עור ברווז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עור ברווז אצל בני אדם

עור ברווז או סימור שיער (Cutis Anserina), הוא מצב בו בלוטות השיער שבעור, אשר נמצאות בבסיס של שערות הגוף, מתנפחות לזמן קצר באופן לא רצוני. הדבר קורה בתנאי קור (במצב קדם-היפותרמיה) או כאשר מתנסים בפחד עז, לרוב בנוסף לצמרמורת ובמצבי ורגעי התרגשות.

עור הברווז נוצר כאשר שרירים קטנטנים בבסיס כל שערה, מתכווצים וגורמים לשיער להזדקף. הרפלקס נוצר על ידי מערכת העצבים הסימפתטית, אשר בדרך כלל אחראית לתגובת הילחם או ברח בגוף.

עור ברווז אצל בני אדם הוא תוצאה של התכווצות שרירי זוקפי השיער התורמים לחימום הגוף במידה מסוימת. לרפלקס שני שימושיים עיקריים אצל יונקים:

  1. הרפלקס גורם לשערות לסמור וכך יוצר אשליה שבעל החיים גדול יותר מכפי שהוא באמת, וזו במטרה להרתיע את הגורם המאיים.
  2. במצב של קור, הרפלקס לוכד שכבה של אוויר קרוב לעור, ושכבה זו משמשת כמבודד טבעי, ועוזרת לשמור על חום הגוף של היונק.

בנוסף ישנה סברה מדעית המצביעה על כך שעור הברווז הוא שריד אבולוציוני פרהיסטורי מהתקופה בה זקף האדם הקדמון את שערות גופו לשמירה על חום גופו. סימור שערותיו עיבה את נפחם ויצר שכבת בידוד מהקור. בחלוף הזמן האדם איבד אט אט את שערותיו העבותות אך השרירים הקטנים המתכווצים שבבסיסם נותרו עד ימינו.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד"ר איתי גל, למה קור גורם ל"עור ברווז"?, באתר ynet, 15 במרץ 2007
Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.