עלוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןעלוקות
Leech in water.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: תולעים טבעתיות
מחלקה: עלוקות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Hirudinida
לאמארק, 1818

עלוקות (שם מדעי: Hirudinida) הן סוג של תולעים טבעתיות, בתוך מחלקה זו מוכרים כ-600 מינים של עלוקות. גופן של העלוקות פחוס, מוארך וצבוע בצבעים זוהרים שונים: ירוק, חום, שחור, אדום או כחול, דומות במראן הכללי לחשופיות, הן עשויות טבעות-טבעות. אורכן של העלוקות נע בין סנטימטר בודד ל-15. עיני העלוקות סדורות בקדמת הראש בזוגות, מספרן משתנה בין המינים השונים ונע בין 4 ל-10 עיניים. העלוקה מתקדמת באמצעות שני כפתורי הצמדה, הן נאחזות בעצם בעזרת הכפתור האחורי ואז מתקדמות, נאחזות בעזרת הכפתור הקדמי, מושכות את גופן וכן פעמים רבות. פה העלוקה מכיל במינים מוצצי הדם כמה שורות של שיניים קטנות דמויות מסור ומנגנון שאיבה, הוא מצוי בחלק הקדמי של הראש ליד כפתור ההצמדה הקדמי. העלוקות הן אנדרוגיניות, כלומר, לכל עלוקה גם איברי רבייה זכריים וגם איברי רבייה נקביים. הן מזדווגות זו עם זו כשכל אחת מפרישה לגוף השנייה זרע ומפרה אותה.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש בין העלוקות אוכלות בשר (תולעים, שלשולים וזחלים), אוכלות פגרים ועלוקות האוכלות פירורי חומר אורגני, אולם רובן הן טפילים המוצצים את דמם של בעלי חיים שונים, כגון: יונקים, עופות ודגים. הן נצמדות אל הפונדקאי, נדבקות אליו ומוצצות את דמו אל תוך תאים מיוחדים בגופה המיועדים לאחסון דם. העלוקה מזרימה חומר מרגיע המונע מקורבנה לחוש בה ולאחר מכן מזרימה לפצע חומר בשם הירודיון המונע את קרישת הדם. לאחר שהיא מתמלאת, היא נושרת מעל הפונדקאי והדם שמילאה מספיק לה למשך כמה שבועות. העלוקות מוצצות הדם מסוכנות, מוטב לא לנסות לחשפם או ללוכדם למרות צבעיהם המושכים.

מקומות גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלוקות זקוקות ללחות רבה כדי להתקיים, לכן, רוב העלוקות חיות ליד מקווי מים, יש החיות רק בתוך המים, יש החיות במים וביבשה ויש החיות רק ביבשה. העלוקות הללו מצויות בג'ונגלים לחים וביערות גשם במזרח אסיה. הן נמצאות על הקרקע או בסבך וממתינות ליונקים שיתקרבו אליהן ונצמדות אליהם. אין לפונדקאי כל אפשרות להימנע מהן, בגלל החומר המרגיע שהן מפרישות ושבגללו לא ניתן להרגיש אותן. הן ניתנות לזיהוי על פי הדימום שהן גורמות וגם אז, יקשה על הפונדקאי לעצור את הדם עקב החומר-מונע-קרישה שהעלוקה מפרישה.

העלוקות בשימוש הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלוקה הרפואית (Hirudo medicinalis) מסוגלת למצוץ פי 5 דם ממשקל גופה ומפרישה לפצע חומר נוגד קרישה המותיר את הפצע מדמם עד כ-10 שעות. ברפואה המסורתית היא שימשה בהליכים רפואיים בעיקר להקזת דם. ברפואה מודרנית יש לה עדיין מספר שימושים, והעיקרי בהם הוא בניתוח לחיבור מחדש של לחיבור רקמות, כמו למשל אצבע גדומה. עקב אי-יכולת המנתחים לחבר מחדש את הוורידים (כשהם מחברים אך ורק את העורקים הראשיים), דם זורם לתוך הרקמה אך לא יוצא ממנה; העלוקה מוצצת עודפי דם אך חשוב מכך, מפרישה כל הזמן נוגדי קרישה למקום הנדרש. זה מאפשר לגוף לבנות מחדש את הוורידים שנקטעו[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיפול בעלוקות (אנגלית) מתוך אתר Science-Based Medicine