ערבסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערבסקה במסגד פריז.
ערבסקה בתקרה של ארמון באיסטנבול.
ערבסקה בכיתוב על קירות מדרסה במרוקו.

עַרַבֶּסְקַהצרפתית: arabesque) היא מוטיב עיטורי המציין מערך מופשט של קווים וצורות החוזרים כדגם. לרוב מדובר בעיטור עלים, קנוקנות וגבעולים מפותלים, השזורים זה בזה והיוצרים תבנית גאומטרית. פעמים רבות מדובר בעיטור בודד החוזר על עצמו.

התפתחות הערבסקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה לקיומם של דגמים אלו, בעיקר בעיטור מבנים ובעיטור כתבי קודש מוסלמיים, היא האיסור הדתי על יצירת דיוקנאות באשר הם (השווה עם איסור עשיית פסל).

תאוריות אמנותיות שונות מייחסות לערבסקה המוסלמית את השאיפה לתיאור מיסטי ורוחני. בתקופה המודרנית משמשת הערבסקה דוגמה ליחס שווה בין דימוי לרקע, כלומר כצורה לביטול היררכיות.

מקורות השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור האיקונוגרפי העיקרי של צורות הערבסקה הוא במוטיבים צמחיים כדוגמת מוטיב השריגים. מקורות אחרים המופיעים בעיקר באמנות המוסלמית הם טקסטים מן הקוראן הנשזרים לדגם מופשט.

באמנות המודרנית בולט השימוש בערבסקות כצורות לעיטור רהיטים באמנות האר-נובו וכן כאלמנט בתוך ציורים אצל ציירים מודרניים כגון אנרי מאטיס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P culture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.