ענבל גושן

ענבל גושן היא חוקרת מוח, פרופסור באוניברסיטה העברית. בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה ונוירו-ביולוגיה מהאוניברסיטה העברית, פוסט-דוקטורט בביו-הנדסה מאוניברסיטת סטנפורד. לפרופסור גושן תרומה גדולה להבנת פעילותם ותרומתם של האסטרוציטים במוח הן לשיפור הזיכרון והן לשיפור ההנאה. נבחרה על ידי גלובס לאחת הנשים המשפיעות לשנת 2022.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. תואר שני בנוירו־ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. דוקטורט בפסיכולוגיה ונוירו־ביולוגיה בנושא התפקידים המנהליים של האסטרוציטים. פוסט־דוקטורט בביו־הנדסה בסטנפורד במהלכו חקרה את הזיכרון. פרופסור בבית הספר לחקר המוח אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית^[1]. ב-2023 קיבלה מלגת ERC Consolidator Grant - מענק יוקרתי מהאיחוד האירופי על עבודתה המחקרית^[2].

תרומתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור גושן תרמה רבות להבנת חשיבותם של האסטרוציטים. במשך מאות שנים הייתה הסכמה בין חוקרי המוח כי אין ליחס לאסטרוציטים תפקיד משמעותי בפעילות המוח. תפיסה רווחת זו עוצבה על ידי רמון אי קחל בן המאה ה-19 שהיה חוקר המוח המרכזי והנחשב באותה תקופה. עקב כך במשך יותר ממאה שנים לא נחקרו האסטרוציטים והתפיסה הייתה שתפקידם מסתכם בניקיון הגנה והזנה של הנוירונים. כן סברו בטעות כי הם גורמים לפגיעה בזיכרון במצבים פתולוגים. במחקריה של פרופסור גושן נמצא כי קיימת חשיבות נוספת ומשמעותית לקיום האסטרוציטים^[3].

במעבדתה של גושן נחקר מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח רחוק וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות.

פרופסור גושן מצאה כי לאסטרציטים תפקיד בשימור ואצירה של זכרונות ארוכי טווח. נמצא כי פעילות האסטרוציטים הובילה לשיפור הזיכרון הן אצל עכברים בריאים והן בעכברים עם אלצהיימר וכי האסטרוציטים מסלקים את הפלאק שמזוהה עם המחלה. מחקרים אלו פתחו פתח למחקרים עתידיים הקשורים לשיפור זיכרון אצל חולי אלצהיימר^[4].

עוד מצאה פרופסור גושן כי קיים קשר בין פעילות האסטרוציטים לבין מנגנונים במוח הקשורים לתגמול שהוא כחלק משגרה. במחקרה עלה כי במקרים בהם התגמול צפוי וידוע מופרשים אסטרוציטים אשר מקודדים כנראה את מיקומו. קיימת אפשרות כי ממצאים אלו יובילו בעתיד לטיפול חדש בהתמכרות, דיכאון ובעיות מוטיבציה^[5]^[1].