עיט גמדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עיט גמד)
קריאת טבלת מיוןעיט גמדי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
סוג: עיט
מין: עיט גמדי
שם מדעי
Aquila pennatus
גמלין, 1788
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Hieraaetus pennatus

עיט גמדי (שם מדעי: Aquila pennatus) הוא מין של עוף דורס קטן ממשפחת הנציים. הוא חולף שכיח בישראל בשתי עונות המעבר. עדין אין הסכמה על מיונו הטקסונומי. לרוב משייכים אותו לסוג עיט אך יש גם הרואים בו מין בסוג עיט קטן.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקלו של הזכר 510–770 גרם ומשקלה של הנקבה 840–1025 גרם. אורך העוף 40 ס"מ. מוטת כנפיים 113–132 ס"מ.

לעיט הגמדי יש שני מופעים שונים: מופע אחד חיוור, בעיקר אפור בהיר, עם ראש כהה ונוצות טיסה בהירות. מופע שני - חום, עם נוצות טיסה אפורות כהות.[2]

מקור השם (אטימולוגיה): שמו בערבית - עוקאב מוסיירה זע'ירה ("עיט מסייר קטן"). השם העברי מציין את העובדה שהוא אחד מהעיטים הקטנים באזורנו. לפי השיוך לסוג "עיט-ניצי" ניתן להבין שהוא היה אמור להיקרא "עיט-ניצי גמדי". השם האנגלי Booted Eagle מתייחס לכמות הנוצות המרובה על רגליו, היוצרת צורה של מגפיים. פירוש השם המדעי - עיט ניצי מנוצה.

תיאור העיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הגמדי הוא עיט קטן ביחס לשאר העיטים וגודלו כגודל עקב חורף. העיט ניזון בעיקר מעופות שהוא תופס באוויר או על הקרקע. ישנם שני מופעים: מופע בהיר עם גוף לבן וגוונים כהים בראש ובחזה ומופע כהה בצבע חום חזק וזנב בהיר. לשני המופעים נוצות המכסות את הרגל עד שורש הכף. כ־60 אחוז מהפרטים הנצפים בארץ ישראל הם בעלי מופע בהיר. מידות: אורך גוף: עד 51 ס"מ. מוטת הכנף 113–134 ס"מ. מסה: נקבה: 0.84-1 ק"ג, זכר: 510–770 גרם. אופן המעוף: העיט הגמדי הוא היחיד מבין הדורסים הנודדים שמבצע צלילות ציד חדות, תוך כדי הנדידה. העיט הגמדי כמו שאר העופות הדורסים נודד בשעות היום על ידי שימוש ב"טרמיקות" כדי לצבור גובה, ואז גולש כדי להתקדם. מעוף הנדידה של העיט הגמדי נמוך ביחס לדורסים אחרים.[3]

ציד המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הגמדי הוא נודד שכיח מאוד בישראל בשתי עונות המעבר. הוא נודד בגובה נמוך יחסית לדורסים אחרים, וכשהוא מזהה על הקרקע מתחתיו טרף פוטנציאלי, כגון להקת יונים או חוגלות, הוא אוסף את כנפיו וצולל לעברן בתלילות, צלילה ארוכה ומתמשכת, ובולם את עצמו בפתיחת כנפיים רק לקראת הגעתו לגובה הקרקע.[3]

תפוצה ובתי גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הגמדי מקנן בצפון-מערב אפריקה, ספרד וצרפת, טורקיה ודרום-מזרח אירופה ומזרחה עד מרכז אסיה. באזור זה האוכלוסייה מקוטעת ואינה רציפה. האוכלוסייה המערב-פליארקטית נודדת בחורף דרך אפריקה, מדרום לסהרה, ונודדת דרך מיצריי גיברלטר או מיצריי בוספורוס והמזרח התיכון.[3]

נדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט נודד בעונת הסתיו מסוף חודש אוגוסט עד סוף חודש נובמבר, כשהכמות הגדולה ביותר שנמדדה הייתה בין 10 ל-30 בספטמבר. הוא חולף בעיקר בציר המערבי ולפעמים באילת ובדרום הנגב. המספר המקסימלי שנרשם בעונת הסתיו עומד על כ-2,000 פרטים שנצפו מעל כפר קאסם ב-1986. המעבר בסואץ מרוכז יותר ופרוש על פני חזית צרה, 1,220 פרטים נצפו שם בעמדה בסתיו 1984.

העיט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת העיט בחורף מאוד נדירה - כעשרה פרטים חורפים מדי שנה בכל שטחי ישראל. אפשר לראותו בעיקר בעמקים הצפוניים, גם במישור החוף ובדרום הנגב. החל מאמצע שנות ה-90 מספר העיטים הגמדיים החורפים עלה מעט יותר, עם בין שישה לשבעה פרטים בעמק החולה.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים אפריל מאי בונים העיטים קנים על עצים ביער: על עצים בודדים, על עצים קטנים או על צוקים. העיט בונה קן גדול של מקלות וענפים, עם עלים ירוקים, ולפעמים בשימוש חוזר.

המזון שלו מורכב מעופות עד גודל תרנגולת, לטאות ויונקים קטנים. העיט הגמדי מטיל ביצה או שתיים בקן הבנוי או שהוא משתלט על הקן של עופות גדולים אחרים, כגון דיה שחורה או אנפה אפורה. הנקבה דוגרת על הביצה במשך כ-45 ימים והזכר מאכיל את הגוזלים. הנקבה שומרת על הקן לאחר הבקיעה ועל הגוזלים בעוד הזכר מספק את האוכל. הגוזל בוקע לאחר 70–75 ימים.

סכנות ואיומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט נפגע מכריתת יערות באירופה, מרדיפות ומציד. בכל תחומי תפוצתו. העיט נפגע גם מהרעלות ומהתחשמלות. הוא עשוי להיפגע גם מפיתוח של חוות טורבינות רוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיט גמדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]