עמנואל בן-עמוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

עמנואל בן-עמוס (19232007) היה שחקן ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואל בן-עמוס נולד בפתח תקווה. בנעוריו למד משחק בסטודיו של תיאטרון הבימה בהנחיית צבי פרידלנד והשתתף בהצגות התיאטרון כניצב. הצטרף לפלמ"ח והיה ממייסדי קיבוץ מנרה בצפון. בשובו לתל אביב בשנת 1946 הצטרף לתיאטרון הקאמרי שנוסד זמן קצר קודם לכן. תחילה לוהק לתפקידי ניצב ותפקידים קטנים. בהצגה הוא הלך בשדות (בכורה: 31 במאי 1948) מאת משה שמיר, לוהק בן-עמוס לתפקיד הראשי, דמותו של אורי. הוא זכה לתהילה והפך לכוכב. בהצגות הבאות ששיחק בהן בתיאטרון הקאמרי לוהק בן-עמוס לתפקידים ראשיים, בתחילת שנות החמישים הוא חלה במחלה ממושכת ואושפז כשנתיים. בשובו לאיתנו הוא לא לוהק יותר לתפקידים מרכזיים.

לקראת סוף שנות החמישים שיחק בן-עמוס בתיאטרון זוטא, שייסדו זיגמונט טורקוב ומאיר ינאי. באותה העת התחולל "המשבר הגדול" בתיאטרון הקאמרי בו הודחו שני מנהליו, יוסף מילוא ויצחק קדישון. כששב בן-עמוס לקאמרי לא מצא בו את מקומו, עבד כמנהל הצגה ונאבק על זכותו לשחק. באמצע שנות השישים נסע בן-עמוס לארצות הברית ללמוד טלוויזיה. הוא שב לישראל בניסיון להשתלב בטלוויזיה הישראלית, אך ללא הצלחה ושב לארצות הברית.

בנו, אבנר בן-עמוס, הוא פרופ' להיסטוריה של החינוך באוניברסיטת תל אביב.

אחיו, דן בן-עמוס, הוא פרופ' לאנתרופולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה שבארצות הברית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמנואל בן-עמוס, "אורי ואני", במה 151 (1996), עמ' 11-5