כדורסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייקל ג'ורדן, הנחשב לגדול הכדורסלנים בתולדות המשחק
משחק כדורסל בין חיילי צי ארצות הברית לחיילי צבא ארצות הברית, 2004.

כדורסל הוא משחק כדור אותו משחקות זו כנגד זו שתי קבוצות בנות חמישה כדורסלנים כל אחת, והוא אחד מענפי הספורט התחרותי הפופולרים ביותר בעולם, ובפרט בעולם המערבי.

מטרת המשחק היא לצבור יותר נקודות מאשר הקבוצה היריבה. הנקודות מושגות על ידי השחלת הכדור דרך חישוק הסל של הקבוצה היריבה, בזריקה או בהטבעה.

היסטוריה והתפתחות המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגרש הכדורסל הראשון בספרינגפילד

הכדורסל הומצא בסוף שנת 1891 בארצות הברית על ידי ד"ר ג'יימס נייסמית' הקנדי, מאמן ספורט בקולג' ימק"א, בעיירה ספרינגפילד שבמדינת מסצ'וסטס. ד"ר נייסמית' חיפש משחק אימון המיועד למקום סגור, לתקופה שבין סיום עונת הפוטבול לפתיחת עונת הבייסבול, על מנת לשמור על כושרם של שחקני הקבוצות היצוגיות של הקולג'. הוא הרכיב שני חישוקים על הקירות בשני צידי המגרש (הרשת שהורכבה לחישוק הייתה "סל" של תפוזים), והמטרה הייתה לקלוע לתוכם. מאחר שעמדו לרשותו של נייסמית' שמונה עשר שחקנים, הוא חילק אותם לשתי קבוצות של תשעה. לאחר תקופת זמן קצרה שונה המשחק לחמישה שחקנים נגד חמישה שחקנים. בשנים הבאות צבר המשחק תאוצה ופופולריות רבה אך גודל הקבוצות נשאר קבוע.

ב-1906 נהגה הרעיון המהפכני לפתוח את הרשתות מלמטה כך שהכדור ייפול למגרש והמשחק יימשך במהירות. על פי כלליו של נייסמית', נאסר על השחקנים לכדרר ולנוע עם הכדור, אלא רק לחבוט בו ביד אחת או בשתי ידיים. הכדרור הפך לחוקי רק ב-1910. בתום דיון סוער, נקבע כי לשחקן מותר לזרוק לסל לאחר כדרור (מהלך שהיה אסור לפני כן).

במלחמת העולם הראשונה הביאו חיילים אמריקאים את הכדורסל לאירופה ומאז נקבע מספר השחקנים בכל קבוצה על חמישה. בשנת 1936 הצטרף הכדורסל לענפים האולימפיים. בשנת 1949 הוקמה בארצות הברית ליגת ה-NBA, "התאחדות הכדורסל הלאומית" (הליגה התחילה בשנת 1946 בתור ליגת ה-BAA, לפני כן הייתה גם ליגה אחרת ותיקה יותר שנקראה ה-NBL ובשנת 1949 שתי הליגות התאחדו והשם שונה ל-NBA). עד היום ה-NBA נחשבת לליגה המובילה והאיכותית ביותר בעולם הכדורסל.

תחרות הכדורסל הראשונה נערכה ב-20 בינואר 1892 באולם ימק"א בספרינגפילד. תוצאת המשחק הייתה 1-0. ב-18 בינואר 1896 נערך באיווה משחק המכללות הראשון בארצות הברית בין מכללות איווה ושיקגו. באותה שנה נערך המשחק המקצועני הראשון, בליגה "לאומית". המשחק נערך בטרנטון, ניו ג'רזי.

חוקי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים רחבת הסל
תרשים הסל

הכדורסל הוא אחד המשחקים ה"צעירים" בתחום הספורט, ומכיוון שכך הוא משחק דינמי שחוקיו עדיין לא התייצבו ומשתנים מעת לעת.

צבירת נקודות נעשית על ידי קליעת הכדור לסל, טבעת מתכתית מוגבהת המוצמדת ללוח עץ או לוח פלסטי, ממנה יורדת רשת המשתלשלת כלפי מטה, פתוחה בחלקה התחתון. קליעה מוצלחת ממרחק גדול (אם השחקן זורק במרחק של מעל 7.25 מטר) מקנה שלוש נקודות, קליעה ממרחק קצר יותר מקנה שתי נקודות, וזריקת עונשין מוצלחת מקנה נקודה אחת. ניצחון מושג על ידי איסוף מספר רב יותר של נקודות. שוויון מוכרע בהארכה.

ברחבי העולם המשחק משוחק בארבעה רבעים בני 10 דקות כל אחד, בסה"כ 40 דקות. ב-NBA המשחק מורכב מארבעה רבעים של 12 דקות כ"א, בסה"כ 48 דקות. בליגת כדורסל הנשים של ארה״ב ב- WNBA ובליגת כדורסל המכללות של ארה״ב המשחק מחולק לשני חצאים אשר כל חצי הוא 20 דקות ללא חלוקה לרבעים. בין כל רבע מתקיימת הפסקה למנוחה שאורכה כשתי דקות. בתום הרבע השני ניתנת מנוחה של כ-15 דקות (הפסקת מחצית).

מגרש, סל וכדור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של מגרש כדורסל הוא 28 מטר ורוחבו 15 מטר (ב-NBA וב-NCAA ‏28.6X15.24), כאשר הוא מחולק לשני חלקים שווים, באמצעות "קו החצי". בכל אחד משני קצות המגרש מותקן לוח (180X105), הבולט 120 סנטימטרים לתוך המגרש. בגובה 30 סנטימטרים מן הקצה התחתון של הלוח מותקן הסל, בגובה 3.05 מטר מן הקרקע. ה"סל" הוא חישוק שקוטרו הפנימי 45 סנטימטרים שמחוברת אליו רשת שאורכה 40 סנטימטרים. סביב כל סל יש את "קשת השלשות" שהיא קשת עגולה ברדיוס של 7.25 מטר מהסל. בתוך הקשת הגדולה יש רחבה בצורת מלבן, הנקראת ה"בקבוק" או "הצבע" (משום שנהוג לצבוע אותה בצבע שונה משאר המגרש), בתוכו נמצא "קו העונשין" הממוקם 3.60 מטר מהסל. רוחב קווי המגרש הוא 5 סנטימטר.

הכדור המשמש במשחק, עשוי מחומר אלסטי, מעור או מחומר דמוי עור. היקפו של הכדור 74.9 ס"מ ומשקלו 650 גרם. בליגות המקצועניות (ב-NBA ובאירופה) משתמשים בכדור מעור אמיתי.

צבירת נקודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל שחקני כדורסל של הפסל דניאל בהריר במכון וינגייט
  • קליעה רגילה שווה שתי נקודות.
  • קליעה מאחורי קשת שלוש הנקודות מקבלת ערך של שלוש נקודות. סל כזה נקרא "שלשה".
  • במקרה שבוצעה עבירה על שחקן שזרק את הכדור לסל או היה במהלך של זריקה לסל הוא יקבל שתי זריקות מקו העונשין. במקרה והוא זרק מעבר לקשת שלוש הנקודות הוא יקבל שלוש זריקות עונשין. קליעת זריקה מקו העונשין מקנה נקודה אחת.
  • במקרה שנשרקה עבירה באמצע מהלך קליעה לסל כשהשחקן עליו בוצעה העבירה זרק לסל והכדור נכנס לסל, הסל יחשב והקבוצה תקבל נקודות ובנוסף יקבל השחקן זכות לזריקת עונשין אחת.

עבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שמגע מותר במשחק הכדורסל, כל מכה, דחיפה, החזקה ומגע בעזרת שתי ידיים בו זמנית על השחקן התוקף, נשרקת כעבירת מגן. כאשר השחקן התוקף נתקע בשחקן יריב בחוזקה, זורק את הכדור אל עבר ראשו, שולח מרפק או "מטפס" עליו בדרך לקחת ריבאונד, תישרק לחובתו "עבירת תוקף". לאחר עבירה הכדור יעבור לקבוצה היריבה. אם קבוצה ביצעה ארבע עבירות ברבע אחד, כל עבירה נוספת באותו הרבע תוביל לשתי זריקות עונשין של היריבה, גם אם השחקן עליו בוצעה העבירה לא היה במהלך זריקה לסל. שחקן שביצע 5 עבירות (או 6 עבירות ב-NBA) מורחק עד סיום המשחק.

עבירה קשה במיוחד או עבירה שאינה תואמת את רוח המשחק נקראת עבירה בלתי ספורטיבית ומעניקה לקבוצה היריבה שתי זריקות מקו העונשין כשלאחריהן תזכה גם בכדור מן הצד. במקרה שבו אותו שחקן ביצע פעמיים באותו משחק עבירה בלתי ספורטיבית, או שהעבירה שבוצעה חמורה במיוחד השחקן הפוגע יורחק מידית מהמשחק.

התנהגות בלתי ספורטיבית של שחקן או מאמן שאינה קשורה למהלכו השוטף של המשחק נקראת עבירה טכנית ותעניק גם היא שתי זריקות וכדור מהצד (בליגת ה-NBA וביורוליג היא מעניקה זריקת עונשין אחת בלבד וכדור מהצד).

שופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שופט במשחק כדורסל

משחק הכדורסל המודרני מנוהל על ידי שופט אחד לפחות. בליגות הבכירות (ליגת ה-NBA, ליגת העל בארץ וכן ביורוליג), המשחקים מנוהלים על ידי 3 שופטים. בליגות הנמוכות יותר מנוהלים המשחקים על ידי 2 שופטים ובליגות כגון קט-סל או ליגת הילדים הבוגרים המשחק מתנהל על ידי שופט אחד בלבד. השופטים, הלבושים במדים אחידים ושונים מהקבוצות המשחקות, אמונים על ניהול תקין של המשחק על פי חוקת הכדורסל. הם מחליטים מתי בוצעה עבירה, מתי הייתה הפרה של החוקה ומתי החל המשחק ומתי הוא מסתיים. שלושת השופטים נעזרים בשופטי המזכירות האמונים על הפן הטכני של ניהול המשחק, כלומר, הם אחראים על רישום הנקודות והעבירות, על שעוני המשחק, וכן על סימון לשופטים הראשיים על פסקי זמן וחילופי שחקן.

כדור ביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק הכדורסל מתחיל בכך ששחקן אחד מכל קבוצה עומד בעיגול האמצע. שופט המשחק זורק את הכדור לגובה בין שני השחקנים שעומדים זה לצד זה ועליהם לקפוץ במטרה להגיע ראשון לכדור. את הכדור אסור לתפוס ביד אלא לתת לו מכה שתסיט אותו לכיוון כלשהו, בין אם אחורה, קדימה או לצדדים. בנוסף אין להסיט את הכדור לפני שהגיע לשיא הגובה והתחיל לרדת כלפי מטה. אם שחקן הפר את החוקים יעבור הכדור לרשות הקבוצה השנייה. בכדורסל העולמי הקבוצה שזוכה בכדור מתחילה את המשחק וגם תקבל את הכדור בפתיחת הרבע השלישי. את הרבע השני והרביעי תתחיל הקבוצה היריבה. בליגת ה-NBA הקבוצה שזוכה בכדור מתחילה את המשחק וגם תקבל את הכדור בפתיחת הרבע הרביעי. את הרבע השני והשלישי תתחיל הקבוצה היריבה.

זריקת "כדור ביניים" יכולה להיווצר כאשר הכדור מוחזק במשך 3 שניות על ידי שני שחקנים יריבים יחד, ובלבד שבמשך 3 שניות האלו הכדור לא נמצא בשליטה מלאה של אף אחד מהם. אם המאבק היה באזור ה"צבע" אז כדור הביניים ייזרק ליד "קו העונשין", אם המאבק היה קרוב לחצי המגרש אז הוא יזרק מקו החצי כמו בפתיחת המשחק.

פסק זמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מאמן רשאי לעצור את מהלך המשחק בתיאום עם השופטים ולקחת פסק זמן בתוך המשחק על מנת לתדרך את השחקנים שלו. מספר פסקי הזמן ואורכם, אינו זהה בכל הליגות בעולם.

בכדורסל העולמי לכל מאמן יש בכל רבע פסק זמן אחד שמשכו דקה, חוץ מאשר ברבע האחרון בו יש למאמן שני פסקי זמן. המאמן או עוזר המאמן הם היחידים שיכולים לזמן פסקי זמן, וזה ניתן רק לאחר הפרה שגורמת לחידוש המשחק מהחוץ (לדוגמה לאחר עבירה, חוץ, קליעת סל וכדומה).

בליגת ה-NBA יש שני סוגי פסקי זמן: פסקי זמן קצרים (20 שניות) וארוכים (דקה אחת), אשר כל שחקן יכול לזמנם גם במהלך המשחק, ובלבד שהכדור ברשותו. בנוסף לכך, ב-NBA, שחקן יכול להחליט לקחת פסק זמן כל זמן שהכדור בידיים שלו בשליטה מלאה (2 רגליים על הקרקע). אם שחקן מבקש פסק זמן כשלא נותרו לקבוצתו עוד פסקי זמן, הוא מקבל עבירה טכנית לחובתו ( 2 זריקות עונשין וכדור מהצד לקבוצה השנייה).

"פסק זמן טלוויזיה" הוא פסק זמן שנועד לתת אפשרות לערוצי הטלוויזיה המשדרים את המשחק לשדר פרסומות.

חוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שעון זריקות או שעון התקפה - לקבוצה אסור להחזיק את הכדור יותר מ-24 שניות ללא זריקה לסל היריב אשר פגעה בטבעת, בעבר היה הזמן המותר 30 שניות. שעון זריקות זה נכנס לתוקף רק בשנת 1954, כשלפני כן לא הייתה הגבלת זמן כלל. כמו כן על הקבוצה התוקפת להגיע למחצית המגרש של היריבה בתוך 8 שניות (בעבר 10) מתחילת ההתקפה, ולאחר שהגיעה למחצית המגרש של היריבה אסור לה לחזור לחלק המגרש שלה.
  • אסור ללכת תוך אחיזה בכדור ("צעדים"). הצעד המקסימלי המותר הוא צעד וחצי: הרגל הראשונה לגעת ברצפה עם תפיסת הכדור נקבעת כ"רגל ציר", ואת הרגל השנייה ניתן להזיז ללא מגבלה, אך מרגע שהוא מרים את רגל הציר עליו למסור את הכדור או לזרוק לסל לפני שרגל הציר נוגעת שוב ברצפה. כמו כן אסור לבעוט בכדור בכוונה תחילה ("רגל") או לכדרר כדור בשנית לאחר שכודרר ונתפס ("דאבל").
  • לשחקן תוקף אסור לשהות ברחבת העונשין של הקבוצה היריבה יותר משלוש שניות ללא זריקת הכדור לסל (בליגת ה-NBA אסור גם לשחקן המגן). החוק גם אוסר התמסרות של יותר מפעמיים בין שני שחקנים הממוקמים בתוך ה"צבע".
  • אין לחסום את הכדור לאחר שירד במעופו אל עבר הטבעת, או כאשר הכדור נמצא מעל הטבעת (גול-טנדינג). במקרה של הפרה של חוק זה תחשב הזריקה כקליעה מוצלחת.

מושגי יסוד בכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמדות כדורסל

אף שהחוקים לא קבעו קיום של עמדות ברורות, הן נוצרו כחלק מהתפתחותו של המשחק. בחמשת העשורים הראשונים של המשחק הגדרת העמדות הייתה שני גארדים, שני פורוורדים וסנטר. מאז שנות השמונים נקבעו עמדות מפורטות יותר:

  • רכז (Point Guard - PG) - עמדה 1 - תפקידו לנהל את ההתקפות של הקבוצה על ידי שליטה בכדור וקבלת החלטות כמו למי למסור ומתי, מתי לזרוק, איזה תרגיל לבצע. לרוב זהו השחקן הנמוך בקבוצה.
  • קלע (Shooting Guard - SG) - עמדה 2 - תפקידו העיקרי בהתקפה הוא להגיע למצבי קליעה ולשים את הכדור בסל. לרוב זהו שחקן נמוך יחסית וזריז. בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי "קלע" שכן באופן מסורתי תפקיד זה נועד לשחקנים בעלי קליעה מדויקת. נקרא גם "סקנד גארד" (Second Guard) שפירושו "הגארד השני" (לצד הרכז).
  • סמול פורוורד (Small Forward - SF) - עמדה 3 - תפקידו הוא המגוון ביותר בדרך כלל והוא צריך לשלוט ברוב היכולות הדרושות. לרוב קולע מחצי מרחק או חודר לסל. בעברית מכונה התפקיד גם "שחקן חצי פינה".
  • פאוור פורוורד (Power Forward - PF) - עמדה 4 - תוקף לרוב קרוב לסל ועם הגב אליו, לעתים גם בעל קליעה טובה מ"חצי מרחק". בהגנה אזורית שומר מתחת לסל (באזור ה"צבע"), לוקח ריבאונדים ונותן חסימות. לרוב שחקן גבוה וחזק. בעברית מכונה התפקיד גם "שחקן חצי פינה" או "שחקן פינה".
  • סנטר (Center - C) - עמדה 5 - שחקן ציר. משתמש לרוב בגובהו או בממדיו הפיזים הגדולים כדי לקלוע מתחת לסל בהתקפה או לשמור על הסל מפני חדירות בהגנה ולקחת ריבאונדים, לבצע חסימות ו"לשלוט" מתחת לסלים. זהו שחקן שהוא בדרך כלל חלש בקליעה "מבחוץ". בעברית נהוג לכנות תפקיד זה בכינוי שחקן ציר , שכן הוא השחקן שנמצא קרוב למרכז "אזור הצבע" ומשחק ההתקפה של הקבוצה נע סביבו.

בפועל, הגדרת התפקיד של העמדות היא גמישה, ולעתים מאמנים בוחרים להשתמש בהרכבים אחרים או להגדיר תפקידים שונים. בנוסף קיימים שחקנים המסוגלים לשחק ביותר מעמדה אחת.

ריבאונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפיסת הכדור לאחר החטאה, נקראת כדור חוזר או מאנגלית ריבאונד. ישנם שני סוגי ריבאונד: ריבאונד הגנה - כאשר הקבוצה התוקפת מחטיאה והמגנה לוקחת את הכדור החוזר וריבאונד התקפה - כאשר אותה הקבוצה שזרקה לוקחת את הכדור החוזר. לריבאונד חשיבות מכרעת במשחק הכדורסל, בהגנה - על מנת לאפשר מעבר להתקפה, ושלילת ניסיון נוסף של הקבוצה התוקפת, ובהתקפה- על מנת לזכות בהזדמנות חוזרת לביצוע התקפה (שעון 24 השניות מתאפס כשכדור פוגע בטבעת). בגלל חשיבות הריבאונד הוא נחשב לאחת הקטגוריות החשובות בסטטיסטיקת המשחק ומוענקת לו חשיבות רבה הן במימד האישי והן במימד הקבוצתי.

בדרך כלל הריבאונדרים המובילים בכל קבוצה הם שחקניה הגבוהים. הדבר נובע משתי סיבות: האחת היא יתרונם הפיזי וקרבתם אל הכדור - ידם תגיע רחוק יותר. הסיבה השנייה היא שגם בהגנה וגם בהתקפה ממוקמים בדרך כלל הגבוהים בקרבת הסל ולכן הם אלה שנמצאים באזור לקחת את הכדור החוזר. בין גדולי הריבאונדרים בתולדות ה־NBA ניתן למנות את וילט צ'מברליין, ביל ראסל, בוב פטיט, מוזס מלון, דניס רודמן וצ'ארלס בארקלי.

אסיסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אסיסט" (מהמילה האנגלית "assistance" - עזרה) הוא מהלך שבו שחקן מוסר את הכדור לחברו ומעמיד אותו בעמדה שבה הוא יכול לקלוע סל ללא כדרור נוסף. מסירה למצב קליעה חופשי, ללא שומר, ל-3 נקודות תחשב גם כאסיסט אם השחקן אכן יקלע את הסל. השחקנים המובילים בקטגוריה זו הם בדרך כלל ה'גארדים'- הרכז והקלע, שהתפקיד דורש מהם 'ראיית משחק', שליטה טובה בכדור ויכולת מסירה טובה. אסיסט מקביל ל"בישול" בכדורגל.

חטיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו מהלך המתבצע כאשר שחקן ההגנה חוטף את הכדור מהשחקן היריב. לעתים קרובות מאוד חטיפה מהווה הזדמנות להתקפה מתפרצת בצד השני ולנקודות קלות. השחקן בעל מספר החטיפות הרב ביותר בהיסטוריה של הנ.ב.א. הוא ג'ון סטוקטון עם 3,265 חטיפות בקריירה, אחריו מגיע ג'ייסון קיד ושלישי מייקל ג'ורדן. לארי קאנון וקנדל גיל מחזיקים במשותף בשיא החטיפות במשחק בודד: 11 במספר, ואלווין רוברטסון אוחז בממוצע הגבוה ביותר של חטיפות למשחק משך כל הקריירה: 2.71, כמו גם בשיא מספר חטיפות לעונה בודדה: 301 חטיפות בעונה[1].

חסימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורסלנית חוסמת זריקה

חסימה או בלוק היא מהלך המבוצע כאשר היריב זורק לסל, ושחקן אחר חוסם את הכדור ומסיט אותו ממסלולו. את החסימה אסור לבצע מהרגע שהכדור עבר את שיא הגובה והוא מתחיל לרדת (הזריקה לסל הינה קשתית). כאשר החסימה מבוצעת מיד לאחר הזריקה היא נקראת גם בלשון העם "גג" או "בלוק". לשחקן החוסם אסור לגעת בידו בקרש הסל בשום אופן, אם הוא עושה זאת הזריקה תחשב לסל.

ליגות, תחרויות ואגודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת הכדורסל הנחשבת לטובה בעולם היא ליגת ה-NBA בארצות הברית שם המשחק שונה במקצת מאירופה, הן בחוקיו והן בסגנון המשחק הנהוג בו. גם ליגת המכללות בארצות הברית (NCAA) היא ליגה פופולרית ומצליחה. המשחק פופולרי מאוד גם בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית.

באירופה קיימות ליגות מקומיות בכל מדינה, ובנוסף משוחק טורניר היורוליג בהשתתפות מיטב הקבוצות באירופה. טורניר זה נחשב ליוקרתי והחשוב ביותר באירופה. ישנם גם טורנירים נוספים בעלי חשיבות פחותה כגון: יורוקאפ, יורוצ'לנג' והליגה האדריאטית.

הגוף המנהל את הכדורסל ברחבי העולם הוא פיב"א. תחתיו פועלים גופים אזוריים המסועפים לו, ואחראים על היבשת שלהם: פיב"א אירופה, פיב"א אמריקה, פיב"א אפריקה, פיב"א אסיה ופיב"א אוקיאניה. משחקי כדורסל בינלאומיים מתקיימים גם במסגרת נבחרות לאומיות כגון: הטורניר האולימפי, גביע העולם בכדורסל ואליפות אירופה בכדורסל.

כדורסל בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כדורסל בישראל

הכדורסל הישראלי מנוהל על ידי איגוד הכדורסל בישראל המונה 200 ליגות שונות ומעל כ-2000 קבוצות בתוכן רשומים מעל כ-30,000 שחקנים פעילים. הכדורסל הישראלי כולל ליגות ילדים, נוער ומבוגרים, לנשים ולגברים, כשהליגות החשובות ביותר הן ליגת העל לגברים, וליגת העל לנשים. ליגת העל לגברים ולנשים מנוהלת על ידי ארגון הנקרא מנהלת ליגת העל.

הכדורסל הישראלי מיוצג על ידי נבחרות ישראל ברמות הגילאים השונות החל מקטנים ונוער ועד לנבחרות הבוגרות, לגברים ולנשים. ההישג הגדול ביותר של נבחרת הגברים של ישראל הוא מקום שני באליפות אירופה 1979. בעשורים האחרונים הקבוצה החזקה ללא עוררין בכדורסל הישראלי היא מכבי תל אביב שמחזיקה במרבית אליפויות הליגה וגביעי המדינה, ואף זכתה 6 פעמים באליפות אירופה ופעם אחת בגביע הבין יבשתי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P basketball.png

פורטל הכדורסל הוא שער לכל הנושאים הקשורים בכדורסל. הפורטל מציג אנשים בולטים בכדורסל, ליגות ידועות, מושגים, תמונות, ערכים נבחרים מתחום הכדורסל ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי כדור בספורט

בדמינטוןביליארדבנדיגולףהוקי גלגיליות (קואד)הוקי קרחהוקי רולרהוקי שדהטלאצ'טליטניס שולחןטניסכדור בסיסכדורגל חופיםכדורגלכדורידכדורמיםכדורסלכדורעף חופיםכדורעףכדורשתכדורת (באולינג)כדורת דשאלקרוסמטקותנטבולסופטבולסקוושפוטבול אוסטרליפוטבולפולופוצ'יווליפטאנקקורפבולקטרגלקמאריקרוקטקריקטרוגבי

ענפי ספורט אולימפיים
משחקי הקיץ:

אופניים: אופני BMX · אופני מסלול · אופני הרים · אופני כביש | שחייה: שחייה · שחייה צורנית · קפיצה למים · כדורמים · שחייה במים פתוחים | התעמלות: טרמפולינה · התעמלות אמנותית · התעמלות מכשירים | קאנו/קיאק: קאנו · קיאק | היאבקות: היאבקות בסגנון חופשי · היאבקות בסגנון יווני רומי | כדורעף: כדורעף · כדורעף חופים

ענפים לא מאוגדים: איגרוף · אתלטיקה · בדמינטון · ג'ודו · גולף · הוקי שדה · הרמת משקולות · חתירה · טאקוונדו · טניס · טניס שולחן · טריאתלון · כדורגל · כדוריד · כדורסל · סיף · קליעה · קרב חמש מודרני · קשתות· רוגבי שביעיות · רכיבה · שיט


משחקי החורף:

מזחלות: בובסלי · סקלטון | החלקה על הקרח: החלקה אמנותית · החלקה מהירה · החלקה מהירה במסלול קצר | סקי: סקי אלפיני · סקי בסגנון חופשי · סקי למרחקים · סקי נורדי משולב · קפיצות סקי · גלשן שלג

ענפים לא מאוגדים: לוז' · קרלינג · הוקי קרח · ביאתלון