צבי פרידלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבי פרידלנד (שמאל), ברוך צ'מרינסקי (מרכז) ומקס ברוד (ימין), 2 באפריל 1942
צבי פרידלנד במרכז (בשורה השנייה, חמישי משמאל) ותלמידי המחזור הראשון בבית הספר הדרמטי שליד תיאטרון "הבימה"
לוחית זיכרון על ביתם של צבי פרידלנד וחנהל'ה הנדלר ברח' פרוג 29 בתל אביב

צבי פרידלנד (10 במרץ 1898 - 1 ביוני 1967) היה במאי ושחקן תיאטרון ישראלי, ממייסדי הבימה וזוכה בפרס התיאטרון מטעם עיריית תל אביב לשנת 1966[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידלנד נולד ב-1898, בעיירה הקטנה מאלין שליד קייב, באוקראינה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. כבר בילדותו ארגן יחד עם חבריו להקות קטנות, שבהן הציגו להנאתם. אמו הייתה זו, שעודדה אותו לערוך הצגות ולפנות אל עולם המיסטיקה. בזמן מלחמת העולם הראשונה, למד בבית ספר צבאי, שם העלה עם חבריו את ההצגה "אב ובנו" לש. אנ-סקי ברוח המהפכה הרוסית. לאחר שבית הספר נסגר, המשיך פרידלנד לעסוק בפעילות ציונית והגיע לחרקוב. שם, התארגנה קבוצה בת תשעה אנשים ששיחקה בעברית. באותם הימים, הגיע לחרקוב הבמאי יבגני וכטנגוב עם להקתו. בין היתר, חיפש שחקנים דוברי עברית להפקת "הדיבוק" של סטודיה "הבימה" במוסקבה. וכטאנגוב התרשם משלושה שחקנים מהקבוצה, והחליט לצרפם לסטודיה "הבימה". ביניהם היה גם צבי פרידלנד. לאחר עזיבת ואכטנגוב עבר פרידלנד למינסק, שם שיחק ואף ניהל את התיאטרון היהודי "אונזער ווינקעל". בעקבות מכתב הזמנה שנשלח עבורו מסטודיה "הבימה", עזב פרידלנד את מינסק, נסע למוסקבה והצטרף ל"הבימה". שם גם פגש את אשתו לעתיד, השחקנית חנה'לה הנדלר. משנת 1920 ועד עזיבת "הבימה" את מוסקבה (1926) גילם פרידלנד שורה של תפקידים מרכזיים ומשניים בהצגות הראשונות של "הבימה". תפקידו הראשון היה טרפון בהצגה "היהודי הנצחי". לאחר מכן השתתף בהצגות "הדיבוק" ( מאת ש. אנ-סקי), "הגולם" (מאת ה. לייוויק) ו"המבול".

בשנת 1927, בעת שהות בארצות הברית, פקד את "הבימה" משבר והיא התפרקה. כמה שחקנים, ובראשם נחום צמח, מקים הלהקה, פרשו והשתקעו בארצות הברית. פרידלנד אירגן ושיקם את הלהקה ואת הצגת "הדיבוק" על פי בימויו של ואכטנגוב והלהקה המשיכה לקצור הצלחה. בשנת 1928 הגיעה הלהקה לארץ ישראל. במשך שנים שימש צבי כ"שומר" של "הדיבוק" והיה אחראי על חידושי ההצגה מעת לעת. זו הייתה בעצם הסנונית הראשונה לעבודת הבימוי ארוכת השנים שלו ב"הבימה". בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20, שימש כאחד משני הבמאים המרכזיים של "הבימה" (השני היה ברוך צ'מרינסקי), במסגרת "הרג'יסורה הפנימית". שניהם במאים שבאו מתוך הקולקטיב.

מעבר להיותו שחקן, פרידלנד היה גם מחנך ומדריך של דור שחקנים מילידי ובוגרי הארץ. בין השנים 19281945, למרות התנגדות קולקטיב "הבימה", פרידלנד התחיל ללמד משחק וניהל בחשאי סטודיה שעברה גילגולים רבים במשך השנים. הסטודיה הראשונה הייתה במסגרת "הבימה לילדים" (התיאטרון לילדים שליד מרכז הגננות), לימים תיאטרון הילדים הראשון בארץ ישראל. בין חברי הסטודיה היו שרה לוי תנאי וימימה טשרנוביץ אבידר. פרידלנד הדריך את חברי הקבוצה, על פי המתכונת של נטליה סץ - "להקת מחנכים אמנים", וביים את הצגתה הראשונה "מעין הקסמים" (המחזה: שרה חבס, מוזיקה: ידידה אגמון, תפאורה: צבי גולדין). הסטודיות הבאות היוו בסיס לבית הספר הדרמטי של תיאטרון "הבימה". וכך, בזכותו, קם דור ההמשך לשחקני "הבימה" ולתיאטראות אחרים בארץ. רבים מהם הפכו לעמודי התווך של התיאטרון הישראלי. כמו כן, העביר צבי חוגים דרמטיים בגימנסיה הרצליה בתל אביב, בגימנסיה רחביה בירושלים וברחבי הארץ. בפועלו זיהה פרידלנד את הכשרונות וצרף אותם לסטודיה.

בשנת 1945[2], לאחר מאמצים רבים, הוקם בית הספר הדרמטי של "הבימה" באופן רשמי, ופעל עד סוף שנות ה-50.

פרידלנד יזם את הקמתה של "הלהקה הצבאית" שפעלה במסגרת הצבא הבריטי, אם הלהקות הצבאיות העבריות, למרות התנגדות הקולקטיב וגילו המתקדם. עם הלהקה, שכללה בין היתר את אליהו גולדנברג, נתן כוגן ובתיה לנצט, העלה את "בנפול מצדה". פרידלנד המשיך את פעילותו במסגרת הלהקות הצבאיות גם במהלך מלחמת העצמאות, וביים את להקת "הכרמל" של חטיבת כרמלי. פרידלנד ביים תוכנית בעלת שני חלקים: "מחזה רגיל" ו"שתי שבתות" בהשתתפות החיילים הצעירים: אריק לביא, יהודה אפרוני, לוסי ארנון, אהובה צדוק ושמוליק רוזן. בשנות החמישים הקים וביים את הלהקה הדרמטית של המטכ"ל.

בין תלמידיו, במסגרות השונות, לאורך השנים היו: יעקב אורלנד, ימימה אבידר טשרנוביץ, שרה לוי תנאי, אברהם ניניו, בתיה לנצט, נחום בוכמן, יצחק שילה, חנה מרון, יוסי ידין, מרדכי בן זאב, עדה טל, בומבה צור, גדעון שמר, דן בן אמוץ, דבורה קידר, שרגא פרידמן, איתן פריבר, שלמה בר שביט, שמוליק סגל, מישא אשרוב, שלמה ניצן, יהודה אפרוני, דליה פרידלנד, שמחה דיניץ ושמוליק עצמון.

את מירב עבודות הבימוי שלו עשה פרידלנד ב"הבימה", אך גם עשה חיל בבימוי מסכתות והצגות-עם. פרידלנד היה הראשון שהעלה אותן בארץ, בערים, קיבוצים, מושבות וכפרים. ביניהן: "משא ביאליק" - מסכת רבת משתתפים שציינה שנה למותו של המשורר הלאומי והועלתה במסגרת תערוכת "ימי ביאליק" (עם תלמידי הסטודיה) - חיים נחמן ביאליק ו"חזון הרצל", מסכת שהוצגה עם העלאת עצמותיו של חוזה המדינה. בנוסף, ביים את ההצגה "מנדל החוכר" בתיאטרון אהל.

שנה לפני מותו, ערכו לו תלמידיו ומוקיריו, ערב הצדעה ב"החמאם" בהנחייתו של יוסי ידין. באישון לילה העלו תלמידיו לאורך השנים, זכרונות מימי הסטודיה.

פרידלנד נפטר בגיל 69 ממחלה ממארת וארונו הוצב בתיאטרון הבימה. לאחר מכן נטמן בבית העלמין בקריית שאול. הוא הותיר מאחוריו את אשתו, השחקנית חנה'לה הנדלר ואת בתו, השחקנית דליה פרידלנד.

הצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות בהן שיחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדיבוק
  • היהודי הנצחי
  • הגולם
  • אוריאל אקוסטא
  • כתר דוד
  • האוצר
  • המבול
  • אוריאל אקוסטה
  • כבלים
  • בקצוי הכרך
  • זאבים
  • חלום הגולם
  • הסוחר מוונציה
  • וילהלם טל
  • שומרים
  • קיסר וקלאופטרה

הצגות שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בכור שטן
  • בקצוי הכרך
  • עמך
  • היהודי זיס
  • המלט
  • זאבים
  • אגרת אוריה
  • רביזור
  • ארבעה דורות
  • שומרי אמונים
  • מרד המתים
  • קשה להיות יהודי
  • האם
  • האנוסים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי פרידלנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]