיטב שעתיד להוסיף אותו לרשימה המרוכזת של עריקי צהל, רשימה שכל החיילים המופיעים בה עוברים לאחריות לוכדי העריקים בחיל המשטרה הצבאית. בנוסף מוצאת כנגד חיילים המופיעים ברשימה זו פקודת מעצר וצו עיכוב יציאה מהארץ. מרגע זה, מופעלות פעילויות בילוש מצד חיל המשטרה הצבאית לאיתור ולכידת העריק, בין היתר על ידי ביקורי פתע בבית בשעות לילה מאוחרות או בשעות בוקר מוקדמות, מעקב בפייסבוק של העריק, מעקב אחר חשבון הבנק של העריק וכל פעולה אחרת שיכולה להביא לאיתור ולכידתו. בנוסף, גם משטרת ישראל מקבלת בשלב זה דיווח מצה"ל על דבר העריקות ובכל בדיקת רישיונות שגרתית בעתיד על ידי שוטר אזרחי, העריק ייעצר ויועבר לטיפול המשטרה הצבאית.

עד ליום 60 להיעדרות זכאי העריק לקבל שירותי רפואה מהצבא. החל מהיום ה-61 לא יהיה זכאי לשירותים אלה ודינו לחוק בריאות ממלכתי כחייל בתקופת שירות ללא תשלום. מהיום ה-61 העריק עובר הלכה למעשה לאחריות קופת החולים שהיה חבר בה טרם הגיוס לצה"ל ואינו בעל ביטוח רפואי מהצבא.

החל מהרגע שלחובת העריק 75 ימי היעדרות שלא ברשות ומעלה, יוגדר ״עריק פרקליטותי״. מרגע זה המשמעות היא שיעמוד לדין בפני בית דין צבאי ועתיד לקבל רישום פלילי במשטרת ישראל עם סיום ההליכים המשפטיים בנוסף לתקופות מאסר ממושכות וארוכות.

העמדה לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרקליטות עריקים, הזרוע הביצועית של הפרקליטות הצבאית לענייני עריקים, היא זו שאמונה על הגשת כתבי אישום כנגד עריקים. לאור אופיה הצבאי של העברה, פרקליט צבאי רשאי להורות להעמיד לדין חייל בדין משמעתי ולא להגיש כנגדו כתב אישום. לרוב, כנגד עריקים מוגש כתב אישום על פי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. נוהג זה נובע מכך שעברת היעדרות משירות שלא ברשות הינה עברה חמורה ורק במקרים חריגים ועל פי שיקול דעתו של פרקליט עריקים, לא יוגש כתב אישום בגין סעיף זה.

פרקליטות עריקים נוהגת גם להגיש כתב אישום כנגד משתמטים על-פי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי וזאת על-פי סעיף 35(א) לחוק שירות ביטחון אשר מגדיר כי לעניין חוק השיפוט הצבאי, מועמד לשירות ביטחון החייב להתייצב לשירות סדיר רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל החל מן הזמן שנקבע בהתייצבות. לאור זאת, תחולת חוק השיפוט הצבאי חלה גם על משתמטים וניתן להעמידם לדין בבית הדין הצבאי. התיקון לסעיף 35 אשר התיר את העמדת המשתמטים לדין בפני בית דין צבאי התקבל בכנסת בשנת 1988, לפני מועד זה כתבי אישום כנגד משתמטים היו מוגשים לבית משפט השלום.

חומרת העבירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להדגים את חומרת העברה בפני המחוקק על ידי השוואה לעברות אחרות. למשל: חוק העונשין, תשל"ז-1977 סעיף 94 שעניינו גרימת מוות ברשלנות, מגדיר כי המורשע בעברה זו דינו מאסר שלוש שנים, לעומת עברת עריקה שדינה מאסר חמש עשרה שנה. בתי הדין הצבאים אף הם אינם מקלים בעונשים של חיילים המורשעים בעברה. בחלק ניכר מהמקרים עלול העריק לקבל עונשי מאסר ארוכים ובמידה ויישפט בבית דין צבאי (מעל 75 ימי היעדרות בסך הכל), יקבל העריק רישום פלילי במשטרת ישראל. לרישום פלילי זה השלכות רבות על החיים האזרחיים והוא עשוי למנוע קבלת העריק לעבודות אזרחיות רבות.‏[1][2].

היקף התופעה והסיבות לביצוע עריקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, יש בצה"ל כ-4000 עריקים שנעדרים משירות צבאי ללא רשות. הסיבות לביצוע העריקות מגוונות. הנפוצות שבהן:

  • קושי כלכלי - עריקים רבים בוחרים לברוח מהצבא על מנת לעזור למשפחתם בנושא הכלכלי. לעריקים רבים משפחות עם קושי כלכלי וחובות גדולים ולעתים קרובות הקושי מחייב את העריקים, שלא מצליחים לעזור למשפחה עם משכורת מינימלית ביותר שהם מקבלים מהצבא, לערוק במטרה לעבוד, להרוויח כסף ולפרנס את משפחתם.
  • קושי אישי ונפשי - עריקים רבים בוחרים לערוק מהצבא בעקבות קושי אישי ונפשי שחוו ביחידתם כתוצאה מתנאים מחמירים, יחס רע ולא מתחשב, מרחק רב מהבית וכדומה. אותם עריקים מאמינים שלאחר תקופת עריקות ממושכת, יוכלו לשנות את שיבוצם ולקבל הקלות, בין אם דרך קב"ן או דרך מערך הגחל"ת בכלא בעת ריצוי העונש על העריקות.
  • אידאולוגיה אנטי צבאית - עריקים רבים לא רוצים לשרת עוד בצבא ולכן בוחרים לערוק כדי לצאת מאוחר יותר על אי התאמה בגין התנהגות רעה וחמורה או לחלופין להגיע למערך בריאות הנפש ולצאת לאחר תקופת עריקות ארוכה דרך פטור נפשי.

עריקות בצבא ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצבא ארצות הברית, אדם מוגדר עריק כאשר הוא נעדר מעמדתו ללא אישור מתאים. אותו אדם יגרע מרשימת השמות של אותה יחידה לאחר 30 יום וירשם כעריק.

אולם לפי חוק הצבא האמריקאי, עריקה אינה נמדדת לפי הזמן שהעריק נמצא מחוץ ליחידתו אלא לפי הקריטריונים הבאים:

  • עזיבת היחידה או העמדה מתוך כוונה שלא לחזור לעולם.
  • הימנעות מביצוע משימה מסוכנת או השתמטות מחובה חשובה.
  • התגייסות או קבלת מינוי באותו חיל או בחיל אחר מבלי לגלות שלא עזבת את יחידתך הקודמת בצורה מסודרת.
  • הצטרפות לכוח לוחם זר שלא ברשות המדינה.

אדם שנעדר מיחידתו למשך יותר מ-30 יום אך חוזר מרצונו או מביע כוונה כנה לחזור עלול עדיין להחשב לעריק, בזמן שאדם שנעדר פחות מ-30 יום, שניתן להראות באופן אמין שאין בכוונתו לחזור (למשל, אם הצטרף לכוחות המזוינים של מדינה אחרת), עלול גם הוא להישפט על עריקות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]