עופר שגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

עופר שגן (נולד ב-1965, בישראל) הוא אספן וסוחר עתיקות ואמנות אסייתיות ישראלי, שפועל בטוקיו, יפן. חלק מאוספיו הם ככל הנראה הגדולים מסוגם בעולם. שגן הוא גם מחברם של חמישה ספרים בנושאי עתיקות והיסטוריה של דרום-מזרח אסיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל באיסוף עתיקות מגיל צעיר. בשנת 1989 עבר להתגורר בטוקיו, שם פתח כ-4 גלריות שסחרו בעתיקות אסייתיות.

בשנת 2004 הפסיק את המסחר בעתיקות, הקים את חברת Vanuatu Japan Friendship CO, ומאז משמש כנשיאה. החברה עוסקת בפיתוח של משקיעים זרים במדינת ונואטו, אשר בה קיבל בשנת 2005 את התואר צ'יף באי מלקולה, והחל מ-2008 הוא משמש בה כיועץ פוליטי בעל חסינות דיפלומטית. שגן תרם רבות למוזיאון הלאומי במדינה, לפיתוח מערכות מים, סירות דיג ועוד.

אוספיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hokusai (1850). הדפס שונגה מאוסף שגן.

הבולטים באוספיו הם אוסף הבדים העתיקים מדרום-מזרח אסיה, ואוסף הטנקות (Thangka) המונגוליות, אשר נחשבים לגדולים בעולם. אוספים אלו הוצגו בתערוכות שונות, בהן במוזיאון אזאבו (1994, טוקיו; Azabu Bijutsukan) ובמוזיאון שוטו (2000, טוקיו; Shoto Bijutsukan). בתערוכות שזכו לכיסוי תקשורתי נרחב ביקרו גם בני המשפחה הקיסרית היפנית, אנשי ממשלה ודיפלומטים.

בשנת 2003 החל באיסוף שונגה, אמנות יפנית ארוטית עתיקה. האוסף שברשותו מונה למעלה מ-4,000 פריטים. פריטים של האוסף נחקרים על ידי מספר גופים אקדמאים, בהם בית הספר ללימודים אוריינטליים ולימודי אפריקה באוניברסיטת לונדון (SOAS) ו- Ritsumeikan University שבטוקיו. האוסף הוצג במוזיאון ישראל (2005) ובמוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית שבחיפה (2009).

שגן תרם מאוספיו כ-150 פריטים למוזיאון ישראל, ולמעלה מ-40 פריטים למוזיאון טיקוטין.

כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים כתב שגן באופן סדיר לכ-3 מגזינים יפניים בנושאי עתיקות והיסטוריה (Menome ,Yuraku ,Arttop). נכון ל-2011 הוא בעל טור שבועי קבוע בעיתון היפני NikkanGendai.

שגן הוא גם מחברם של 5 ספרים בנושאי עתיקות והיסטוריה של דרום-מזרח אסיה, בהם Madmi,The Ikat Of Thailand ו-SouthEast Asian History and Art.

בשנת 2011 פרסם את הספר Encyclopedia of Japanese Erotic Art: Shunga בהוצאת Heibonsha, בשני כרכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]