פאוור פורוורד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפאוור פורוורדים בלייק גריפין וזאק רנדולף (שני הימניים) נאבקים על ריבאונד. השמאלי הוא הסנטר מארק גאסול

פאוור פורוורדאנגלית: Power Forward) היא עמדה בכדורסל. מספרה הוא 4. הפאוור פורוורד לרוב הוא אחד משני השחקנים הגבוהים בקבוצה לצד הסנטר.

אופי התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי תפקידו של הפאוור פורוורד דומה לתפקידו של הסנטר, שניהם בדרך כלל השחקנים הגבוהים על המגרש (גובהו של הפאוור פורוורד בקבוצות מקצועניות עולה כמעט תמיד על שני מטרים) ועיקר כוחם הוא בקרבת הסל ובמרחק של עד כמה מטרים ממנו, אבל בדרך כלל הפאוור פורוורד מאופיין בתנועה מהירה וזריזה יותר מהסנטר ולעתים הוא גם מעט יותר נמוך ממנו (אבל לא בהכרח). בהגנה אזורית, נמצא בדרך כלל הפאוור פורוורד בקרבת הסל שם יוכל לנצל את גודלו כדי להתמודד עם השחקנים הגבוהים של הקבוצה היריבה (שלעתים קרובות לא יצטיינו בקליעה ממרחק ועל כן ינסו לזרוק מקרוב), לחסום ולזכות בריבאונדים. בהגנה אישית ישמור הפאוור פורוורד בדרך כלל על הפאוור פורוורד של הקבוצה היריבה. מהלך התקפי נפוץ אצל הפאוור פורוורדים הוא הפוסט אפ, קבלת הכדור עם הגב לסל ולשומר (שנמצא בין השחקן ובין הסל) וכדרור במטרה להגיע לאפשרות זריקה. הדמיון בין תכונות הפאוור פורוורד לתכונות הסנטר מאפשר לחלק מהפאוור פורוורדים למלא את תפקיד הסנטר ולהפך. לעומת זאת פאוור פורוורדים זריזים, גם אם נמוכים, יכולים לעתים למלא את תפקיד הסמול פורוורד.

פאוור-פורוורדים שנכנסו לרשימת 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA הם קארל מלון, קווין מקהייל, בוב פטיט, דייב דבושר, ג'רי לוקאס, וס אנסלד, צ'ארלס בארקלי ואלווין הייז. בין הפאוור פורוורדים הבולטים האחרים כדאי לציין את טים דאנקן, בלייק גריפין, אנתוני דייוויס ופאו גאסול.

סטרץ' פור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווין לאב, פאוור פורוורד בעל יכולת קליעה מרחוק המשמש כסטרץ' פור. לאב אף זכה בתחרות השלשות של ה-NBA ב-2012

סטרץ' פור (באנגלית: Stretch four) הוא שחקן המשחק בעמדת הפאוור פורוורד המסוגל לקלוע גם ממרחק רב מהסל כולל זריקות ל-3 נקודות. הוא נקרא בשם זה כיון שהימצאות של שחקן כזה על קשת השלוש מאלצת את השומר שלו להיות בקרבתו במשך ההתקפה ומותחת למעשה את הגנת היריב (Stretch פירושו "למתוח" ו-Four,‏ 4, הוא מספר העמדה של הפאוור פורוורד). אם פאוור פורוורד שמתקשה בקליעה ממרחק, ואינו סטרץ' פור, יימצא במרחק רב מהסל השומר שלו לא ייאלץ להימצא בקרבתו כיון שאין חשש מכך שאותו פאוור פורוורד ינסה לזרוק לסל מהמקום בו הוא נמצא. העובדה שההגנה מתוחה מונע ממנה לצופף את השטח שסביב הסל ומקל על הקבוצה התוקפת לבצע חדירות מבחוץ לסל או לבודד את הסנטר שלה.

לעתים, כדי להשיג את אפקט הסטרץ' פור גם ללא שחקן כזה על הפרקט, מאמנים משתמשים בהרכב נמוך שבו על המגרש משחק רק אחד מבין שני הגבוהים (הפאוור פורוורד והסנטר) ושאר ארבעת השחקנים הם בעלי יכולת קליעה ממרחק. במצב כזה סמול פורוורד ממלא את תפקיד הסטרץ' פור.

פאוור פורוורדים בולטים שמשמשים כסטרץ' פור בליגת ה-NBA: דירק נוביצקי, קווין לאב[1], כריס בוש, ריאן אנדרסון ומירזה טלטוביץ'. בכדורסל האירופי בלט בתפקיד זה דייוויד בלו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]