עדו בר-אל
 | |
| לידה |
14 בינואר 1959 (בן 65) תל אביב-יפו, ישראל |
|---|---|
| תחום יצירה | ציור |
| פרסים והוקרה |
פרס קרן מנדל ואווה פונדיק לאמנות ישראלית (2011) פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול פרס סנדברג פרס רפפורט  |
  | |
עדו בר-אל (נולד ב-14 בינואר 1959) הוא צייר ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדו בר-אל נולד בשנת 1959 בתל אביב-יפו. אמו, מרים דובינסקי, הייתה מורה מחנכת ואביו, דוד בר-אל, היה סוציולוג ויועץ ניהולי. במהלך מלחמת ששת הימים נפצע האב והפך לנכה. בין השנים 1982–1996 עבד כעיתונאי בנציגויות של רשתות חדשות אמריקאיות בישראל. החל משנת 1997 הוא מלמד בבצלאל ובמדרשה לאמנות. בין השנים 2003–2011 שימש כראש המחלקה לאמנות בבצלאל.
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 יצר בר-אל ציורים קטני ממדים ובהם דימויים אקספרסיביים של חפצים ביתיים או כאלו המזוהים עם שולי העיר המודרנית. לעיתים אף השתמש ברדי-מייד, כגון חלקי ריהוט ישן, כמצע לציור. במהלך שנות ה-90 יצר בר-אל סדרה של עבודות העושות שימוש בשלטי דרכים כמצע לציור. החל משנות ה-2000 הוא מרבה ליצור ציור מופשט על גבי מצעים שונים, המנהלים דיאלוג עם האמנות המופשטת.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1984-1980 - המחלקה לאמנות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 1985 - תולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב-יפו.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1984 - פרס ע"ש אהוד אלחנני, המחלקה לאמנות, בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב, ישראל
- 1987 - פרס ביאטריס קולינר לאמן ישראלי צעיר, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 1988 - פרס האמן הצעיר לאמנות ופיסול, משרד החינוך והתרבות
- 1993 - פרס יצירה ע"ש הדסה ורפאל קלצ'קין, קרן תרבות אמריקה-ישראל
- 1996 - פרס לאמן ישראלי, משרד החינוך והתרבות
- 2001 - פרס עידוד היצירה, משרד המדע התרבות והספורט
- 2010 - פרס סנדברג, מוזיאון ישראל, ירושלים
- 2012 - מלגת שהייה, קריית האומנים הבינלאומית - "הסיטה", פריז, צרפת
- 2014 - פרס ע"ש רות וברוך רפפורט לאמן בכיר, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2015 - פרס דיזנגוף לאמנות הציור והפיסול, עיריית תל אביב-יפו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדו בר-אל, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- נעה ברק, אמנות בסימן שאלה, באתר nrg, 30 בינואר 2009
- דניאל זילברברג, "אמנות עכשיו זה כסף": ראיון עם עידו בר-אל, באתר וואלה!, 11 בינואר 2011
שני ליטמן, האמן עדו בר־אל לא מבין למה כועסים על האליטות של התרבות הישראלית, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015
