עקרון המשלימות
עקרון המשלימות (Complementarity) הוא כלל אשר קבוע באמנת רומא, ומגדיר את סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ICC. כלל זה מסדיר את היחסים בין קיום הליכים בבית הדין הבינלאומי לבין קיומם בבתי המשפט המדינתיים. הכלל קובע כי ההליך יתנהל בבית הדין הבינלאומי כאשר המדינה המעורבת אינה מסוגלת או אינה רוצה לנהל הליך כראוי.
מאז משפטי נירנברג מתקדמת הקהילה הבינלאומית אל עבר כינונה של אחריות פלילית בינלאומית בגין פשעי מלחמה חמורים ופשעים נגד האנושות. במהלך המאה העשרים נחתמו אמנות רב-צדדיות שהובילו להתפתחות המשפט הפלילי הבינלאומי, בהן: האמנה למניעת פשע של רצח עם ולהענשת מבצעיו, האמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי אנושיים או משפילים וכו'. לצד אמנות אלה, הוקמו מספר טריבונלים משפטיים על ידי מועצת הביטחון במטרה לאכוף נורמות אלה (כגון בתי הדין הפליליים הבינלאומיים לפשעים שבוצעו ביוגוסלביה לשעבר וברואנדה). טריבונלים דומים הוקמו עקב שיתוף פעולה בין האו"ם ובין ממשלות מקומיות, כגון הטריבונל המיוחד שהוקם בסיירה לאון, בטימור המזרחית ובקמבודיה.
בנוסף לאלו הוקם בית המשפט הפלילי הבינלאומי, שבשונה מבתי הדין המיוחדים שהוקמו לצורך טיפול בפשעים ספציפיים, שמשמש טריבונל קבוע, שבו ניתן יהיה להעמיד לדין את אלה האחראים לפשעים החמורים ביותר בעיני האנושות. בעקבות הקמתו עלה צורך להסדיר את סמכותו ביחס לסמכותם של בתי המשפט המדינתיים בסעיף 17 לאמנת רומא, נקבע מנגנון שכיום פועלים על פיו והוא מנגנון ה"משלימות" (Complementarity). על פי עיקרון זה פועל בית המשפט הפלילי הבינלאומי כמנגנון משלים בלבד למערכת המשפט המדינתית. אם מדינת האזרחות של הנאשם ממצה עמו את הדין וההליך נעשה בתום לב, נשללת סמכות השיפוט של בית המשפט הבינלאומי הפלילי. "מיצוי הדין" מתייחס למצב בו הנאשם מועמד לדין או נחקר על ידי המדינה, בגין עבירות שמהותן זהה למהות הפשעים לפי אמנת רומא.
מיצוי הדין עשוי לכלול מחד גיסא הגשת כתב אישום נגד הנאשם והעמדתו לדין, ומאידך גיסא, חקירה שבסופה יוחלט שלא להעמידו לדין. במצב הדברים האחרון, כל עוד המדינה חקרה בכנות את נסיבות האירוע, וכל עוד החלטתה שלא להעמיד את הנאשם לדין אינה תוצאה של חוסר יכולתה או חוסר רצונה להעמידו לדין, אז נשללת סמכות השיפוט של בית המשפט הפלילי הבינלאומי. כך, עקרון המשלימות משמש כהגנה מפני תביעה פלילית בבית המשפט הפלילי הבינלאומי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנה בן נפתלי ויובל שני, המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום, הוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב, 2006